איני יודע לשם מה הוקפץ האשכול הזה, והועלה ממעמקי הפורום, מ"מ כיוון שנזכרתי הלכה נעשה מעשה.
כתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה כב:
(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו וגו' -
על מה היו הדינין אמורים?
אמרו: בוא ונחלק העולם,
אחד נטל את הקרקעות ואחד [נטל] המיטלטלין,
דין אמר ארעא דאת קאים דידי היא
ודין אמר מה דאת לביש דידי הוא,
דין אמר חלוש ודין אמר פרוח,
מתוך כן ויקם קין אל הבל וגו',
ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי:
שניהן נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו המיטלטלין,
ועל מה היו אותן הדינין?
זה אמר בתחומי בית המקדש ניבנה
וזה אמר בתחומי
ויהי בהיותם בשדה, - אין שדה אלא בית המקדש,
היך מה דאת אמר - ציון שדה תחרש (מיכה ג יב),
מתוך כן ויקם קין וגו',
יהודה בר' אמר: על חוה הראשונה היו הדינין,
אמר ר' איבו: חוה ראשונה חזרה לעפרה,
ועל מה היו הדינין?
אמר ר' הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל,
זה א' אני נוטלה וזה אומר אני נוטלה,
זה א' אני נוטלה שאני בכור
וזה א' אני נוטלה שנולדה עימי.
ויקם קין וגו'
אמר ר' יוחנן: הבל היה גיבור מקין,
שאין תלמוד לומר ויקם אלא מלמד שהיה תחתיו נתון,
אמר לו שנינו בעולם, מה את הולך ואומר לאבא (כלומר אם ישאלך היכן קין),
נתמלא עליו רחמים (כלומר הבל עזב את קין),
מיד עמד עליו והרגו,
מן תמן אינון אמ' טב לביש לא תעבד ובישה לא מטי לך.
במה הרגו?
ר' שמעון א': בקנה הרגו, וילד לחבורתי (בראשית ד כג) - דבר שעושה חבורה, רבנין אמ': באבן הרגו, כי איש הרגתי לפצעי (שם שם /בראשית ד'/) - דבר שעושה פצעים,
ר' עזריה ור' יונתן בשם ר' יצחק: נתבונן קין מאיכן שחט אביו את הפר
- ותיטב לי"י משור פר (תהלים סט לב) ומשם הרגו [ממקום הצואר] וממקום הסימנין.
ר' יהושע בשם ר' לוי: כת' חרב פתחו רשעים (שם /תהלים/ לז יד) - זה קין, להפיל עני ואביון (שם שם /תהלים ל"ז/) - זה הבל,
חרבם תבוא בלבם (שם שם /תהלים ל"ז/ טו) נע ונד תהיה בארץ.
פירוש סוציולוגי לדברי המדרש,
ללמדך עד כמה הבינו חז"ל את העולם הזה ותהלוכותיו עד עומק שפלותו,
וכיצד נתפרש להם דבר זה מתוך המעשים שבראשית הבריאה, וטבע האדם.
בפנינו פרשה סתומה וחתומה,
פרשת הסכסוך בין קין להבל.
כפי שמציין המדרש, הם מודעים לכך שרק שניהם בעולם
[כלומר מלבד הזקנים: אדם וחוה הראשונה],
ולא אחד מהם הסתפק במחצית העולם, ורבו ביניהם.
מה עמד מאחורי הריב שהסתיים ברצח נורא,
רצח של מחצית העולם.
מוצאים אנו כאן שלושה הסברים לתוכן הסכסוך -
סתם המדרש, ר' יהושע מסיכנין בשם לוי, ויהודה בר' ורב הונא
ואפשר ששלושתם נתקיימו, לפי שהעולם מראשיתו ומיסודו
סובב הולך מסביב לשלוש נקודות, שהן מניע ומנוף לכל הסכסוכים
הגדולים בעולם, באנשים ובמדינות, ואלו הן:
- המחיה והכלכלה
- הדת
- המין
המחיה והכלכלה
סתם המדרש מציע את ההסבר הכלכלי, לא יכלו לשבת יחדיו,
ולא יכלו להחליט אפילו על חלוקה של קרקעות מול מטלטלין,
[ואם נפליג קצת זה קשור גם בשאלות הקיום החקלאי,
שבעלי הרכוש שולטים על ההון ועל הקרקע,
וחסרי הרכוש מספקים כוח עבודה ושימוש בכלי עבודה,
ומכאן פתרון האריסות בעולם הקדום], ולא השכילו
להפעיל דיפלומטיה ולהגיע להסכמים שיאפשרו
לבעל הנכסים שימוש במטלטלין, ולבעל המטלטלים שלא לפרוח באויר.
הדת
ר' יהושע מסיכנין בשם לוי מציע כנימוק ומניע לכל הסכסוכים בעולם
את מניע הדת. הציור אינו ריב לגבי תוכנה של הדת האמיתית, אלא
על הכיבודים שבדת, השליטה, הבעלות והפטרוניות בהתנהלות הדתית.
בניגוד לתחומי הכלכלה, בתחום זה הפשרה קשה ביותר [והשווה למלחמות
עולם בין מעצמות שפרצו בגלל אי השתוות לגבי זכות על מסמר מסויים בקבר מסוים,
ומי יתלה עליו נר...]
המין
יהודה בר' מציע כסיבת הריב, על האשה, או כדבריו, על חוה הראשונה,
כלומר, לאחר מות אביהם [או שמא אף בחייו?], או לפי תיקונו של רב הונא
על האשה הנוספת שנולדה עם הבל [היינו אחותם]
בתחום זה, הפשרה כמעט בלתי אפשרית אם כי מחוסר ברירה,
אולי היו מתפשרים [במהופך ממעשי בנות לוט]
פירוש ירושלמי עדכני על בסיס המדרש הזה
התיאור במדרש מלמד, שבסכסוכים הקשים, אם אתה מסתכל על
מודעות הקיר ברחובות הקריה, הזועקות על ה' ועל משיחו ועל ננתקה,
דומה לך שהמלחמה היא בחלקו של יבנה בית המקדש,
אולם, לאמיתו של דבר
בחדרי חדרים המערכה נסובה על המחיה ועל הכלכלה,
על מי ישא את חוה הראשונה . . . !
_________________
עינא פקיחא ונהורא מעליא
 |
|
|
