על טיבם של דיונים מטא-הלכתיים - סיפור

בסופו של דבר,
אני רואה את עולם המחשבה כעולם אחד.

טענות מטא-הלכתיות יכולות להאמר גם במסגרת הלכתית "רגילה" (ובהרבה מקרים להערכתי עדיף שתיאמרנה במסגרת כזו) השימוש במטא-הלכה כעושה ניסים ו"קפיצות-דרך" נראה בעיני מאוד לא נכון.
בסופו של דבר עולם המחשבות אחד הוא ויותר מכך עולם המציאות גם הוא אחד ולכן להטוטים מחשבתיים (ואפילו כאלו אמיתיים לגמרי) של שינוי מושגים, ומושאי התייחסות, לא הם אלו שיצמיחו עולם חדש וטוב יותר. (מי אמר גאולה ולא קיבל? )
רק שינוי דרך החיים הלכה למעשה הוא זה שיכול לשנות.

שינוי כזה אמנם מחייב שינוי בקונספציה , אבל בהחלט לא די בו.
בכל מקרה הסכנה הגדולה בשינוי קונספציה היא האשליה שבעקבות זה שאני זכיתי להשתחרר מקונספציות ישנות/לא מתאימות/לא רלונטיות כל מה שחסר אל הגאולה השלימה הוא שגם שאר העולם יקבל את הקונספציה החדשה שלי,
ונצעד יחדיו אל המחר הורוד.
גם כי יש בזה התקבעות של המחשבה על הקונספציה החדשה (מה שמסוכן ומזיק לא פחות ולעיתים יותר מזו הישנה שכבר "פג תוקפה" בהרבה מובנים) ובעיקר כי הוא לא מוביל לשינוי של ממש במציאות עצמה. הוא נשאר שבוי בעולם "המחשבות" ומקבל גדר במציאות רק בנסיונות "לישר" את המציאות כדי שתתאים לו.


שורה תחתונה: שינוי קונספציה אכן הכרחי (להבדיל משינוי שפה [במקרה שלנו מהלכה למטא הלכה]) בשביל ליצור שינוי, אבל כדי שהשינוי יוביל למשהו טוב, צריך להכניס את החידוש מהר מאוד לפרופורציות של הראליה המציאותית.

הסיפור הוא גירסה עתידית לפרשת מגדל בבל - כל אחד מדבר בשפה אחרת - הרב אור ב"שפת הפסוקים" וחברי הועד ב"שפת האחרונים", אף אחד לא מנסה להבין את שפת רעהו, והתוצאה הבלתי-נמנעת היא פילוג ואלימות.

הפתרון לדעתי הוא למצוא שפה משותפת - לנסות להבין גם את הפסוקים וגם את פירושיהם, כפי שניסיתי להדגים כאן:
http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/limud/nituq_prjnut.html

גם עם שפה משותפת לא תמיד מגיעים להסכמה, אבל לפחות מבינים את נקודת המחלוקת ונעשים פתוחים יותר לוויתורים.

תוקן על ידי - אראלסגל - 01/11/2005 13:19:02