| נשלח ב-24/1/2012 08:42 |
 |
| |
ראו את הסיום:
לחילונים, שלא שמים את מבטחם באלוהים, האוכל הוא המפלט. כחברה, ברגעים של ייאוש, אובדן דרך וסכנת התפוררות, שולחן האוכל מסתמן כקו ההגנה האחרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 13:05 |
|
| |
איזו הגזמה מיותרת!
כשיש מאמר על ערבי שירה בציבור -אז טוענים שהשירה היא מפלט.
כשיש מאמר על סרטים,טיולים ,ריקודי עם ומה לא -משפט הסיום דומה .
אנשים נאחזים בכל מה שהם אוהבים ומה נורמלי יותר מזה?
משפט אחר ששמתי לב אליו:
"אנו אוכלים כמו חיות וסועדים כמו אלים"
עוד אחת מהאשליות של בני אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 13:34 |
|
| |
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ד
הכתוב שהיו ישראל נתונין באורה ומצרים באפלה שנ' לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים (שמות י כג). וכן אתה מוצא לעתיד לבא הרי הוא אומר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח (ישעיה ס א) מפני מה כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. ולא עוד אלא כל מי שהוא נתון באפלה רואה כל מי שהוא נתון באורה שהיו מצרים שרוים באפלה רואים את ישראל שהיו נתונין באורה אוכלים ושותים ושמחים
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח
רח דודי, א"ר לוי למלך שעשה סעודה וזימן האורחין, מהם אוכלין ושותין ומברכים למלך, ומהן אוכלין ושותין ומקללין למלך, הרגיש המלך ובקש להכניס בהם מהומה בסעודתו ולערבבה, נכנסה מטרונה ולימדה עליהם סניגוריא, אמרה לו אדוני המלך עד שאתה מביט באלו שאוכלין ושותין ומקללין אותך, הביט באלו שאוכלים ושותים ומברכים אותך ומשבחים לשמך, כך כשישראל אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקב"ה מקשיב לקולם ומתרצה ובשעה
מדרשות המגידים
ראו מה ההבדל בין גוי ליהודי.
גוי שמקיץ משנתו קם ממיטתו כמו בהמה -שופך על עצמו מיים כמו חזיר- מתפלל לאלוהי השקר שלו ומתישב לשולחן שוב ממלמל תפילה לעץ ואבן, ואוכל ושותה כמו בהמה.
אבל יהודי כשקם משנתו בנחת אומר מודה אני, רוחץ את ידיו, ולאחר מכן את פניו, לובש בקדושה את בגדיו, מתעטף בטלית ומניח תפילין, מתפלל לקאל בורא עולם, יושב לשולחן בקדושה נוטל ידיו מברך המוציא. ואוכל לשובע נפשו הקדושה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 15:16 |
|
| |
נו,למגידים היה על מה להסתמך:
"ובירושלמי ברכות פ"ג ה"ד: "מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי (שפחה כנענית-תולדות יצחק). אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת איני טובלת (כי אני הולכת ביחד עם גבירתי לטבול, והיא עוד לא הלכה ולכן נידה אני-שם). א"ל ולאו כבהמה את? ('עם הדומה לחמור' ולמה לך טבילה – שם). אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר : 'כל שוכב עם בהמה מות יומת'".
"בס' 'אורות', אורות ישראל פ"ה פיסקה י (ע' קנו) כותב הרב קוק: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ועמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי"
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 08:52 |
|
| |
לנושא האשכול
מסתבר שהדגשת היו אוכלים באה להצדיק את הגישה שקירוב דעת עלול לגרום לעריות, הגישה שגרמה לגזירה על פיתם ויינם
|
|
|
|
|
