תודתי לך אמשלום, ותודתי לכם כולכם, כל אחד ואחת בנפרד, איחוליכם נגעו ללבי, ויהי רצון שימולאו במלואם, ושהשמחה תשרור בבתיכם.
נתקעתי ללא מלים:
תודה!
<" בימים אלה, בהם אני נעצבים בעצבו של אחד מחברי הפורום, ומשתתפים בצערו על פטירת אביו, מי ייתן ונצליח גם לשמוח בשמחת החיים החדשים הנוספים לעולם">
"אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק כך היו חבורות שבירושלם נוהגין אילו לבית המשתה ואילו לבית האבל אילו לסעודת אירוסין ואילו לסעודת נשואין אילו לשבוע הבן ואילו לליקוט עצמות שבוע הבן וליקוט עצמות שבוע הבן קודם לליקוט עצמות בית המשתה ובית האבל בית המשת' קודם לבית האבל ר' ישמעאל היה מקדים בית האבל לכולם שנ' טוב ללכת אל בית אבל וגו'". (תוספתא מגילה (ליברמן) פרק ג הלכה טו).
סיפור החבורות של ירושלים מופיע בנוסח קצת שונה במסכת שמחות פרק יב הלכה ה.
__________
שחרית
<"שיזכו הוריה וכל משפחתה לגדלה בבריאות הגוף והנפש לתורה, לבן תורה, לאהבה ולמעשים טובים">
"לתורה, לבן תורה": ראי את אשכולי דרשה ליום האשה וסיפור לכל יום:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1307702
"לאהבה ולמעשים טובים", כמובן על משקל "לתורה ולחופה ולמעשים טובים", הנאמרים בעת ברית מילה, אחרי ברכת האב "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו".
בודאי ידועה לך השאלה: מהן המעשים הטובים אחרי החופה?
בעוד שהנוסח בתוספתא (ברכות (ליברמן) פרק ו הלכה יב) ותלמוד בבלי שבת דף קלז עמוד ב הוא: "כשם שהכניסתו לברית כן תכניסו לתורה ולחופה ולמעשים טובים" הרי הנוסח בתלמוד הירושלמי (ברכות פרק ט הלכה ג) הוא: "כשם שהכנסתו לברית כן תכנסיהו לתורה ולחופה", ללא המעשים הטובים, ואילו בספר כלבו סימן קמו בד"ה מצות עשה, ישנו תוספת על המעשים הטובים: "כשם שנכנס בברית כך תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים ולמצות".
נוסחו של הכל בו מעורר את השאלה: והרי הילד יהיה חייב במצוות לפני הכניסה לחופה?
ואולי השיאום לפני בר מצווה?
____________
נאל אמאלנישט
<"חצקל: "מזל טוב. בחיק ירא א-להים תינתן." מה זה אמור להביע?">
"כתוב בספר בן סירא: אשה טובה מתנה טובה לבעלה, וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים תנתן. אשה רעה צרעת לבעלה". (יבמות דף סג עמוד ב, סנהדרין דף ק עמוד ב).
כמובן שהיא ברכה "שתגדל להיות אשה טובה".
_______________
לאריק באשכול המחיצה.
<"כיצד ברכו מי שנולדה לו בת או נכדה בזמן הגמרא?">
וכיצד ברכו מי שנולד לו בן?
הברכה היתה חלק מברכה שנאמרה בברית, ובימי הגאונים נאמרה בנוסחה המלא אף בפדיון הבן:
"שכשם שהכניסו אביו לפדיון זה כך יכניסהו לתורה ולחופה ולמע"ט". (תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן מז).
חלקה של הברכה נאמרה בימי הגאונים בברכתו של זקן לילד:
"בן שתים עשרה להשלים, ואחר כך סובלו ומקרבו לפני כל זקן וזקן, כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים". (מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יח הלכה ז).
תוקן על ידי - נישטאיך - 07/07/2005 4:15:32
 |
|
|