| נשלח ב-27/7/2005 09:06 |
 |
| |
DavidHume: חידוש לשוני בעמוס מהראב"ע:
****** נפתח מחדש ******
DavidHume :
למדתי היום עמוס והתחדש לי לפי האבן עזרא
עמוס ו פסוק י ונשאו דודו ומסרפו מפרש האבן עזרא מסרפו זה דוד מצד האם
קעלעמר:
ליתר דיוק האב"ע מביא בשם ר' יהודה בן קרי"ש.
הפלא הוא, שהמילה "ונשאו" היא ביחיד. ולפי פירושו שגם דודו אח אביו וגם אחי אמו נושאים. היה צ"ל ונשאוהו.
(ממתי לומדים בבית המדרש נ"ך?)
DavidHume:
הכוונה היא לא ששניהם ינשאו אותו יחד אלא שכל אחד או דודו או מסרפו
ואם שאלת היית שואל מסיפא דקרא ואמר לאשר בירכתי הבית וכ"ו
קעלעמר:
ומסרפו כתיב. פשט המקרא הוא שזה וו החיבור.
DavidHume:
אי אפשר לבית המדרש ללא חידוש חגיגה ג.
ור יוחנן בן ברוקא דרש שם במקרא עיין שם
תמהני עליך
ובניכם יהו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותכם עד תום פגריכם :במדבר יד לג
ונשאו את יריעות המשכן
אני בטוח שיש עוד כתבתי מה שזכרתי
יש בכלל מלת נשאוהו בתנ"ך? לא נראה לי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2005 09:09 |
|
| |
.
אין כל תימה בכך שהפועל ביחיד, ואחריו יבוא נושא ברבים. הדבר דומה לערבית הקלאסית, בה תמיד הפועל בא בפתיחת המשפט, והוא תמיד ביחיד.
דוגמאות רבות לכך בתנ"ך, למשל - ויבוא משה ואהרון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2005 16:57 |
|
| |
צדקת ממני. (כתבתי ביחיד ,אך הכוונה צדקתם..)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2005 18:07 |
|
| |
מואדיב, למען הדיוק, אני חושב שהכלל הוא שפועל הקודם לכמה נושאים תואם במין ובמספר את הנושא הראשון. כמו בפסוק:
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח, וַיֹּאמְרוּ ... (במדבר יב א)
-- כלומר הכוונה בפסוק היא שמרים ואהרון שניהם דיברו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 01:24 |
|
| |
להחכם מואדיב
רעק"א בתשובה לדודו ר' יהודה לייב איגר כותב "לדודי ומסרפי "
(כמדומני בתשובה כט או ל' ואין הספר תח"י)
אני זוכר ששאלתי את החברותא מה רעק"א למד אבן עזרא?
והוא ענה לא הוא ראה את זה במצודות
תוקן על ידי - vhalozin - 29/07/2005 1:32:11
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 19:21 |
|
| |
בס"ד
"ותדבר מרים ואהרן" פשט הפסוק הוא שמרים התחילה בדיבור ואהרן נגרר אחריה, לכן כתוב "ותדבר מרים" ולא "וידברו"
כן שמעתי ממו"ר ר' צורי ג'רבי שליט"א בפרשת בהעלותך.
תוקן על ידי - shay98 - 31/07/2005 19:21:57
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 19:27 |
|
| |
אהרון נגרר אחרי אשה? ישתקע הדבר ולא יאמר.
מי זה ר' צ'ורי גרבי?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 19:54 |
|
| |
איך שכחתי וישאהו במוט בשנים לפי רשי שם זה לשון רבים
ואיך אומרים את זה לשון יחיד?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 22:05 |
|
| |
שי, העברית התנ"כית שונה מזו של ימינו.
הנה עוד דוגמה:
וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה, אַחֲרֵי הָאִישׁ (בראשית כד סא)
ותקם – במקום ותקומנה.
===
דויד, הפסוק אומר: וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם
וזה לשון רבים.
ביחיד אומרים וַיִּשָּׂאֵהוּ
|
|
|
|
|
