|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:08 |
 |
| |
בעל,
הקנאי אינו בהכרח מזלזל באחרים. הוא רק טוען בתוקף שהם טועים, ואף פועל נגד עמדתם. זה משהו אחר לגמרי.
הזלזול אינו מהותי לקנאות, אף שהוא מופיע בה לפעמים.
יתר על כן, ביטויים מזלזלים לפעמים אינם אלא צורת ביקורת ודחייה ולא בהכרח מבטאים זלזול של ממש. זלזול אמיתי הוא כאשר אתה לא טורח לבחון את העמדות האחרות, ולא כשאתה מתבטא נגדן בחריפות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:16 |
|
| |
מיכי
בתנאי אי וודאות עדיף להיות קצת עניו יותר ולא לטעון בתוקף שאתה צודק והם טועים. אין צורך להיות פוסט מודרניסט בשביל כך.
ביטויים מזלזלים באים בסך הכל לעודד את המתלבט שהוא צודק והם טועים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 19/05/2008 22:15:44
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:33 |
|
| |
השאלה מה עדיף היא כבר עניין אחר. אני רק מצביע על המאפיינים ועל הקשר ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 23:23 |
|
| |
לענ"ד
ענווה אי בלתי נפרדת מהחלטה בתנאי אי וודאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 04:44 |
|
| |
בע"ב,
אם לא טוענים בתוקף שהצדק איתם ואחרים טועים (בצירוף הענוה הנלוית ברקע) כמעט שלא ניתן לחנך את הדורות הבאים לאותה דרך, ולפעמים גם לא את האדם עצמו שזקוק לענין זה לשמינית שבשמינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 09:22 |
|
| |
ספרן
מה יאמר הקנאי לעצמו אחר שהחליף מספר פעמים עמדות כתוצאה מפתיחותו?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 09:44 |
|
| |
"ענווה היא בלתי נפרדת מהחלטה בתנאי אי וודאות"
(בעל בעמיו)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 15:02 |
|
| |
בדקה ה 1:08 בשם רש"ז אויערבאך ז"ל -
לפני חמישים שנה אם היתה באה אשה לירושלים עם פאה היו סוקלים אותה באבנים, פאה של אז אפילו עיור היה רואה שזה פאה! זה היה "כמו קש"! היום - אני לא יודע אם הולכים עם כיסוי או בלי כיסוי, אצלי זה מאוס מאד, משל למה הדבר דומה לאחד שאוכל בשר כשר ועושה כל ההשתדלות שיראה שזה טרף, הוא מכסה את השיער, ועושה כל ההשתדלות שיראה שזה לא מכוסה, אצלי זה מאוס מאד.
http://www.youtube.com/watch?v=K3XPIC4rPUU&feature=related_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 15:42 |
|
| |
ספרא קדושים פרשה י ד"ה פרק יא
, ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם אי איפשי ללבוש שעטנז אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערוה, אבל איפשי! מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך ת"ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו מלכות שמים.
האשה מחויבת ללכת עם פאה נוכרית יפה, שלא תתגנה על בעלה, ולא יתן עינו באחרת, (ממתי הר' סגל מסתכל על הנשים ובוחנן איזו פאה זו יפה או לא.) מקיימת את המצווה? של כיסוי ראש, למרות שהיא אומרת כמאמר התנא, אפשי גם ללכת בלי ,אבל אני מחויבת ללכת עם, כי כך צוותי. מכאן שהיא מקיימת את מצוות כיסוי שערה, בהידור רב מכל הבחינות
אם הפאה היא מכשירי מצווה.- חל עליה גם להדר בהידור המצווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 18:38 |
|
| |
בעלבעמיו:
אני לא מצליח להבין למה ויתרתה להרב מיכי ולהרב ספרן ?????????
הרי אתה צודק לגמרי, פתיחות נוגד ביסוד לקנאות,
קנאות בא רק אחרי שהאדם נסגר בדעותיו, כי אם לא על מה בדיוק הוא יכול לקנא ??
אפשר רק לומר שבעניין X הוא כבר סגור ולכן הוא קנאי בזה,
ובעניין Y הוא עוד לא סגור כי הוא עוד מחפש את האמת שם, ולכן הוא נקרה בעניין Y כאדם פתוח,
אבל כל זה אינו שוה לי,
כי כל חכם חייב לדעת שברגע שיתבאר לו עניין Y אז מסקנותו יוביל אותו שגם עיין X לא לגמרי סגור, ולכן קנאותו הייתה לריק,
אני חושב שקנאות היא דבר פסול במהותו, כמו שמידת הכעס פסולה במהותו,
רק כמו שלצורך חינוך צריך לעשות את עצמינו כאילו אנו בכעס, כך גם קנאות צריכים לעשות בכאילו,
לכן רק לאלוקים אפשר לתת את המידה של קנא, (אגם שאני חושב שהוא גם עושה בכאילו)
(ואנו שמצווים ללכת בדרכיו, פירושו רק כלפי מידות רחום וחנון, ולא כלפי שאר המידות)
|
|
|
|
|
