איכה
<"לגבי ע"ז מהו המקרה שעליו אומרים יהרג ואל יעבר? אם בכלל יש מצב כזה? בכלל מהי ע"ז ללא כונה?">
איני יודע אם שאלתך היא כשאלתי:
לדברי הגמרא בסנהדרין (דף סא) העובד עכו"ם מאהבה או מיראה, אביי אמר חייב ורבא אמר פטור.
להלכה נפסק שהעובד מאהבה או מיראה פטור, (וכמובן, פטור אבל אסור).
בהגדרת האהבה והיראה ישנה מחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד, (הלכות עכו"ם פ"ג הלכה ו), שלדברי הרמב"ם, האהבה היא אהבת הצורה, והיראה היא שמא תריע לו, ואילו לדברי הראב"ד, האהבה היא אהבת אדם, והיראה היא יראת אדם.
אדם פטור אם הוא עובד עבודה זרה מפני שהוא אוהב אדם שאומר לו לעבוד עבודה זרה, או מפני שהוא פוחד מאדם שאומר לו לעבוד עבודה זרה.
ושאלתי היא:
היש לך יראה מאדם, גדולה מהפחד שיש לאדם כאשר מאיימים עליו במוות, אם לא יעבוד עבודה זרה, ואיך יסביר הראב"ד מהי "עבודה זרה" ומהי אביזרייהו דע"ז?
___________
שרירא
<''if there was a time when Jews did not wage war on Shabbos- why didn't their enemies take advantage of this by mounting attacks against them on Shabbos''>
מי אמר לך שלא הה כן, במקומות שלא נלחמו בשבת?
אם נעיין בגמרא (סנהדרין דף עד, א) נבין, שעד לקבלת ההחלטה בבית נתזה, לא היתה לפניהם הלכה ברורה או מסורת, כיצד יש לנהוג במקרה של כפיה מבחוץ לעבור על דת, ואיני בטוח אם ה"לימודים" שבגמרא, הם הסיבה להחלטה או רק הצדקה ל"אחר זמן", כאשר הסיבות הן הרבה יותר פשוטות,
ראה למשל, את הכסף משנה בהלכות יסודי התורה (ה, ה) מביא טעם לאיסור שפיכות דמים שאינו הטעם של "מאי חזית":
"דקבלה הייתה בידם דשפיכות דמים ייהרג ואל יעבור אלא שנתנו טעם מסברא להיכרז דשייך, אבל אין הכי נמי דאפילו היכא דלא שייך האי טעמא הוי דינא הכי דייהרג ואל יעבור".
מפני שיתכן שיהיו סיבות מדוע חיי פלוני עדיפים, למשל במקרה בו עומדת בפנינו ברירה בין הריגת יהודי אחד לבין הריגת אלפי יהודים, שלכאורה, ודאי עדיף שייהרג אחד ולא ימסרו נפשם אלפים. אעפ"כ מצאנו בירושלמי תרומות (פרק ה הלכה ד):
"אפילו היו כמה אלפים ישראלים ואמרו להם האנסים: תנו לנו אחד מכם ואם לאו נהרוג כולכם, ייהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל".
לפניך מתוך אשכולי: "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל. אדמו"רים בשואה.
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=1037362
בו הבאתי שייתכן דם אדום יותר.
"הצלת נפשות בספק סכנה" והיבטים הלכתיים בסוגיית "לא תעמוד על דם רעך"
מאת הרב שלום אופן
- המשך המאמר -
http://www.daat.ac.il/daat/tsava/maamar/hatsalat1-2.htm
"הצלת אדם חשוב"
במשנה סוף הוריות תנן "האיש קודם לאשה להחיות... ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ", כלומר קיימים דיני קדימה בהצלת נפשות. קיימת מערכת של עדיפויות כפי המופיע במשנה.
במה דברים אמורים כאשר נמצאים שניהם בסכנה ויש אפשרות להציל רק אחד מהם, מבלי להסתכן, אז קיימים דיני קדימה בהצלה.
אך האם רשאי אדם להתנדב למות במקום ת"ח?
מצינו במדרש בית המדרש חלק ו', במדרש עשרת הרוגי מלכות כאשר נתפס ר' עקיבא למלכות, ביקש ר' ראובן איצטרובולי שיהרגו אותו במקום את ר' עקיבא משום שהרבים צריכים את ר' עקיבא.
בספר חסידים סי' תרצ"ח כותב:
"שנים שיושבים וביקשו אוייבים להרוג אחד מהם אחד ת"ח והשני הדיוט, מצוה להדיוט לומר הרגוני ולא את חברי כר' ראובן איצטרובולי שביקש שיהרגוהו כי רבים היו צריכים לר' עקיבא".
לכאורה גם מהמסופר בירושלמי [תרומות פ"ח הל' ד'] לגבי רשב"ל שהכניס עצמו לסכנה ודאית ע"מ להציל את ר' אמי, אפשר לומר שהטעם משום שר' אמי הוא אדם חשוב ולגביו מותר להסתכן. ושמעתי מפי אבי מורי שליט"א שיתכן שזו הסיבה שהפוסקים לא הביאו את מדרש בית המדרש להלכה, כי שם מדובר באדם חשוב, כי רבי עקיבא היה רבן של ישראל ונחשב הדבר כהצלת ישראל, משא"כ בהצלת יחיד.
אולם להלכה כותב ב"אגרות משה", שגם עם הארץ אסור להכניס עצמו אפילו לספק סכנה בכדי להציל אפילו אדם חשוב מסברא דמאי חזית
ואולי לכן גם פירש רש"י "מאי חזית דדמא דידך סמוק טפי: מי יודע שיהיה דמך חביב ונאה ליוצרו יותר מנפש חברו", והיינו, שעצם רציחת החבר "אינה תמיד בעיה מהבחינה ההלכתית", מפני שיתכן שחייו שווים יותר מחיי חבירו.
אין אנו יודעים מה היו הדעות האחרות שהובעו בישיבת אותו וועד,
אך אנו יודעים שרבי ישמעאל אמר: "שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג, שיעבוד ולא ייהרג, שנאמר 'וחי בהם' ולא שימות בהם".
ואנחנו גם יודעים, שההחלטה באותו וועד היתה לפי רוב קולות ולא לפי מסורת:
"נמנו וגמרו כל העבירות בתורה אם אומרים לאדם עבור ועל תהרג יעבור ואל ייהרג חוץ מעבודת כוכבים גילוי עריות ושפיכות דמים".
אם היו צריכים לספור את הקולות ולהחליט לפי רוב, אין ספק שדעתו של רבי ישמעאל לא היתה הדעה היחידה שלא היתה כדעה שנתקבלה.
ייתכן שגם היו ביניהם כאלה שטענו, שעל אדם למסור את עצמו למיתה כדי שלא לחלל שבת,
אף אם מותר לחלל שבת בתנאים רגילים כדי להציל נפש, וכמו שרבי ישמעאל רצה להרחיב את ה"וחי בהם", יתכן שהיו כאלה שרצו לצמצמו.
מועדים לשמחה.
תוקן על ידי - נישטאיך - 20/10/2005 12:31:49
 |
|
|