| נשלח ב-29/7/2008 15:55 |
 |
| |
ניקבלי ומרחביה,
כבר עמדתי על הדטרמיניזם הלוגי (=זו השאלה אותה עורר ניק), ועל אוסמו של ריצ'רד טיילור, ועל הטעות שבה, בנספח לספרי 'שתי עגלות וכדור פורח', ובהארה שם על הידיעה והבחירה.
דומני גם בפורום כבר עמדתי על כך (לינקי?).
בכל אופן, הדטרמיניזם הלוגי הוא טעות, שכן הערך הלוגי של המשפט הוא אכן צף (ולכן יכול להיקבע מהעתיד לעבר), בניגוד לעובדות כשלעצמן. וזהו 'מכאן ולהבא למפרע' של הגרש"ש, וכן חילק הרמב"ן בחי' גיטין בין דין ברירה לתנאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 03:42 |
|
| |
רב מיכי
אינני מבין בחוקי הלוגיקה אבל אני נוטה להסכים עם דבריך, בכל אופן ידיעה של מאן דהו ולא משנה מיהו, גורמת לכך שהפעולה לא תהיה "צפה" כדבריך אלא מוכרעת.
אני אישית נוטה לכך שאין ידיעה כיצד מתיישב הדבר עדיין לא ברור לי, אולי כי אין מה לדעת.
וראוי להאריך בזה.
_________________
יק
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 12:36 |
|
| |
ניקבלי,
אין דבר כזה ידיעה של ערך לוגי, אלא רק ידיעה של עובדות.הערך הלוגי קיים, בלי שום קשר לידיעות. ולכן ידיעה אכן מכריחה את הבחירה. מסיבה זו כתב השל"ה (בהקדמתו, חלק 'בית הבחירה') והאוה"ח (בסופ"ו מבראשית) שאכן אין ידיעה מראש, וזאת מפני שאין את מה לדעת (המידע עדיין לא קיים בעולם לפני שנעשתה פעולת הבחירה. ראה סיפורו של אוסמו, אצל טיילור שם).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 16:21 |
|
| |
לשון אור החיים:
אכן מדברי ה' אשר דיבר לנח גילה דעתו לנח כי הדבר מוחלט בעיני ה' להשחית ולא נתן מקום לנח להתפלל כאומרו קץ כל בשר וגו', והנני משחיתם בהחלט מה מקום לו להתפלל, מה שאין כן כשדיבר דבריו לאברהם לא מצאנוהו שדיבר כדברים האלה אלא נתן לו מקום להתפלל דכתיב (להלן יח כא) ארדה נא ואראה הכצעקתה וגו', והגם שאחר האמת גם שם עלתה להם הגזירה אף על פי כן עשה ה' אשר זמם להראות לאברהם הנהגתו וכמו שפירשנוהו במקומו (שם), ואמר דברים שישמע מהם אברהם שיש לו רשות לבקש רחמים, וכן תמצא בדברו למשה בתוכחות על עון ישראל לא החליט הגזירה ובזה מצא מקום להתפלל וכמו שפירשנו במקומו (במדבר יד יא), מה שאין כן נח סתם ה' תפלתו.
מדברי אור החיים הנ"ל משמע שיש דברים הניתנים לבחירה ויש שלא.
_________________
יק
|
|
|
|
|
