|
|
| נשלח ב-2/9/2005 17:28 |
 |
| |
ואגב, זו הסיבה -שהיא מתחילה להדמות לישיבות העתיקות- שאתנחתא כועס עליה. הוא מעונין בישיבה פלורליסטית נושכנית וכופרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2005 21:21 |
|
| |
יבוסי,
תלמוד מקרא זה ע"ש העתיד....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2005 15:08 |
|
| |
שבתי אל הפורום לאחר הפסקה של שבוע לטובת פעילות בעמותת "גברים בירוק" (עמותה שמטרתה העקרית היא האכלת חבריה בביצים קשות בוקר וערב), והנה דומה שכדאי לשנות את שמו של הפורום ל-"עצור כאן נעלבים", או "עצור כאן יורדים על ההנהלה". המעורבות הנהולית הגבוהה יותר לאחרונה (עקב העליה בפוליטיזציה של הפורום) יצרה כר נרחב לכל מי שאי-פעם חש עצמו נפגע לשלוף מהבוידעם את עלבונותיו הישנים, לצרפם לחדשים, ולהגיש להנהלה כאילו היו המחאה לפרעון, ואני קורא ותוהה: האנשים האלה חיים על הירח? מאשימים אותנו כאילו לב האבן הפועם בחזנו הביא אותנו למנוע כל מתן פתחון פה לכאב ההתנתקות. תגידו, לא ביקרתם בפורום? העובדות הן אלה:
א. לאחר זמן ממושך בו עשינו מאמץ גדול לסכל גלישה לפוליטיזציה (ואגב, אפשרנו כמה וכמה דיונים בצדדיה העקרוניים והמוסריים של ההתנתקות), נפתח אשכול שעסק בתפילה שנכתבה לרגל ההתנתקות. התגובה הראשונה באשכול זה נכתבה על ידי אור נערב, והסיטה אותו ממסלולו לחלוטין. אור נערב תאר את הימים הקשים העוברים עליו עת הוא עומד להעקר מביתו. למרות לבטים קשים (ולחץ מצד כותבים ותיקים וחשובים) לא סגרנו את האשכול, ולא כפינו עליו לחזור לעיסוק בתפילה ההיא (כמתחייב מהחוקה); אותה אמפטיה (החסרה כל-כך, כמובן) הביאה אותנו לאפשר את קיומו של האשכול כאשכול תמיכה באור נערב (תוך בקשות חוזרות ונשנות להמנע מפוליטיזציה). אכן, באנו על שכרנו: חיש קל הובעו באשכול האורגני החביב קריאות לנקמה ותשבחות מרומזות לרוצח יגאל עמיר. עד כאן תוצאתה של אמפטיה א'.
ב. אשכול נוסף נפתח ע"י אור נערב זמן קצר לאחר מכן. הוא בקש לתת דרור לרגשות המפעמים בנו לנוכח ההתנתקות. שוב, הדברים שכתב היו מרגשים וכואבים, ואנחנו אפשרנו את קיומו של הדיון. אכן, גם כאן לא אחרו התוצאות לבוא: ראובן השווה את חברי קבוצה א' לטרוריסט רוצח; בתגובה, השוה שמעון את חברי קבוצה ב' לאנס שפל. תרבות דיון במיטבה. תוצאתה של אמפטיה ב'.
ואני הקטן, חסר הלב, הקשה והקפדן כשוטר (המכליא בבית סוהר) שואל: כמה נסיונות אתם עוד רוצים לעשות? כמה פעמים בהן נידרדר לרמת דיון כזו תידרשנה כדי לשכנע אתכם? כמה כותבים עוד צריכים להודיע על פרישה באשכולות מפוארים, שלא היו מביישים פרישה של שר בכיר בממשלה? זה הפורום שאתם רוצים לראות?
לפני חודשים רבים (בטרם מוניתי למנהל-משנה, אם איני טועה) פתחתי כאן אשכול בקריאה לניסוחה של חוקה לפורום, כדי למנוע ארועים מסוג אלו שהתרחשו כאן לאחרונה. דומני שמעטים מבין הבוכים והצועקים דהיום טרחו להצטרף לקריאתי אז, שלא לדבר על הצעות קונקרטיות לתוכנה של חוקה כזו ולהשתתפות בניסוחה. קצת קשה לי להבין מה מקנה לאלה שאינם משקיעים מזמנם בשמירה על רמתו ויציבותו של הפורום, שאין להם רצון לקנות להם יריבים ואנשים הכועסים עליהם משום שהם עושים את העבודה הזו, שנהנים להסתובב בגינה ולהריח את פרחיה מבלי שהם צריכים לטפל בזיבולן של הערוגות ובניכושם של עשבים שוטים, את הזכות המוסרית לצעוק על הגננים.
תוקנה טעות בהודעה המקורית: טענתי כי אחד הכותבים תקף אותי בלא לברר ולהתנצל, והכותב הפנה אותי להתנצלות שפרסם ולא ראיתיה. גם אני מתנצל בפניו על עגמת הנפש שגרמתי לו - גו"ג.
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 05/09/2005 9:53:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2005 17:46 |
|
| |
גם_וגם, ידידי היקר.
ראשית אתנצל בפניך . אני חושב שאתה עומד כחומה בצורה,ובעיקר, מתוך רגישות רבה.
בכלל אתה צודק בכל מילה שאתה כותב. זו דעתי גם, ואני חושב שכל בר דעת יגיע במהרה למסקנה זו. אסור שעצכ"ח יהפוך לפורום פוליטי או, לא פחות חמור, פורום להכרויות (למעט אשכולות מנותרים ומכוונים,אולי. כפי שהיה.)
וכדברי המייסד: במקום שיש חילול הפורום אין חולקים כבוד לרב!
גם אם לפעמים המנהלים נחלשים ,בעיקר ע"י לחץ מכותבים חשובים, בסופו של דבר אף אחד מהם לא רוצה בהרס הבית הזה. אני בטוח בזאת.
תוקן על ידי - קעלעמר - 04/09/2005 18:21:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2005 18:12 |
|
| |
קעלעמר ידידי,
תנוח דעתך, לא התכוונתי למפיסטו ואף לא אליך, ומי שהתכוונתי אליו יודע זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2005 18:38 |
|
| |
תיקנתי.
ומרוב שריכזתי את האש, לא שמתי לב שגם אתה קיבלת את חלקך..
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 11:19 |
|
| |
סיינפלד
זו לא היתה תביעת עלבון אישי (אני מדי גאה לכך וכל שכן כדי להודות בכך).
גם ניסוח האשכול ההוא לא בא כהבעת רגשות, אלא כהעמדת בעית אי האיכפתיות הצדיקים לכאורה מעל בעית רשע הרשעים.
זו בדיוק הנקודה שציינתי, מחיקה ללא בירור וללא העלאת האפשרות על דעת ההנהלה שמא היא הלוקה באי הבנת הנושא וממילא בהבנת התאמת האשכול לפורום. תלמדו ממיימוני שהתמחה בהטיית אשכולות לכיוון ענייני או מווטו לפתוח בניסוח מחודש. אלו דרכים המוסיפים כבוד לפורום, מנהלים ומנוהלים כאחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 11:47 |
|
| |
.
מעשה שהיה בעיירתנו, שטעטל קטנה במזרח פודלסיה, וערב שבת היה, כשהיה אותו המעשה שהיה.
ר' שניידער, רוכל נודד ומוכר דברי סדקית לעת מצוא, הגיע לעירה קראצמעך בערב שבת. עוד היה סיפק בידו לתחוב את התרמיל ובו דברי המרכולת והתפילין תחת הספסל שבכניסה לבית הכנסת, טרם שהתחילו בתפילת המנחה.
ידע ר' בינדער, מנסיונו, כי בעיירות כגון אלה, יגש אל הגבאי לאחר התפילה, וזה ידאג לו לארוח לשבת זו, או לסעודה אצל מי מן המתפללים, ולמקום לינה במחסן בית הכנסת. וכיצד ידע מיהו הגבאי? דבר זה אינו משימה קשה לכל שוכן בתי כנסת וחיית-שטיבלאך מנוסה כר' שניידער הרוכל.
והנה, בתום תפילת המנחה, מעט לאחר תחילת קבלת השבת, בוקה ומבולקה. אלו טוענים שהחזן מאריך, ואלו טוענים שאינו שר באריכות מספקת. אלו קובלים על כי אור הנרות מרצד, ואלו טוענים כי בית הכנסת אינו נקי.
מן הון להון, החלו כולם צועקים אל הגבאי, מגדפים ומקללים אותו, את מקצועו ואת יחוס אבותיו, מבזים את עיסוקו ומלעיגים על יכולתו הדלה. גם אם ר' בינדער לא היה מנוסה כפי שהיה, לא היתה בעיה כלשהי לזהות מיהו הגבאי, שעלבונו היה ניכר ודמעותיו כבר נצצו את עיניו.
והנה, עם תום התפילה, כשהקהל ממהר לצאת תוך סינון גידוף אחרון כלפי הגבאי האומלל, ניגש אליו ר' בינדער הרוכל, וברכו בשבת שלום.
מכאן להתם, החל לגלגל עמו שיחת חולין קלה, שסופה יוביל לבקשת הארוח, אם ההצעה לא תבוא עוד לפניכן מצד הגבאי.
"זה תמיד כך כאן?" שאל ר' בינדער הרוכל.
"בכל שבת" ענה ביובש הגבאי.
"בטח משלמים לך הרבה כסף שכר גבאות, כדי שתסכים לספוג את העלבונות והגידופים הללו באופן תדיר" אמר ר' בינדער הרוכל.
"אני עושה זאת בהתנדבות", אמר הגבאי. "אני מתפרנס מחנות קטנה לממכר שרוכים שיש לי.
"בהתנדבות ?!" תמה ר' בינדער הרוכל בקול. "אתה מוכן לסבול את כל זאת סתם כך ?!"
"און די כבוד איז גורנישט ? " ענה הגבאי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 14:55 |
|
| |
אני מניח שמישהו ישאל את זה, אז זה יכול להיות אני:
שניידער או בינדער?
כמה תירוצים אפשריים:
א. שני שמות היו לו.
ב. שני אחים היו.
ג. שני מעשים היו, והמסורת איחדה ביניהם.
ד. זה יצא מתחת יד מקור A וזה מתחת מקור P.
נדמה לי שמשום מה החמצתי את התירוץ האמיתי...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 15:31 |
|
| |
מיימוני,
כל ימות השבוע, שניידער היה; אלא שעם כניסת שבת קודש ניתוספה לו נשמה יתרה, ונשמה זו בינדער היתה. ודוק היטב.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 15:55 |
|
| |
.
האמת, ששמו האמתי, זה שניתן לו על פי עיסוקו, היה שנאפסשלוקער, והיו גם שכינוהו ר' קוגעלפרעסער, אולם אלו מעטים היו.
אלא ששמו האמתי ארוך היה, שמתוך עיסוקו במיני סדקית, כינהו פקיד הקייזר בשם שניידבינדער, אלא שברצותו, נטל את הראש, ובשתותו, את הזנב, וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 18:05 |
|
| |
מיימוני,
חקר המקרא בימינו, מתרכז בעיקר ב- R.
וזה, כמדומני, גם המסר של הסיפור (לפחות אחד מהם).
מואדיב,
אני חושבת, שהטענות כאן הן בעיקר ש"נקי" מדי, ועל זה נאמר - צרות של עשירים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2005 16:54 |
|
| |
סיינפלד
תלוי באיזו מנגינה מנגנים את ה׳איך שותקים?׳
הייתי מצפה מהפקולטה למשפטים לעסוק בד בבד עם דיוקי הלשון גם במנגינת הלשון!
|
|
|
|
|
