| נשלח ב-7/9/2005 12:38 |
|
| |
כוי - האם ישנה חיה כזאת ?
בס"ד
כידוע חז"ל אומרים שישנה עוד חיה, בהמה טהורה, שאינה תוצר הבריאה אלא הכלאה בין חיה ובהמה וכו'- ראה במשנה במסכת ביכורים המחלוקת אודות הכוי. השאלה הנשאלת היא מהיכן לקחו חז"ל מונח זה , מילה זו - או מהו המקור לשם זה - כוי ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 13:22 |
|
| |
את שמותיהם של כל החיות נתן אדם הראשון כידוע [שהמלאכים לא ידעו את השמות של בעלי החיים ואדם הראשון קרא בשמו של כל בעל חיים על ידי שהבין את שורשו ומקורו וידע כיצד הוא "נמשך" מאותיות הבריאה ועד הבריאה עצמה ועל פי זה קרא את שמות החיו "שור..סוס צפרדע וכו'".
לגבי "כוי" אינני יודע אם זה אכן כך וזהו שמו האמיתי כפי שראוי לקרוא לו בלשון הקודש, היינו האם על ידי אותיות אלה הוא נמשך את הבריאה.
יתכן מאד שהתשובה היא לא כי סביר להניח שאחד התנאים היה יכול לענות על השאלה אם הוא בהמה או חיה לפי העיון בשמו.
ואולי יש הטוענים שזו היא בהמה או חיה על סמך העיון הנ"ל..אינני יודע.
--------------------------
אפשרות נוספת היא שהם קראו לו על שם המקום בו הם גילו אותו או לפחות עיקר מושבו המפורסם היה שם.
ישנו שם מקום שקוראים לו "כוי" והוא מוזכר איפושהו בפוסקים.
למשל,
בקשר לתרנגול הודו גם בצרפתית הוא נקרא "מהודו" . ובאנגלית "טורקי"..מעניין.
ובעניין דומה אפשר להעלות את עניין החיה הנקראת כוי.
ויש מי שאומר שהוא הבופאל"ו .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 16:16 |
|
| |
כוי זהו שם כולל לכל מן כלאים הבא מן חיה ובהמה טהורה.דינו ספק חיה או בהמה.ויש סבורים ששם זה ניתן להכלאה ספציפית של צבי עם תיישה.עכ"פ זהו שם כללי שיש בו פרט זהה באותו שם: כוי.
כולם קוראים כוי עם חול"ם.אך נראה כי הקריאה הנכונה היא,כפי המוחזק ביד מיעוט דקדקנים לקרוא עם צירי תחת הויו.ופירושו חלון.חרך.חריץ פתוח,וכיו"ב.
ההקשר לחלון,נראה כי הוא מסמל מצב "פתוח",דהיינו כפי שהגדרתו הלכתית נשארה םתוחה כי לא הכריעו בו אם הוא חיה או בהמה.אם כן,כוי-היינו מצב פתוח בהגדרתו.ללא הכרעה דתית הלכתית,אך לא טבעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 19:14 |
|
| |
בגמרא יש מחלוקת לגבי הבעל חיים הזה
האם מדובר בחיה או בבהמה
נפקא מינא לכיסוי הדם
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 20:21 |
|
| |
או תיש גדול עם צבייה.
ור' נחמן אמר שזה איל הבר.
ויש משפחה את שקראו לה משפחת דושאי והם היו מגדלים עדרים עדרים של כוי.
סניפר, חילך לאוראייתא!!!!!!
אדיר.
יש עוד כמה נפקמינות אם אני לא טועה..לגבי שחיטת אב ובנו ולגבי אכילת חלב אם חייב קרבן אשם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2005 09:11 |
|
| |
בס"ד
לית מילתא דלא רמיזא באורייתא
בפרשת ראה - שני רמזים לשם כוי
פרק י"ב פסוק ט"ו - יאכלנו כצבי וכאיל - ראשי תבות כוי.
פרק ט"ו פסוק כ"ב - יחדו כצבי וכאיל - ראשי תבות כוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2005 09:29 |
|
| |
איזה יופי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 12:03 |
|
| |
בס"ד
אפשר להוסיף כאן רמז נחמד - כוחי ועוצם ידי - ר"ת כוי.
ואכן על זה אפשר להגיד בלשוננו "אין חיה כזאת"!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2006 09:31 |
|
| |
אוסטראה, ברוך הבא לישיבת הגולשים!!!!
|
|
|
|
|