| נשלח ב-3/10/2005 11:54 |
 |
| |
האם גם את הדברים הבאים אתה יכול לתרץ באותה דרך של מעכב בדיעבד ?
"כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו".
לעומת:
"ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים".
"ועוד יש לומר,שכיון שהתפילה עברה בעל פה,כל אחד קיבל מאבותיו נוסח אחד ושמר עליו.(ואפשר גם כדעת האריז"ל שתוקנו כמה נוסחאות)".
מקור ברור אין לך, רמז יש ?
בכלל אתה בעיקר מסתמך על דעת הרמב"ם שאומר "אסור לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות בשום פנים, וכל המשנה טעה".
אבל מה לעשות שהוא סתם דבריו ולא פירש, ואני מבקש ממך ראיות ונימוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 12:04 |
|
| |
בבא,
1-כן.בשניהם מעכב.
2-מקור:סידור הרס"ג (עמוד י) פירוש הרמב"ם למשנה מנחות(פרק ד) וראה כגמרא שבת (קטו) ובמקבילות לשם.
3-הוא פירש.יש נוסח ואין לשנותו.מה יותר מפורש מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 12:23 |
|
| |
במה שנאמר:
"הקורא את שמע צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב רבי אומר צריך להזכיר בה מלכות אחרים אומרים צריך להזכיר בה מכת בכורות וקריעת ים סוף".
וכן פה:
"ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים".
מה אתה מפרש ? לכתחילה ? בדיעבד ?
ובקשר לרמב"ם טענתי שהוא לא מביא ראיות ונימוקים לדבריו, ולא שהוא לא הבהיר את דעתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 12:33 |
|
| |
בבא יקר,
כיון שישנה הסכמה ביננו לפחות לגבי דעת הרמב"ם,הבה נניח לקושיות עליו מהגמרא, לרבותינו האחרונים שיפלפלו כטוב בעיניהם.
עניתי לך מה שנכון לדעתי,יש פעמים שדבריהם לעיכובא ויש לכתחילה,הכל כפי משמעות כל סוגיא וסוגיא.אתה לא חייב לקבל.
דעת הרמב"ם היא שאנשי כנה"ג תקנו נוסח התפילה והברכות כולם.אין לשנותם,לא להוסיף ולא לגרוע מהן.יש פעמים שהנוסח מעכב אף בדיעבד,ויש רק לכתחילה.אבל תמיד קיים האיסור לשנות.
בוא בבקשה ממך נחזיר את האשכול למסלולו ולא נתפלפל עד אין קץ בכל סוגיות התלמוד מה יענה להם הרמב"ם.במחילה.(ולא שאין מה לענות)
אם יש לך שיטה חדשה בדעת הרמב"ם אשמח לשמוע.
אם אין,הבה נתקדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 10:19 |
|
| |
לא עקבתי אחרי כל מהלך הדיון ולכן יתכן שמישהו כבר טען את הטענה שלי:
ההוכחה הכי פשוטה לדעתי שאין נוסח מחייב מפורט היא, שככל שאנחנו עוקבים אחורה יש יותר ויותר נוסחאות, ולא פחות ופחות, והשינויים ביניהן הם הרבה יותר גדולים מאשר השינויים בין הנוסחאות היום. מכאן שהנוסחאות הלכו והתגבשו במהלך הדורות, ולא הלכו והשתבשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 13:42 |
|
| |
אור_חושך
<"מדברי הרמב"ם רואים שאין זה נכון,והוא אכן מחייב.שהרי גזר ואמר שאין לשנותו וזו טעות ואיסור לעשות כן. אלא שאם כבר שונה בבית הכנסת, או מחמת מחלוקת, אין לריב על כך">
מה יענה להם הרמב"ם?
שחשיבותו של מנהג אינה בגלל עצמו, אלא מפני שהוא שומר על השלום ועל המסגרת, ולכן אם המנהג כבר שונה בבית הכנסת, או שהוא גרם למחלוקת, והמנהג החדש מתאים ל"תקן", אין טעם לשמור עליו, או להחזיר את הישן, מפני שאין לו ערך בפני עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 13:49 |
|
| |
נישטאיך,
דבריך נכונים במנהגים בעלמא,שאין מעבר לסדר הטוב ולא דבר במהותם.
אך לגבי נוסח התפילה,נראה מדברי הרמב"ם שחשיבותו מפאת עצמו,היות ונתקן בחכמת נביאים.לכן לעולם יש לשאוף אליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 18:46 |
|
| |
Concerning the problem of redundancies in Nusach Sefard-
With enough effort, it is often possible to come up with ways of explaining away seeming redundancies. For instance, -See the beginning of -Shulchan Aruch -Siman Resh Tzadi Dalet- where the Taz and the Gr"a work to explain away the seeming redundancy pointed out by R. Yaakov Pollack- The fact that on Motzaei Shabbat, the minhag is to start the brachah -Atah Chonen Leadam Daat- and to continue with- Atah Chonantanu lemada Toratecha- seemingly redundant- The Taz and the Gra attempt to be metaretz- VeAyyen Sham
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 18:58 |
|
| |
In my previous message I neglected to state that the reference is to Shulchan Aruch --ORACH CHAYYIM- Siman Resh Tzadi Dalet-
-Ich bett aych- Zay Moichel
|
|
|
|
|
