| נשלח ב-27/9/2010 12:52 |
 |
| |
צבוני,
אתה צודק כנראה, אסתכל שנית בספר ואנסה להבין מה הוא אמר. מכל מקום למיטב זכרוני הוא טען שהרכבה באמצעות האבקה קיימ בכל זני האתרוגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 09:50 |
|
| |
אכן ציטטתי לא נכון את עמר. הוא אומר שבאתרוגים לא נהגה כנראה הרכבה בזמן חז"ל אלא רק במאות השנים האחרונות. הוא גם עומד על זה שחוששים למורכב בדרך של כנה ולא בדרך של האבקה מעץ אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 18:05 |
|
| |
בעניין הערבות והרעיונות המסוכנים של נ. שנרב, כדאי להזכיר שאין מכך ראיה, כי לגבי ערבות (וגם הדסים) דורשת הגמרא "ערבי - מכל מקום", (וגם ענף עץ עבות מכל מקום), ומכאן המאמץ היתר למצוא את האתרוג המדויק דווקא באתרוגים, ולא בפריש ורימון וכיוצא בהם (אלו הדוגמאות שהגמרא מביאה).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 18:32 |
|
| |
עיק,
1. אין אלו רעיונות שלי אלא דברים שראיתי בספרו של זהר עמר.
2. לא יודע למה הם מסוכנים.
3. על פניו דברי הגמרא "ערבי - מכל מקום" אינם באים לענין המין אלא לומר שמאותו מין ערבה הידוע מותר לקחת גם אם גדל בהרים ובמדבר ואין צריך לקחת דווקא מערבה שגדלה על שפת הנחל. לגבי ההקפדה במין הרי כשם שבאתרוג הוציאו פריש ורמון כך בהדס הוציאו צפצפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 19:50 |
|
| |
אמרתי "רעיונות מסוכנים" כהלצה על מה שאמרת בעניין החיפוש אחרי הערבה המדויקת שהחזו"א נתקל בה ובירך עליה בערבות בני ברק המתחדשת. אני באמת מקוה שלא יהיו אנשים שימצאו בכך מקום להתגדר בו.
בנוגע לריבוי "ערבי נחל", אינני מונח כעת במהלך הגמרא שם, אך לא ברור לי כלל שהמימרות אינן חולקות. הראשונים בסוגיה נחלקו לגבי היחס בין שיטת ר' טרפון הדורש שתי ערבות מלשון הפסוק לבין הריבוי ערבי נחל. נדמה לי שמחלק מהראשונים (הר"ן עולה כרגע בזכרוני) עולה שהלימודים אינם מסכימים כולם לדעה אחת. כך שיתכן שהוצאת צפצפה באמת אינה מובנת מאליה.
גם בלי זה, עולה מהגמרא שבערבה והדס המגמה היא לרבות ולא להתעקש על משהו מוגדר כמה שיותר, בעוד שבאתרוג אין מגמה כזו. גם אם נאמר שיש גבול למגמה - צפצפה - עדיין אין זה אומר שאין כאן מגמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2011 10:52 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 04:49 |
|
| |
ממאמרו של פרופ' אליעזר גולדשמידט : "בעית האתרוג המורכב וטיבם של האתרוגים המצויים", תחומין כרך ב.
לדעתם של הפוסלים לא רק את "האתרוג המורכב" אלא גם את "תולדותיו", אין לנו כל דרך לקבוע בוודאות שאתרוג מסוים איננו מורכב. כבר עמדו שלומאי ואחרים על כך שאין ודאות שלא הרכיבו אתרוגים בתימן ובמרוקו. גם האתרוגים שנמצאו גדלים "בר" במקומות נידחים בארץ ישראל הם, קרוב לודאי, פליטי תרבות ומי יודע אם לא הורכבו מעולם.
יתר על כן, היות וכל מיני ההדרים מסוגלים להאביק ולהפרות אלו את אלו באופן טבעי, גם ללא התערבות האדם, יכול להיות שבמשך הדורות, עם כניסת מינים שונים של הדרים למזרח התיכון, נוצרו בני כלאים ממשיים בין האתרוג למיני הדר אחרים ואין דרך לבקר זאת.
העליתי את המאמר המלא כאן: http://www.zumodrive.com/share/eKv4YTMwMT
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/10/2011 05:04:24
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2011 10:05 |
|
| |
להשלמת התמונה, במאמר מאוחר יותר השתמשו פרופ' גולדשמידט וחבריו בשיטות של גנטיקה מולקולרית לנתח 12 זנים שונים של אתרוג (שנים מן ה-12 הם חזו"א-ליפקוביץ וחזו"א-הלפרין...). המסקנה היתה כי כל זני האתרוג דומים מאד זה לזה גנטית, למרות השוני הגדול במורפולוגיה ובתכונות אחרות, וכי ניתן להסיק מכך שלא היה זיהום גנטי משמעותי (כלומר הרכבה המשנה את תכונות הצאצאים, כמו הפריה על ידי אבקנים של לימון וכדומה) במהלך הדורות. יתרה מזו, הדמיון הרב בין אתרוג מתימן לאתרוג מקלבריה מעיד כי סביר לכל האתרוגים הללו מקור משותף בעבר הקרוב, כלומר, הם הובאו לתימן, מרוקו, איטליה וכו' מאזור א"י, אולי על ידי יהודים שדרשו אתרוגים למצוה.
המאמר כולו כאן:
The Search for the Authentic Citron (Citrus medica L.): Historic and Genetic Analysis- Elisabetta Nicolosi,
- Stefano La Malfa,
- Mohamed El-Otmani,
- Moshe Negbi,
- and Eliezer E. Goldschmidt
HortScience December 2005 40:1963-1968http://hortsci.ashspublications.org/content/40/7/1963.full.pdf+html
אגב, המחבר המרוקאי (מוחמד אל-עותמני) הוא אגרונום שגייס פרופ' גולדשמידט כאשר נתבקש ביוזמת הרב אלישיב לנסוע למרוקו ולבדוק את מצב הרכבת האתרוגים בהרי האטלס. פרטים על נסיעה זו פורסמו באחד מגליונות הליכות שדה. אגב דאגב, אמנם מן המחקר עולה כי כל האתרוגים שבידינו כשרים ואינם מורכבים גנטית ככל הנראה, אולם מי שסובר שהרכבת רוכב וכנה פוסלת את כל צאצאי האתרוג לדורי דורות לא יוכל להרגע מתוצאות המחקר הנ"ל, כי ככל הידוע לנו הרכבה כזו אינה משנה את הגנטיקה של הצאצאים.
 |
|
|
|
|
|
