שאלה ליודעי ח"ן

מקופיא,
כאשר יצאו ראבר"ש ואביו מהמערה וראו גשרים ודרכים, העיר ר"א מה נאים מעשיה של אומה זו. וענה לו ר"ש שהכל עשו עבור עצמם.
מכאן מוכח שאם מישהו עושה משהו שהוא טוב לנו, והמטרה היא בעצם עבורו (ובעקיפין אף להרע לנו, שהרי הגשרים משמשים אותם לכבוש אותנו), עדיין יש להודות לו.
אגוז בגימטריא חט, שהוא רע עבורנו, אך עבור הקב"ה זה טוב ('טוב מאד' זהו יצה"ר), שהרי כך רצה את עולמו. אם כן, הקב"ה עשה משהו טוב עבורו שהוא רע עבורנו, ולפי ר"ש זה עדיין נקרא רע.
במחשבה שנייה זה יוצא אולי הפוך, ויש ליישב.

מיכי

יגעתה ומצאתה תאמין
שו"ת אפרקסתא דעניא חלק ב - או"ח סימן פח

ועי' פירש"י ישעי' י"א א' במוסגר שכתב ז"ל, אמר המעתיק, בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גדולים על שכתב א"א זקני מהרמ"א בהג"ה בה' ר"ה שאגוז בגימ' חט(א), והרי הוא ג"כ גימ' טו"ב. ותרצתי ע"פ הזוהר מה שהקשה ר"א את אביו רשב"י, על שאמרו חז"ל ולא קם נביא בישראל אבל באומות העולם קם ומנו בלעם וכו'. והשיב לו מפסוק גם זה לעומת זה וכו' שאפי' יש קדושה בטומאה אסור ללמוד אותה שנ' ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל. ויובן שאף שאגוז גי' טוב, הואיל ויש בה קלי' גימ' חט(א) אין אוכלי' אותה בר"ה, ונענעו לי ראשיהם הגאונים ההם עכ"ל.

(עי' בס' נגיד ומצוה בשם לבנת הספיר ז"ל שלא להתערב דברים של קדושה עם דברים של קלי', דכתי' ארור האיש אשר יעשה פסל ומסיכה ושם בסתר, ר"ל ארור מי שישים הקלי' הנק' פסל ומסכה בקדושה, וזהו ושם בסתר, בסתרו של עולם), ואם כי דבריו ז"ל דברי חפץ ומוסר השכל, מ"מ קשיא לי ממה שהכתוב מדמה ישראל לאגוז, עפ"ד השיר השירים רבה בפ' אל גנת אגוז ירדתי, המובא במגן אברהם ובמחצית השקל שם סק"ד.

ואני בעניי אמרתי לענ"ד ע"ד פשוט, דאפשר ליישב דברי המדקדקי' שברמ"א, עפמ"ש בשו"ת צמח צדק סי' י"א דטוב בינוני נמי משמע, עי' שד"ח מערכה ט'. וי"ל דלא נכון לאכול בר"ה מלתא דלגריעותא יש בו רמז לרע גמור ר"ל כגון גימ' ח"ט, ולטיבותא הרמז בו הוא רק במדה בינונית, והכל איתער עובדא דלעילא, ואין אתנו יודע עד מה לרחק ומה לקרב, הלא תחזינה עינינו אמז"ל "יהא אניש רגיל למיכל בריש שתא כו' כרתי סלקי תמרי וכו', כרתי, יכרתו שונאינו כו'", עי' טור שם.
לע"ע לא מצאתי מקור דברי הזהר ותבוא הברכה למי שיציין למקור.
ערב שבת שלום
שנה טובה.
גמח"ט.

חלמיש,

כנראה הכוונה לדברי הזוהר כאן:

זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצג עמוד ב

אמר רבי שמעון, אלעזר, כל מלוי דבלעם חייבא תקיפין אינון והא אוקמוה חברייא דכתיב (דברים לד) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, ואמרו בישראל לא קם אבל באו"ה קם ומנו בלעם, והא אוקימנא מלה, משה לית דכוותיה בכתרין עלאין בלעם לית דכוותיה בכתרין תתאין דא בסטרא דקדושה ודא בסטרא דשמאלא.

(אמר רבי שמעון, אלעזר, כל דבריו של בלעם הרשע תקיפים הם, וכבר העמידוהו החברים שנאמר ולא קם עוד נביא בישראל כמשה, ואמרו בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומיהו בלעם, וכבר העמדנו הדבר, משה אין כמותו בכתרים העליונים ובלעם אין כמותו בכתרים התחתונים, זה בצד הקדושה וזה בצד שמאל).

בןאישאחד
חן חן. ברם גם אני ראיתי את דברי הזהר הנ"ל. אך מה שמביא
הרב קלונימוס הגירסה ברש"י שם מדברי הזהר שהם שו"ת בין רבי אלעזר לרשב"י אביו וכן שמביא ראיה מהפסוק בקהלת זה לעמת זה עשה ה' את זה לע"ע לא מצאתי.
מענין גם שברוב הדפוסים מובא ברש"י רק עד "ותרצתי על פי הזהר שאלת רבי אלעזר לרשב"י" ואילו הרב קולנימוס מביא גירסה מלאה שמשום מה הושמטה בדפוסים שראיתי (מקראות גדולות שוקן תרח"צ ומקראות גדולות הוצאת פרדס וברש"י כפי שמופיע בפרויקט השו"ת)
ערב שבת שלום.