|
|
| נשלח ב-18/10/2005 20:54 |
 |
| |
יעקב הנכבד
פירוש רש"י הוא לא דוחק, הוא פשוטו של תלמוד, לאחר שגמר אביי לדבר על השין, עבר לדבר על החריצים שבין הבתים.
וכך פסק הרמב"ם בהלכות תפילין
ג,יב [יא] וצריך שיגיע החריץ של תפילין של ראש, עד מקום התפר. ואם היה החרץ ניכר כדי שיהיו ארבעה ראשים נראין לכול, ואף על פי שאין החרץ מגיע למקום התפר--כשרות; ואם אין חרצן ניכר, פסולות. וצריך להעביר בתוך כל חריץ וחריץ על גבי העור, חוט או משיחה להבדיל בין בית לבית; ומנהג פשוט, להעביר גיד מגידי התפירה בכל חריץ וחריץ משלושתן.
הנוסח כפי שכתבנו הוא נוסח כ"י תימן, ובדפוס כתבו בכל המקומות חריץ עם יוד, והם לא ידעו שבלשון הרמב"ם בהלכה זו חריץ עם יוד הוא עד למטה, וחרץ הוא חריץ חלקי. וזה הוא דיוקו של הרמב"ם בלשון הלכה זו (מדברי הרב קאפח בהערותיו).
נחזור לענין
מה שביארת "יעקב" בדברי הסמ"ג כמדבר על השין היוצאת מהחריצים שבין הבתים נראה מופרך לדעתי בדעת הסמ"ג, ואדרבא גם הסמ"ג מדבר על מסורת השין בקמטים כפי שכתב רש"י.
וזה לשון הסמ"ג שכתבת
< יעשה ... בקמט עור דפוס הבית שין וכן מכאן ומכאן, דימינא תלת רישי דשמאלה ארבעה רישי >
הרי שמדובר בקמטים של עור הבית, ואדרבא, רק בזכות שאין לקמטים תחתית ניכר כאן שין שוקעת שין בולטת, היכן שיש 3 קמטים הוא שין בולטת, והיכן שיש 4 קמטין הוא שין שוקעת.
הרב קאפח כתב זאת בפירושו למשנ"ת על דברי הריטב"א שהביא טעם זה, ובזאת רמזתי שניתן להוכיח מסורת זו מדברי עוד ראשונים, והכוונה לריטב"א ולטעמו שכתב שין שוקעת ושין בולטת.
(הרב קאפח בהלכות תפילין פ"ג הע' כה מוכיח זאת גם מדברי הרא"ש בהלכות קטנות שלו, עי"ש)
בהמשך הסמ"ג דוחה את הפירוש השני של יודין, כלומר הקמטין יהיו ישרים בלי יוד בעליונותם, אבל גם לפירוש הראשון וגם לפירוש השני, הקמטין יעשו בעור הבית ולא בחריצים שבין הבתים.
ואם כדבריך יעקב, והרי החריצים שבין הבתים נראים משני הכיוונים זהים, והיכן יש לנו שין שוקעת ושין בולטת???
מה תאמר שנדמיין לעצמינו באחד מהצדדים שין בולטת ובצד השני שין שוקעת, להציע פירוש כזה צריך הוכחות מוחלטות, ובינתיים, הם לא נמצאו.
סוף דבר
המסורת לעשות שין בלי תחתית בשין החיצונית של התפילין, נמצאה בתימן, ולאחר עיון בדברי הראשונים, מצאנוה גם בדברי רש"י הריטב"א והרא"ש. וגם הסמ"ג מדבר לפי אותה מסורת.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 18/10/2005 20:57:58
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2005 21:24 |
|
| |
א. העובדה שגם הרמב"ם פירש כך לא מוציאה פירוש זה מידי דוחקו.
ב. עירבבת בין דברי הסמ"ג לדברי ההגהה המובאת בדפוסי הסמ"ג. את דברי הסמ"ג המצוטטים בב"י הבאתי כדי להראות את מקור הש"ין שלנו בשימושא-רבה ממנו הציטוט שהבאת.
ההגהה שם מתייחסת בפירוש למסורת לפיה יש שי"ן שוקעת ושי"ן בולטת, והמגיה עצמו התקשה בכך ולא מצא יישוב.
ג. לא הבנת את עניין היו"דין. שני יו"דין הם שני רווחים בין החריצים, והוא המשך מציטוט השימושא-רבה בסמ"ג עצמו.
ד. הסמ"ג נגמר בסוף ציטוט השימושא-רבה, ושם אלו דברי המגיה שמקשה על עניין היו"דין בפירוש את הקושיה שלי בדיוק: הרי צריך שי"ן שוקעת ושי"ן בולטת.
ה. התירוץ שהמגיה לא העז לתרץ: השי"ן הבולטת הם ארבעת הבתים, והשי"ן השוקעת הם שלושת החריצים. עיין היטב בציור שהעתקתי ממך בהגדלה.
ו. השי"נין שאני מציע יותר נראות במציאות מאשר הדל"ת בקשר של ראש האמיתי שהשתמר במנהג תימן וגרמניה (הבאת מקודם תמונה שלו, תחפש שם דל"ת).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2005 21:50 |
|
| |
יעקב הנכבד
נעשה סדר בדיון
כעת אנחנו דנים בדברי הסמ"ג והמגיה
הסמ"ג מביא מדברי השימושא, שיעשה בתוך השין שני יודין, כלומר הוא מדבר על השין של ה-4, ומבאר כיצד יעשה זאת, ע"י שיעשה באמצע השין במקום יוד אחד, שני יודין.
ועל זה הקשה המגיה, שא"כ אין לנו שין נכנס ושין יוצא?
ובלשונו
<ואם היו שם שני יודי"ן לא תהיה בגופו שי"ן לפי שהראש אמצעי צריך שיגיע עד שולי השתים בכתיבה (נפרדים) [ספרדית]>
ולכן על כרחינו שהשין היא בלי תחתית, כך אני מבין את דברי המגיה, כלומר אין באמצע השין שני יודים, כי אם עוד 2 קוים, ובכך יש שין שוקעת.
הוכחה שהמגיה מדבר על קמטים בעור
< נמצא שיש לשי"ן ארבע דפנות לשלש אוירות היא שי"ן לארבעה ראשי"ן של קמטים ונעשה שי"ן משלש האוירות>
קמטים= קמטים בעור, הרי שגם המגיה מדבר על העור ולא על האויר שבין הבתים.
לסיכום- הסמ"ג מדבר על עשית 2 יודין באמצע השין, והמגיה מדבר על עשית 2 קוים ישרים באמצע השין.
כעת לדבריך יעקב, כתבת
< ג. לא הבנת את עניין היו"דין. שני יו"דין הם שני רווחים בין החריצים, ...>
אני מבין 2 יודין, כלומר באמצע השין עושים 2 יודים בכדי שיהיה שין של 4 ראשים, אבל מה שכתבת 2 יודים= 2 רווחים בין החריצים, אני לא מבין זאת!!!
עוד כתבת
< ה. התירוץ שהמגיה לא העז לתרץ: השי"ן הבולטת הם ארבעת הבתים, והשי"ן השוקעת הם שלושת החריצים.>
אתה כותב שהמגיה לא העז לומר פירוש זה, כלומר שהוא מפרש כמו שכתבתי שין עם 4 קוים בלי תחתית. כל קושיתו היתה על ה-2 יודין שבאמצע, והוא חולק על קיומם, אבל על קיומם של 4 קוים, קמטים, בעור אף אחד לא חולק.
וכיוון שכן, אם כדבריך שהכל בדמיון, נדמיין מצד אחד שין של 4 רגלים עם 4 הבתים, ובצד השני שין של 3 רגלים עם 3 החריצים, אתה צריך להוכיח זאת מדברי אדם, והרי אפילו המגיה לא סובר כך, אלא כמותי שאין תחתית, אבל מי סובר כמותך, היכן מצאנו מסורת זו??? הוכח את דבריך!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2005 22:15 |
|
| |
לאט לאט
דברי השימושא רבה:
<יעשה מימין הקורא בקמט עור דפוס הבית שי"ן וכן מכאן ומכאן דימינא תלת רישי דשמאלא ארבעה רישי פירוש שני יודי"ן יעשה בתוכה>.
אתה טוען: שני קווים פנימיים בשל הד' ראשים. נניח.
דברי המקשה:
<ואם היו שם שני יודי"ן לא תהיה בגופו שי"ן לפי שהראש אמצעי צריך שיגיע עד שולי השתים בכתיבה (נפרדים) [ספרדית] וכן לשוקעת >.
ולדבריך, הרי גם הקווים האמצעיים מגיעים עד למטה, ואיפה יש שי"ן שלמה "בכתיבה ספרדית"? מה התירוץ בזה שההקווים הפנימיים ישרים ולא יו"דין?
הציטוט שהבאת אח"כ שייך עוד להבנתו של המקשן בדברי שימושא-רבה. ברור ששימושא רבה מדבר על שי"נין שלנו. לא על זה דיברתי.
כתבתי שהוא לא העז. בטח, הוא לא הצליח להעלות את זה על קצה דעתו ולכן הוא נשאר בקושיה.
אין לי מסורת על זה, ולא התיימרתי לומר שיש מסורת כזו, רק באתי ליישב מדעתי הענייה את קושיית המגיה והקושי בסוגיה לפי פשוטם של דברים.
וכי הדל"ת בקשר המרובע של ראש (האמיתי!) נראית כדל"ת?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2005 22:16 |
|
| |
עוד משהו: לפי הבנתך צריך לעשות שתי שי"נין של ארבעה ראשים ובתוך שתיהן יהיו שני שי"נין של שלשה, אחרת בשי"ן של השלשה ראשים יש בפנים שי"ן של שני ראשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2005 23:51 |
|
| |
יעקב הנכבד
הפלגת לדרך רחוקה, דע לך שכל למדן בשעת למדנותו, צריך לחשוד בשכלו חזור וחשוד, שלא יפליגנו שכלו לדרך רחוקה.
כבר כתבתי בתחילה בשם רש"י, שיש כאן כעין שין, דומה לשין, ולא שין ממש, וביארנו שנצרף את התיתורא לקמטים ונקבל כעין שין.
בצד אחד נצרף את 3 הקמטים לתיתורא ונקבל שין (שין בולטת), ובצד השני נצרף את האויר שבין 4 הקמטים (3 קוים אוירים- שין שוקעת) לתיתורא ונקבל שין.
ותו לא מידי, והבו דלא לוסיף עלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2005 08:54 |
|
| |
דבריך מתקבלים על הדעת הנקייה, אבל אינם הולמים את דברי המקשן <ואם היו שם שני יודי"ן לא תהיה בגופו שי"ן לפי שהראש אמצעי צריך שיגיע עד שולי השתים בכתיבה (נפרדים) [ספרדית] וכן לשוקעת>.
גם אני מסכים שהרעיון שלי נשמע מקומם, אבל עדיין לא ענית עניינית מדוע הוא אינו מתקבל על הדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2005 23:40 |
|
| |
עוד על מסורת עשיית התפילין
כתב הרמב"ם בהלכות תפילין
ג,י [ט] כשתופרין את התפילין, אין תופרין אלא בגידין של בהמה או של חיה טהורה, ואפילו מנבילות וטריפות שלהן. לוקחין הגידין שיש בעקב הבהמה או החיה, והן לבנים קשים, ומרככין אותן באבנים וכיוצא בהן עד שייעשו כפשתן, וטווין אותן ושוזרין אותן; ובהן, תופרין התפילין ויריעות ספר תורה.
כתב הרב קאפח שם בהערה כ
"כל התיאור הזה על מקום מוצא הגידים וסדר עשייתן לא מצאתיו במקום אחר, ונראה שהוא תיאורו של רבינו [הרמב"ם] כפי שהיה נהוג בזמנו גם במערב וגם במצרים.
ובתימן לא נהגו לתפור ספר תורה ותפילין בגידים הללו, אלא בגידי הכסלים שהם כדמות חוטים ארוכים, הראויים לתפור בהם ללא שום עיבוד ושזירה, והן שעליהן אמרו בחולין צג א חמשא חוטי אית בכפלא, תלתא מימינא ותרתי משמאלא, תלתא מתפצלי לתרי תרי, ותרי מתפצלי לתלתא תלתא, נפקא מינה דאי שליף להו עד דחמימי משתלפי, ע"כ. ופסקה רבינו בפ"ז מהלכות מאכלות אסורות הל' יא.
וכך היו הקצבים שולפים אותם שלמים, וזה היה מנהג אבותינו מקדם קדמתה בארץ ישראל בזמן הבית הראשון והשני, לתפור בגידים הללו כפי ששמעו הלכה ממשה רבינו מסיני, ולא ברור ממתי החל השימוש בגידי העקב כפי שמתאר רבינו.
והנה התפילין שנמצאו במערות מדבר יהודה תפורים היו בגיד אחד ויחידי טבעי ללא עיבוד וללא שזירה. וכך כתוב בספרו של ידין "תפילין שלראש מקומראן" עמ' 31 טור א, שהבדיקה היסודית ואף המיקרוסקופית העלתה "כי חוט התפירה הוא גיד יחיד ללא שזירה או טויה" עיין שם.
ואין בבהמה שום גיד ארוך הראוי לתפירה כמות שהוא זולת גידי-חוטי הכסלים, והנה מסורת קדומים נפלאה נשתמרה רק בידי יהודי תימן ..." (ע"כ מדברי הרב קאפח)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2005 23:58 |
|
| |
עוד הבהרה
כתב הריטב"א בתשובה סי' עא: ואשר שאלת בשין שלתפילין הלכה למשה מסיני היא. והטעם ששמעת ממני כי שין של ארבע כדי שתהא לנו שין שוקעת, ושין בולטת, אינו בתלמוד, אלא שאמר אותו אחד מבני צרפת האחרונים, אבל אין בידינו טעם ברור לדבר רק שהוא קבלה בידינו. (ע"כ מדברי הריטב"א)
והב"י או"ח סי' לב הביא טעם זה בשם כתוב בספרי הדפוס (מה שהביא ידידנו יעקב בשם המגיה הנקדן אומן).
והסמ"ק הביא טעם זה בשם הר"י בן שניאור.
אבל כאמור טעם זה אמרו הריטב"א בשם אחד מבני צרפת האחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 16:56 |
|
| |
קונילמל7: ש' שמאלית של תפילין עם ארבעה ראשים, למה?
בתוספות מנחות ל"ה: מביא את ההלכה הלזו בשם השימושא רבה ושאלתי כמה בעלי היגיון בדבר היגיונו של דין זה ולא קיבלתי תשובה.
*****
שושן10:
על פי הקבלה *** יש הסבר לכך, שכן בספר מגן דוד לרידב"ז וכן ספר התמונה כתבו, ששי"ן עם ארבעה ראשים היא השי"ן הסופית כמו באותיות 'מנצפ"ך' שש בהן שתי אותיות בכל אחת מהם, ואינה עתידה להתגלות אלא בגאולה השלמה, והם מביאים כמה פסוקים שנאמר בהם 'כח' שהכונה על עשרים ושמונה אותיות שהם אותיות הא"ב בתוספת 'מנצפ"ך' ואות שי"ן שעל ידה תושלם הבריאה לעתיד לבוא, ומפני זה היא בצד שמאל כנגד צד ימין של הקב"ה העומד ממול כמו שמסודרות פרשיות התפילין של ראש.
*****
asd123:
בבית אבא למדתי כי השין תמיד עם 3 ראשים.
אלא שנחלקו האם השין שקועה או בולטת.
בצד שמאל שלושת הראשים שקועים, ומתקבל תבליט 4 ראשים.
השגות, הוכחות ופירכות יתקבלו בברכה!
****
קונילמל7:
שושן, תודה רבה לך.
היינו שיש (או היתה באיזו תקופה) גם שי"ן סופית ולכן הביאו לבית את שתיהן. עכשיו למה בחרו זה לימין וזה לשמאל (שאינו מעכב לפי תוספות ולפי ההלכה)? על זה תענה כי בצורה שאנו מתיחסים להקב"ה כאישיות עם יחס של ימין ושמאל (חזק וחלש) אפשר לתת הסבר למיקום השי"ן.
asd, תודה על פירושך המתקבל יותר מהקודם שכן לא צריך לחדש שי"ן סופית שאינה מסורה לנו. מצד שני, לדבריך למה 'כתבו' את השי"ן השקועה מבפנים ולא מבחוץ? שמא תאמר שלא לקלקל את הסימטריות בין שני הש"ינים ששניהם יהיו נראים בולטים גם במחיר שאחד כתוב הפוך (כמו 'אמבולנס')?
*****
לינקזעצער:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2235764&whichpage=3#R_5
|
|
|
|
|
|
