| נשלח ב-11/10/2012 11:53 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | יהודים
.אבל גם בלי הדרש של אך אתה חייב להסביר למה פסוק לט נכתב במקומו לאחר סגירת רשימת המועדים, האך מציין משהו יוצא דופן. לא כן?
|
|
על זה בדיוק עניתי בדברי הארוכים:
שההדגשה "אך" ממעטת את חגיגת האסיף באסיף עצמו, וכאן צמצמה התורה את זמנו לחמשה עשר לחודש השביעי, וכן צמצמה התורה את ימיו לשבעה. לכן גם הדגש בהמשך "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" משום שהסברה הפשוטה היא לחגוג אותו בסיום האסיף ללא תלות בחודש השביעי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 12:08 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | |
<כל מקום בתורה שכתוב אך זה בא למעט- האך הזה ממעט את קיום המצווה במדבר, ולכן היא נכתבת באמת בסיפא לאחר ההכרזה על סיום כל מועדי ה> "בשבת הוא הדין והיא המידה בפירוש 'המהדורה קמא' של הלכות חג הסוכות (ויקרא כג לג לז): "אלה מועדי ה'" אין זכר למצות סוכה וארבעת המינים, דינים אלה כתובים 'במהדורה השניה' שם (פסוק לט מג): "אך בחמשה עשר לחודש" המסקנה לפי פשוטו מצוות ישיבה בסוכה ונטילה ד' מינים לא נהגו אצל אבותינו במדבר אלא מזמן בואם לארץ ישראל "באספכם את תבואת הארץ חוקת עולם לדורותיכם הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מצרים". (הרב יהודה קופרמן, "פשוטו של מקרא" א "הלכה לשעה" עמ' 187). |
|
ב'מהדורה קמא' "אין זכר למצות סוכה"? האם יש צורך להזכיר את פסוק לד: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'???
מאידך, לפי טעמו של חג סוכות כדברי הרשב"ם שבעת השמחה יזכור מי נתן לו הכוח לעשות את החיל הזה - אכן מתאים שיחגגו אותו רק מזמן הישיבה בארץ ועשיית החיל.
[דברי הרשב"ם נראים מאוד, משום שבסופו של דבר היציאה לסוכה יש בה משום עינוי הגוף. כל אדם מעדיף לחיות בדירת הקבע שלו עם מלוא הפינוק, היציאה לדירת עראי אם כן יש בה משום זיכרון לדורות בדבר ימי העוני בעבר -שאז אפילו סוכת עראי היתה עבורם חסד ה' בעת שגורשו ממצרים בלא צידה, וקשה לראות כאן שמחה בזכר ענני כבוד. ויש לעיין עוד בדבר.]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 12:14 |
|
| |
| יהודים כתב: | | יהודים
.אבל גם בלי הדרש של אך אתה חייב להסביר למה פסוק לט נכתב במקומו לאחר סגירת רשימת המועדים, האך מציין משהו יוצא דופן. לא כן?
על זה בדיוק עניתי בדברי הארוכים:
שההדגשה "אך" ממעטת את חגיגת האסיף באסיף עצמו, וכאן צמצמה התורה את זמנו לחמשה עשר לחודש השביעי, וכן צמצמה התורה את ימיו לשבעה. לכן גם הדגש בהמשך "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" משום שהסברה הפשוטה היא לחגוג אותו בסיום האסיף ללא תלות בחודש השביעי.
|
|
המצווה הזו היתה צריכה להאמר בנפרד- ולמעט אותה מהמצוות האחרות שהציווי היה גם על דור המדבר.
במדבר לא היו צריכים לצאת לסוכה- כי הם ישבו בסוכה בחוץ.
במדבר לא היה אסיף. ובמדבר לא היו ממילא ארבעת המינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 21:41 |
|
| |
ירוחם, חבל שאתה מדלג על הודעות ופסוקים. בתוך כל המצוות האחרות שלדעתך נצטוו בהם גם בני דור המדבר - ישנו את חג "סוכות" ומה טעם יש בו אם ממילא ישבו בסוכה בחוץ? וכבר טענתי זאת שתי הודעות לעיל.
ואם אנו כבר דנים בכך, ראוי לעיין ולהיזכר שבמדבר ישבו דווקא באוהלים, מקבץ פסוקים:
- וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ, וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה. - ויֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרֶח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב, וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם. - מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. ורק כאשר גורשו ממצרים בחיפזון הוליכם ה' אל מקום שהיו שם סוכות לצל יום מחורב. וזהו פשר "כי בסוכות הושבתי", "הושבתי" ולא ישבו מעצמם. ולכן זיכרון הסוכות הוא היפך "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ", משום שאת האוהלים במדבר הם נטעו מעצמם, וזוהי כבר מעלה לאדם שיש ביכולתו לדאוג לעצמו לקורת גג, ואילו בזמן שגורשו ממצרים לא היה להם מזון וצידה וכיצד יהיו להם יריעות עור שמעולם לא נזקקו להם במצרים? "וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה... וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם-צֵדָה לֹא-עָשׂוּ לָהֶם". ובמצרים ישבו בבתים: " וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר-בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן-הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף, וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ עַד-בֹּקֶר".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 21:59 |
|
| |
יהודים
סוכה= דירת ארעי.
על אילו פסוקים דילגתי? איפה צוו בני ישראל לשבת בסוכות? חוץ מחג האסיף?
אדרבא למד אותי!
הפסוקים האחרים שהבאת- במחילה זה בכלל לא לענין. מדובר על מצווה, ולא סיפורים שהם לא לענין המצווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 00:18 |
|
| |
בתוך סדר המועדים, לפני הסיום של "אלה מועדי ה'...":
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'. ויקרא כג, לד
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 06:11 |
|
| |
יהודים
>ב'מהדורה קמא' "אין זכר למצות סוכה"? האם יש צורך להזכיר את פסוק לד: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה<
היכן ראית שם מצוות, ישיבה בסוכה או לקיחת המינים?
האם לא ייתכן ששם הכוונה לסוכות ה"אוספים"?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 07:56 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | |
האם לא ייתכן ששם הכוונה לסוכות ה"אוספים"?
|
|
גם ל"קוצרים" בחג הקציר היו סוכות, אם החגיגה היא ב"סוכה" כנראה שהיא במוקד העניינים.
|
|
|
|
|
