אתה מניח, כנראה, ששפת "קודש" היא שפה שבה יש מילה שונה לכל מושג במציאות, ומכיוון שבתורה יש
מילה שמתייחסת לכמה מושגים שונים (המילה "נשר"), אתה מסיק מכאן ששפת התורה היא שפת חול.
אולם הנחה זו אינה בהכרח נכונה. בכל שפה יש מילים שמשמשות ליותר ממושג אחד. הבחירה איך לחלק
את המילים בין המושגים תלויה במידת החשיבות שהשפה מייחסת להבחנה בין מושגים שונים. לדוגמה,
אצל חובבי כלבים, לכל סוג של כלב יש כינוי אחר. אבל בעברית המקראית, גם הפודל וגם הבולדוג
נקראים "כלב", כי התורה אינה מייחסת חשיבות להבדל ביניהם. זה לא אומר שום דבר על קדושתה או
חוליותה של שפת התורה, אלא רק על מידת החשיבות שהתורה מייחסת לכלבים.
לעומת זאת, התורה כן מייחסת חשיבות להבחנה בין סוגי עניים שונים. אפשר להעלות השערות שונות
לגבי הסיבה לכך ( http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/oni.html ), אבל זה לא אומר שום דבר
לגבי קדושה או חילון.
|
|
