"עדות קרובים ופסולי עדות בהלכה המודרנית"

הענין ההלכתי של עדות מורכב משני אלמנטים. האלמנט האחד הוא חקר האמת. והאלמנט השני הוא הכח לבית הדין לפסוק על האלמנ הזה עמד כבר ר' שמעון שקופ בסיפרו שערי יושר. אשר על כן צריך לבחון (את ענין קו"פ) את הענין מנקודת המבט של הכח שיש לבית הדין . כי מצד חקירת האמת אינני רואה הבדל גדול בין עדות אישה לעדות גבר בזמנינו או עדות קרוב אל מול עדות של איננו קרוב. ההבדל נמצא במשהו יותר רחב והוא מה שהגדיר ר' שמעון הכח של בית הדין.

תלמודיקל,
זה נכון לכל פסולי עדות מגזיה"כ (רשע שאינו דחמס, אין אדם משים עצמו רשע, קרובים - משה ואהרן, וכדו'). הדיון בעניינם מצוי כולו מחוץ למישור של בירור האמת. 

חייבת להיות גזיה"כ כדי לקבוע עקרון כזה. עובדה היא שהמשפט המערבי מתייחס לעקרון אחד והוא חקר האמת. פסולי העדות שם נגזרים מהעקרון של חקר האמת ולא מעקרון אחר. לעומת זאת התורה חידשה שהשיפוט לא מבוסס רק על חקר האמת.

נישטאיך,

תודה. ממש התרגשתי לקרוא את הדברים האלו. ועד כשהרובונים החריידים יקבלו את זה כחלק מן ההלכה בפועל משיח כבר יבוא....

מעניין שרבנו תם פסק זאת כבר לפני מאות שנים והדבר לא התקבל. מדוע? 

לעוף,

להבנת העקרון העומד מאחורי קצב התקבלות, איטי או מידי, ראי בסקירתה של איריס (הויזמן) בראון על ספרו של דניאל שפרבר "דרכה של הלכה" ב"אקדמות" האחרון (גליון כ"א) עמ' 203 ואילך.