מיימוני,
ראשית, הפרדוכס הכרתי בניסוח שלך גם הוא אינו פרדוכסלי. פתרונו הוא: יש מישהומתושביכרתים (שאינו הדובר עצמו) שהוא דובר אמת. צא ובדוק וראה שהוא תואם למשפט ואינו כרוך בסתירה.
הפרדוכס האמיתי (!) הוא:
(א): משפט (א) הוא שקרי.
וכאנקדוטה, צא וחשוב על המשפט הבא:
(ב): משפט (ב) הוא אמיתי.
משפט ה יכול לקבל שני ערכי אמת ללא סתירה, בדיוק הפוך לפרדוכס השקרן (האמיתי, לא זה מכרתים).
פרדוכס שקרן חילופי:
(א): משפט (ב) אמיתי.
(ב): משפט (א) שקרי.
בקשר לקוואיין, הוא מדבר על 'מאמין' במשמעות היומיומית, ולא על המשמעות הדתית-אמונית. במשמעות השנייה דומני כי יש למשפט הזה משמעות, אף שאני אישית לא מקבל אותה כנכונה.
הפרעתוני (הערה בקשר לערך שכתבת בויקיפדיה).
הפרכה על ידי הבאה לאבסורד (=רדוקטיו אד אבסורדום) אינה מבוססת על חוק השלישי הנמנע אלא על חוק הסתירה. הוכחה על דרך השלילה היא המבוססת על החוק השלישי הנמנע. ודוק'.
אריק,
אין כוונתי לומר על כל מה שאינני מבין, אלא למה שאין לו משמעות עבורי. אינני יכול להאמין במשהו חסר משמעות, כגון סתירה לוגית. לעומת זאת, סתירה שיסודה פיסיקלי-מדעי, ולא לוגי, או סתם דבר שאינני מבין כיצד הוא מתרחש, היא בעלת משמעות ולכן אין כל מניעה אפריורי מלהאמין בה. וכן כתב בתשובת הרשב"א הידועה (ח"ד..., אוכל לבדוק אם תרצה. דומני שהיא היא מופיעה גם בספרי).
לכן ניתן להאמין בכך שהקב"ה יכול לחולל נסים שונים, אך לא בכך שהוא בעל מאפיין כלשהו ובו בזמן גם היפוכו.
מיכי
 |
|
|
