ירוחם
<שאלת תם מה בדיוק הופך את הקדיש לקדיש יתום? שני המילים? ואיפה בדיוק יש צידוק הדין בקדיש. האם גם הש'ץ מצדיק את הדין?>
ייתכן שהקשר בין קדיש לצידוק הדין הוא, שאמרוהו לאחר צידוק הדין, והקדיש היה נאמר אז, מפני שאמרו בצידוק הדין פסוקים שונים:
ראה "תשובות הגאונים" (קורונל), עמ' 11-12, סי' צד:
"ששאלתם מי שמת ולאחר שלשה חדשים או לאחר שנה הביאו קרוביו עצמותיו אומרין עליו צידוק הדין וקדיש או לא, הוי יודע כי קדיש שהוא יתגדל לא מצאנו לו עיקר על המת אלא לאחר המספד או לאחר צידוק הדין שכל מקום שיש שם דברי תורה עונין אחריהם אמן יהא שמיה רבא, וכן הספד וכן צידוק הדין ... וכיון שאין הספד ולא צידוק הדין אין דרך לקדיש...".
בתקופה מאוחרת יותר מצאנו בשם רש"י:
"... ובשעת הקבורה היו שם מוחים ואומרים שלא לומר צידוק הדין מפני המועד ואף לא קדיש, מפני שהקדיש לא בא אלא בשביל הפסוקין של צידוק הדין. ועמד ר' ואמר צידוק הדין ועליו אומר קדיש, לפי שאין זה הספד וחילול המועד אלא הודאה וקבלת דין מן השמים". (מחזור ויטרי, סוף סי' רעה, וראש סי' רעו; "שבולי הלקט", הלכות שמחות, סי' יג; "תשובות רש"י", (אלפנביין), עמ' 209-210, סי' קפט; גם ראה טור אורח חיים, סי' תכ; טור יורה דעה, סי תא).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/07/2018 07:50:59
