|
|
| נשלח ב-31/5/2007 15:42 |
|
| |
ווטו1
"חוץ מוידוי רבינו ניסים כל תפילותיו כן מביעות את רחשי לבו מהפנים לחוץ"
האם זה אומר שצריך להפוך את המצב לגרוע עוד יותר.
בתפילה רגילה אדם, אם הוא מתכוון למה שאומר, יוצא שאומר אמת החל מ"מודה אני" "מחיה מתים", בקשות כמו: "סלח לנו", "רפאנו", הודיה כמו במודים. הכל נכון!!!
אבל בנ"א שיגיד בגוף ראשון דברים שהוא לא?! לשם מה? ליצור אוירה של תחנונים אפשר מהפסוקים של הבקשות!
יש הבדל אם אדם לא מבטא את רגשותיו (למשל: אדם שאומר "בא"י... מתיר אסורים" ולא חושב על מה שאומר, עדיין זה לא הופך את זה לשקר, כי ד' באמת מתיר אסורים והוא ברוך על כך, גם אם האדם לא יודה בזאת), לבין למשל "חצות לילה אקום להודות...", כשהוא ממש לא קם בחצות להודות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2007 17:36 |
|
| |
שה"מ,
מרק טויין אמר: You can'y pray a lie [אינך יכול להתפלל שקר]. הכוונה שמעצם מהות התפילה כמשקפת את "מהפנים לחוץ", שהיא אמת והשקר המתלווה באותה הפעולה כלל לא נתפס כתפילה אלא כליווי מלאכותי האמור לסייע. אי לכך כאשר מצטטים את דוד המלך או את רבינו ניסים או כל מחבר תפילה ותחנון, מתחלקת פעולת המצטט לשני חלקים כמובן מאליו. חלק אחד הוא הציטוט מאותו המחבר והחלק השני הוא היות הציטוט הזה אמצעי לביטוי רחשי לבו מה שהם לא יהיו, בין אם הם התעוררות ההכרה הפנימית על היות האדם אך חלק מהתהליך ההוויתי ובין אם הם בקשה פשוטה. מאחר ומובן מאליו שאין הציטוט משקף את רחשי הלב אלא יוצר "מצב", מהווה הצהרת "הנני מצטט" הוספה מגרעת האומרת כאילו שיש צד שאינו מצטט אלא מדבר מרחשי הלב. בקיצור; אי האפשרות של היות החלק "השקרי" חלק מהתפילה כטענתך, מבטל את שקריותו כי ברור בלבו ובלב כל אדם [וכ"ש לבוחן לבבות] שאין כאן אלא מכשיר חיצוני להניע את הפנים האמיתי והטהור שלא ניתן להיות שקרי. זה כמו מי שכותב עברית באותיות לטיניות שלא ייחשב משקר מפני שימושו באותיות הלטיניות.
אי לכך למרות החדות של חילוקך בין האומר רפאנו לאומר חצות לילה אקום שהראשון לא משקר בעליל כשני, אך סו"ס שניהם שקרנים המה. הוא אומר רפאנו בלשון בקשה כאשר אינו מבקש והוא מספר חצות לילה אקום כאשר אינו קם. אז בשלמא אם היינו אומרים שקר קטן מותר ושקר גדול אסור, יש מקום לחילוקך, אך אם אנו אומרים "אין שקר בתפילה" וממילא שניהם אך משתמשים בכלים חיצוניים ממילא נעשה כל אומר תהילים כאומר "כה אמר דוד" וכל אומר שמ"ע כאומר "כך תיקנו אנשי כנה"ג" וכל התפילות מותרות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2007 21:58 |
|
| |
משמע מדברך כי מטרת התפילות שווה למטרת התנ"ך.
האם מטרת התפילה שנספר מה אמרו אנשי כנה"ג ומה אמר דוד המלך?!
אם דבר זה נכון הוא, למה שלא נאמר למשל במקום תהילים את ספר שמואל?
לפי דבריך קשה להבין מה פרוש: תפילה עם כוונה! מה בדיוק נתכוון? שהיה דוד המלך שהיה צדיק גדול ואמר כך וכך? האם יתכן שאם נתכוון כוונה זו, יתעורר ליבנו, ונגיע לתכלית ולשלמות התפילה?!
ובמילים אחרות: איך בדיוק פס' זה של למשל "חצות לילה אקום..." - יעורר אצלי את התפילה "מהפנים לחוץ"?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 01:04 |
|
| |
שה"מ,
מטרת התפילה היא שנעורר "מהחוץ לפנים" דהיינו שהדיבור החיצוני יעורר את החשיבה וריגושה להכיר את ראויות הפנייה לאלוקים ולבטאנה. [אך "מהפנים לחוץ" אינה ההתעוררות אלא הביטוי הנובע מאליו ללא צורך בהתעוררות גם אם בא עקב התעוררות "מהחוץ לפנים"]. ההתעוררות תבוא יותר מדיבור חיצוני שמיחסים לו התרגשות וכו' כשירי ותשבחות דוד ובפרט לאחר שהתהילים נהיה לספרון הקטן עמו שפכו אמהותינו ואבותינו לאורך הדורות את שיחם וליבם ושדמעות צרותיהם הנוראיות והאכזריות זלגו עליו. לא בגין הפסוק המסוים של "חצות לילה" אלא בגין ה"כניסה ללב דוד" באמצעות ספר תהילים המבטא כללית את שפך רגשות נעים זמירות ישראל. כן נוסח אנשי כנה"ג המבטא את קשר האדם הישראלי לאלוקיו וצרכיו המתבקשים מאלוקיו, הוא מקור השראה להתעוררות "מהחוץ לפנים" להתרפקות ובקשת צרכים.
הכוונה הרצויה היא כוונת הפונה לאלוקים שהוא פונה אליו עבור הדבר בגינו הוא פונה, ללא קשר אם במקרה תואם הניסוח המעורר את הדבר או לא. [בסיפור החסידי הידוע שנרפאו הנשים בזכות זה שאמר בכוונה "ברוך מברך הנשים" שסבר שכן כתוב בסידור, הוא הדין לו היה יודע שכתוב בסידור שנים אלא שהיה חושב ששנים היינו נשים.]
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 01:56 |
|
| |
ווטו1
יש הרבה פסוקים בתהילים שהכוונה שלנו בהם קשה ולא מובנת (הפסוק שהבאתי הוא בסה"כ דוגמא.). דוקא בגלל הרצון לכוון ולהכנס ללבו של דוד, דוקא בגלל רצון הלב להתעורר מהמילים שהפה אומר - דוקא בגלל זה יש צורך להבין את המשמעות ואת הקשר לחיים שלנו. הרי לא יתכן שנתעורר מסתם דברים שהיו בהסטוריה.(כמו שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. המצוות והתפילה לא צריכות להיות באופן שההוא אמר, אלא הן מכוונות אל כל אדם ואדם - אל האדם עצמו).
היתכן לאמר כי "הכוונה הרצויה היא כוונת הפונה לאלוקים שהוא פונה אליו עבור הדבר בגינו הוא פונה, ללא קשר אם במקרה תואם הניסוח המעורר את הדבר או לא", הרי לכל מילה ומילה של תפילה יש משמעות עצומה, וכל מילה ומילה אמורה להתקשר לחיים שלנו.
וכן כל לימוד של פירוש מילות התפילה לשם מה נועד, אם ממילא הכוונה היא אחת, בלי קשר למה שיוצא מפינו??
חייב להיות שכל מילות התפילה והתהילים כן מתאימות לנו, וכן מדברות עלינו השאלה איך?
[בקשר לסיפור החסידי: סיפורים חסידיים מהסגנון הזה נועדו לעודד את מי שצריך עידוד. כמו שלא נלך להתפלל ע"י אמירת כל הא-ב בלבד כמו בסיפור חסידי אחר ידוע, כך לא ניקחח גם מכאן ראיה].
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 07:31 |
|
| |
שה"מ,
ברור שכל שהניסוח תואם יותר את הדבר הוא מעורר אותו יותר, אך אין זה לעכובא לגבי מהות התפילה/תחינה/בקשה שלכן כאמור אין בעיה של שקר שלילי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 01:11 |
|
| |
משיח בתיבה האישית בין שרירא טו"ב ללהבלח"ט יהוסף בנושא האשכול מזמן הדיון ומועתק כאן לזכרו של שרירא תנצב"ה
******
Sherira17:
...... I saw the discussion at the eshkol on hitpatchut hatefilah- There was a brief reference to the question of smichut geulah letfilah betefilat Arvit. I know there are different shitot in the inyan but I don't know all the shitot. I'm very sorry for bothering you with such inane sheelot peshutot but could I ask you to enlighten me concerning the shitot? I remember seeing in the siddur of Chasidei Ashkenaz that the reason that it is acceptable to say Baruch Hashem Leolam- even though it seems like a hefsek- is because- tefilat arvit reshut- so we are not makpid betfilat arvit to be masmich geulah letfilah. ... I was thinking that maybe- according to this we can understand Rashi in the beginning of Masechet Berachot- which seems to be kashe- because Rashi is meyashev the Minhag Kadmon of Ashkenaz to be mitpalel Arvit early before the zman kriat Shema- Tzeit HaKochavim- by saying that, in fact, we are yotze mitzvat kriat Shema- beparshah rishonah aheadam omer al mitato- Rashi goes on to explain- if so- why do we say Keriat Shema in The Beit Knesset bichlal- since we are not yotze the mitzvah anyway? Rashi says that we say Shema in the Beit Knesset- kdei laamod betfilah mitoch divrei Torah- For a long time I wondered why does Rashi give this taam- which is seemingly not strictly Halachic- taam dati (ah frummer taam)- Why doesn't Rashi say that we say Shema in the Beit Knesset so we can say the birchot Shema so we can be masmich geulah letfilah? Maybe the answer is that Rashi holds that since tfilat Arvit reshut- there is no inyan to be masmich geulah letfilah beArvit. Or- maybe- .... there is no inyan to have the reciting of geulah before tefilah beetzem- The tfilah doesn't require the proximity of geulah- The inyan is only that when there are included in the nusach hatfilah- tfilah and geulah- then there is an inyan for them to be recited one right next to the other- so- it wouldn't make sense for Rashi to say that we say Shema in the Beit Knesset so we can be masmich geulah leTfilah .....
תוקן על ידי ווטו1 ב- 19/11/2008 1:08:45
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 01:14 |
|
| |
יהוסף:
באופן כללי - עניין הסמכת גאולה לתפילה, להזכיר שייכותנו והשפעת ד' עלינו לפני שאנו ניגשים לבקש ממנו. ולכן כל דבר שמעורר את האדם להשפעת ד' עליו בכלל זה, וזה אשר אמרו [ברכות ד:] שהשכיבנו נחשב כגאולה אריכתא, וכמו"כ אפשר לומר גם על יראו עינינו וכיו"ב. והיינו שכל דבר המקדים לעורר את האדם לשייכותו ותלותו בד' ראוי לבוא לפני התפילה, וכמדומה שיש על זה רשב"א בדרך זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2014 16:47 |
|
| |
מנחם נאבת
תפילת קבע - ניתוח פנומנולוגי של מוסד התפילה והקביעוּת ביהדות -
.א תפילת קבע .ב בין תפילת 'תחנונים' לתפילת 'קבע' אצל חז"ל .ג התפילה כמצווה מן התורה של 'פולחן' .ד גישת הרמב"ן אל התפילה: חסד אלוהי .ה גישת הרמב"ם לתפילה: התפילה 'השכלית' .ו תפילה והשגחה תכ יאוצנטריות .ז תפילת תחנונים כביטול הנרקיסיסטיות: תפילת דומיה .ח תפילת התיאולוגיה הנגטיבית כשלילת האקסטזה .ט תפילת קבע כאפשרות לגשת אל אלוהים .י תפילת 'המוסר המשעמם' http://asif.co.il/?wpfb_dl=4591
תוקן על ידי ספרן ב- 19/11/2014 16:55:04
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 01:48 |
|
| |
לא קראתי את האשכול, ואני בטוחה גם שאת רובו לא הייתי מבינה. אבל לפני כמה שנים עשינו שיפוצים ועברנו לחודשיים לגור במקום שמשקיף ישר לתוך שטיבלאך. הייתי רואה מהחלון שעות של תפילה כל יום, אז דבר ראשון יצא מזה תועלת שהבנתי שבעלי לא כזה גרוע כשהוא מתפלל. אבל הייתי חושבת לעצמי כל פעם האם הא-ל מרוצה ממה שקורה שם למטה האם אלו שם למטה עושים משהו מועיל. ואני מדברת על המון אנשים בהמון תפילות מה שאומר שהעניין הפך לטקס גרידא (טקס קצת מחורבן כי כולם מסתובבים ולבושים מרושל), אם זה היה מלך בשר ודם מה אכפת לי מה האנשים חושבים בלב העיקר שמתייצבים למסדר המלכותי אבל אם זה בשביל לבקש מהא-ל ולהודות לו זה בדיחה אפשר להשאיר לו פתק על המקרר הוא יודע גם לקרוא. . אני לא רוצה לקטרג על עם ישראל אבל נראה לי שבאמת הא-ל לא מצפה מאיתנו להתפלל אליו כל יום רק כשיש לנו צרה שנזכור שהוא הכתובת. ואם אנחנו קצת יותר טובים שנזכור אותו גם בראשון לחודש כשהבוס מביא לך את הצ'ק של המשכורת.
|
|
|
|
|