|
|
| נשלח ב-8/11/2005 07:59 |
|
| |
אבהו/אמשלום: שתי שאלות:
א. האם אתם רואים בבחירה לעבוד אלילים בחירה לגיטימית, כמו הבחירה לחבוש/לא לחבוש כובע? או שאתם רואים בה פשע חמור? או משהו באמצע? (מה בדיוק?)
ב. נניח שיש כת מזרח-אסייאתית מסויימת שאנשיה נוהגים לתפוס חתולים ברחוב ולזבוח אותם לשטן בביתם - האם אני רשאי לסרב להשכיר להם את דירתי? האם מותר לי לדרוש שלפחות לא יבצעו את טקסיהם בתוך הבית שלי? או שבשם "אהבת הגר" אני חייב לאפשר להם חופש מלא?
תוקן על ידי - אראלסגל - 08/11/2005 8:11:04
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2005 12:38 |
|
| |
אראל, אני מבינה ששאלתך לא הופנתה אלי, ובכל זאת מתפרצת... סליחה.
מה פירוש "בחירה לגיטימית" – האם אתה בחרת להיות יהודי? איני יודעת, אולם אני יודעת שאני, למשל, לא בחרתי, בדומה לרוב האנשים וחכמי הפורום. ככל שהיותי יהודיה הוא מרכיב דומיננטי באישיותי ובהשקפת עולמי, הוא בא ממקום בנאלי ומקרי לגמרי - נולדתי למשפחה יהודית. לו הייתי נולדת למשפחה הינדואיסטית בצפון הודו, והייתי הולכת עם הורי למקדש לתפילה, נמנעת מאכילת בשר ומתפללת לאלים השונים של דת זו – זה היה עולמי, ומוזר לי מה שאתה רומז שיש בזה חוסר לגיטימיות. רובם המכריע של האנשים נולדים לנסיבות חייהם ונשארים איתן, לטוב ולרע. לרובם אין אפילו כוח או יכולת לשנות את נסיבות חייהם.
אם כך, איני מבינה איך אתה רומז שיש חוסר לגיטימיות בכך שאדם הוא עכו"ם, אם לשם נולד, ואילו הם חייו. בודאי שזה לגיטימי.
השאלה שלך על הדת המזרח אסיאנית המקריבה חתולים לשטן מעידה על בורות במקרה הטוב, ומטען נכבד של דעות קדומות במקרה הרע. התפיסה של שטן היא יודו-נוצרית, ולא מזרח אסיאנית. בכל מקרה, אין דת כזאת, אז מה הבעיה? בוא נשאל שאלה אחרת – האם אתה חושב שהשכרת דירתך לעובד זר פיליפיני היא, ערכית, גרועה יותר מאשר השכרתה לנער יהודי תל-אביבי אשר נוהג, בערבים חשוכים, להשחית מצבות בבית הקברות הקרוב למקום מגוריו, מפני ש"משעמם לו", מפני שהוא מושפע ממוסיקת רוק מסוג מסויים, או מפני שהוא משחק בלהיות בכת שטן?
והערה אחרונה – אתה שם את אהבת הגר במרכאות, משל זהו ביטוי יפה נפש או ניו-אייג'י, אולם מדובר כמובן במצוה מפורשת ("כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ", "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"). כיצד לנהוג במצוות הדורשות יחס נפשי של אהבה (בדומה, למשל, ל"ואהבת את ה' אלוקיך)? זוהי שאלה קשה המצריכה התעלות מסויימת, אולם מעשיותן של מצוות אלה אינה נופלת מאחרות קלות יותר לביצוע, מאחר שהן דורשות פעולה מכנית בלבד. הלעג הנרמז שלך אינו במקומו, כפי שאין מקומך לבחור במצוות הנראות לך והמתאימות להשקפת עולמך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2005 15:52 |
|
| |
חבצל_ת: מדברייך נראה שניסחתי את הדברים שלי בצורה גרועה במיוחד - היו 3 אי-הבנות לפחות...:
* המרכאות אינן מציינות לעג אלא ציטוט של מושג מהתורה. אני ממש לא נוהג ללעוג, זה לא הסגנון שלי.
* הדוגמה על החתול והשטן היתה דמיונית, לצורך המחשה בלבד - חשבתי שזה מובן מאליו.
* לגבי יהודים בכת השטן כתבתי בפירוש בעמוד הקודם: "לפני זמן מה התפרסמה כאן כתבה על יהודים שחגגו את "חטא העגל" באילת; לפי דעתי, גם להם אסור להשכיר דירות, כי הם עובדי אלילים. כך גם לתומכי "כת השטן", בין אם הם יהודים ובין אם לא"
ועכשיו אנסה שוב:
מצוות "אהבת הגר" שבתורה מחייבת אותנו להתייחס בצורה חיובית למהגרים בני עמים אחרים שנמצאים כאן. השאלה היא, האם היחס הזה כולל גם סובלנות כלפי מנהגים אתניים שהם מביאים איתם? ואם כן - מה גבול הסובלנות הזאת?
נקח לדוגמה את מנהג שריפת האלמנות המקובל בכתות הודיות מסויימות - האם אנחנו צריכים להתיר למהגרים הודיים לבצע פולחן זה, רק משום שכתוב בתורה "ואהבתם את הגר"?
מה לגבי מנהג "רצח על כבוד המשפחה" המקובל בעדות מזרח-תיכוניות מסויימות?
כולם מסכימים שצריך להיות גבול לסובלנות; השאלה היא רק איפה לשים את הגבול.
יש כאלה שיגידו, שמצוות "לא תרצח" היא גבול מספיק, יש שיגידו, שהחוק הישראלי הנוכחי הוא גבול מספיק; לפי דעתי, הגבול צריך להיות מצוות בני נוח. המצוה "ואהבתם את הגר" הולכת יחד עם מצוה אחרת: "חוקה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם"; מה שמותר לנו - מותר גם להם, ומה שאסור לנו - אסור גם להם (במסגרת מצוות בני נוח).
לכן, לדעתי צריך לאסור עליהם לעבוד אלילים, בדיוק כמו שהדבר אסור ליהודים; ויש להימנע מהשכרת דירות למהגרים עובדי אלילים, בדיוק כמו ליהודים עובדי אלילים.
אם יש להם מנהגים שאינם אסורים ע"פ התורה (מנהגי לבוש, דיבור, מאכלים וכו'), כמובן יש להגן על זכותם לקיים מנהגים אלה, כחלק מהמצוה "ואהבתם את הגר".
תוקן על ידי - אראלסגל - 10/11/2005 15:58:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2005 09:51 |
|
| |
אראל,
הדוגמאות שלך אינן מוצלחות.
1. שריפת האלמנות בהודו אינה מקובלת כפי שאתה טועה לחשוב. זהו מנהג שתפוצתו נדירה ביותר.
2. רצח על כבוד המשפחה בין המוסלמים בארץ מקובל אך אינו מצווה דתית. מוסלמים רבים מתנגדים למעשים אלה.
כדוגמה ל"מצוות בני נוח" שמופעלת כיום נגד יהודים אתה יכול להביא את איסור השחיטה הכשרה בכמה ממדינות אירופה (למשל שוודיה). האיסור הוא מטעם של צער בעלי חיים שיש בו מרכיב דתי. בגלל הרצון למנוע סבל מבעלי חיים מקשים על חייהם של בני עמנו ויש שרואים בכך אנטישמיות.
ועוד משהו: אין סדרי עדיפויות? לא מצליחים לגרום לכך שיהודים ישמרו שבת ויאכלו כשר כמו שנהגו אבותיהם בכל הדורות וכבר קופצים ומנסים להחיל על לא יהודים מצוות שאף פעם לא נהגו לפיהן ותחולתן היא יותר אידיאלית מאשר מעשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2005 11:00 |
|
| |
זהו מנהג שתפוצתו נדירה ביותר - לכן ציינתי "בכתות מסויימות". אבל מה זה משנה לענייננו? עדיין אנחנו צריכים להחליט איך להתייחס למנהגים מסוג זה ואיפה שמים את הגבול.
איסור השחיטה הכשרה בכמה ממדינות אירופה - אני יכול להתווכח איתם על חוסר-ההיגיון שבאיסור זה (מה נטפלתם לשניות בודדות של סבל בשחיטה, לעומת שנים של סבל במשקים תעשייתיים צפופים?!). אבל בסופו של דבר - אני חושב שיש להם זכות מלאה לחוקק חוקים מסוג זה במדינתם. ואם זה מקשה על חייהם של בני עמנו - הם יכולים תמיד לעלות לכאן, נקבל אותם בשמחה.
אין סדרי עדיפויות? - סדרי עדיפויות הם רלבנטיים כשצריך לבחור אחד מתוך שניים, למשל - אם חייבים להשכיר את הדירה, ויש רק שני מועמדים, שאחד מהם הוא גוי עובד אלילים, והשני הוא יהודי מחלל שבת. במקרה זה, באמת ייתכן שעדיף להשכיר לגוי, אבל אני לא בטוח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2005 23:18 |
|
| |
אמר אראל,
אני חושב שיש להם זכות מלאה לחוקק חוקים מסוג זה (איסור שחיטה כשרה) במדינתם. ואם זה מקשה על חייהם של בני עמנו - הם יכולים תמיד לעלות לכאן, נקבל אותם בשמחה
הגירה היא עניין קשה ביותר ואינה מתאימה לכל אחד. למשל, בגיל גבוה (נניח מעל 30) קשה מאד להגר. אולי לא ידוע לך, אבל ליהודי ספרד ניתנה הברירה להתנצר במקום להגר. רובם התנצרו - עד כדי כך היתה ההגירה קשה להם. אני מאחל לך שלא תצטרך לעמוד בניסיון נורא כזה.
|
|
|
|
|