"חברא קדישא- חסד של אמת" באמת?

על תוצאות העתירה ראו כאן:

http://www.kipa.co.il/kolech/show.asp?id=19670

אך זה לא מנע מהרב בלוי מלהשמיע את קולו:

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=25466

אתמול נתקלתי בתשובת רמ"פ זו. המלים שבאותיות הלא בולטות בגוף התשובה הן הוספות בנו וחתנו:

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן סב

חברה קדישא שגובה מחיר גבוה עבור טהרת נפטר

בע"ה כ"ג תמוז תשמ"ב

מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר אברהם פעסין שליט"א

באתי בזה להזכיר בכתב בקיצור מה שהשבתי בעל פה ע"י חתני הרב הגאון מהר"ר משה דוד טענדלער שליט"א, וע"י נכדי הרה"ג ר' מרדכי טענדלער שליט"א, על השאלה שכת"ר ביקש שהם ימסרו לי.

הנה ברור ופשוט שאסור לחברה קדישא לבקש שמשפחת הנפטר ישלמו חמש מאות דולרים בשביל הטהרה לחוד כשהנפטר לא היה חבר בחברה קדישא. זו הנהגה שמתנגדת לתקנת ר"ג (כתובות ח' ע"ב עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו, שו"ע יו"ד סי' שנ"ב סעיף א', וראה גם מש"כ באגרות יו"ד ח"ג סימן קל"ו וקל"ז), ועוברים על איסור אונאה. ואין להוכיח אחרת מתשובת החתם סופר בחיו"ד סימן שכ"ט (שכ' שאפשר לקצוב שכל מי שהוא חוץ לח"ק יתן כך וכך וכו' ויהי' דבר קבוע לכל אפין) דשם רק הזכיר שיכול לעשות תקנה בהסכמת הקהילה (שכ' ותיקון זה מסתמא נעשה מעיקרא ברצון הקהילה שתקנו כן על כל הבאים אחריהם וברצון חבר עיר, אבל כמו שנוהגים בקהילות הקטנות שיהיה מכס בלי קצבה וכמוכס העומד מאליו ישתקע הדבר ולא יאמר). וגם בדורות הקודמים היו לרבנים סכסוכים עם החברה קדישא, שהיו מחשיבים עצמם כבעלים לתקן ולגזור כנגד רצון הרבנים, אבל על הנהגה כזו מעולם לא שמענו. ואין להם לתרץ שהם חברה קדישא פרטית, דהלא הקהילה מחשיבה אותם כח"ק של העיר, והם מבקשים תמיכה מן הקהילה כח"ק, ולא כעסק פרטי.

ויש לידע שבעצם יש לח"ק לעסוק בנפטר בחינם במצוות גמילות חסדים (חת"ס שם), ורק לבקש תשלום בשביל ההוצאות האמיתיות שלהם.

ואם הנהלת הח"ק יסרבו לשמוע לדעת תורה בענין זה, אז על כת"ר וחתני שליט"א ושאר רבני העיר, להתאחד ולסדר ח"ק אחרת שינהגו כדין.

ידידו, משה פיינשטיין

מעשה פילגש בגבעה יוכיח

ז' אדר-ב

נישטאיך כתב: מה קדושה יש בהם?

בספר אבני בית היוצר כתב הטעם שנקראו קדושים משום שמתעסקים בטהרתם.

יצויין כי לא בכל מקום היה נקרא כך, עיין בספר בית יצחק (רייטבורד) פ' וירא כתב: בפ' ח"ש יש החברא קדישא, והוסיף בסוגריים: פה נקרא חברה קברנים, ע"כ. כי היא היתה חברה בין כלל החברות כחברת בקור חולים, מלביש ערומים, הכנסת כלה, בדק הבית וכו', והיה להם גם בית כנסת לעצמם - "קברנים-שוהל". נראה שבעבר היה שמה חברה קברנים, וכיון שהוסיפו לה את הכינוי "קדישא", על כן קיצרו את שמה במקום לקרותה בשמה המלא "חברה קדישא קברנים".

היו נוהגים בהם ביותרת הכבוד לבלי לתת לאיש לפגוע בהם, עיין מהרשד"ם סי' ק' אחד שדבר סרה נגד חברי חברת הקברים שגדול עונו מנשוא כמדבר סרה על ת"ח, לפי שחברי החברה הם עוסקים במצוה, וכל העולם חייבים בכבודם אף שלא בעת התעסקם במצוה. וזאת, משום שהם מתייחדים להניח עסקם בכל עת כדי להתעסק במצוה.

נישטאיך כתב: נסיונות סחיטת כספים ע"י החברא קדישא. נסיונות סחיטת כספים על ידי הח"ק אינן מיוחדת לירושלים, ואינה "מודה חדשה", הן היו בכל המקומות ובכל הזמנים, עליהן אנו מוצאים בתקנות קהילות ובספרי תשובות.

בעבר היו בני החברה קדישא מתנדבים ככל מתנדבי החברות, ועקב המגפה הנוראה בשנת ת"ע אשר השמה חלק גדול מן הישוב, ואז הראו בני החברה את עוז לבם בהשליכם נפשם מנגד לגמול החסד האחרון עם הנגפים שנעזבו מקרוביהם ורעיהם מיראתם לבלתי ידבק בהם הנגף, על כן העניקו להם הקהלות משנה כבוד ויקר וזכויות מיוחדות כמקום נכבד לקבורה ועוד (ילדי רוחי). וגם עושים להם מי שבירך מיוחד (הובא במג"א או"ח רפ"ד סי"ב סק"ז). היה נחשב לכבוד להימנות על חברה זו, וכדי להתקבל אליה נדרשו לעמוד בקריטריונים של יראת שמים ותורה, הגר"א נמנה על ח"ק וכן בעל התניא היה מח"ק ליאזני.

אך כל זה עמד להם לרועץ יען רם לבבם בזכויותיהם התגאו לדרוך על אחיהם ברגל גאוה ונאותו בזכויותיהם לעשוק דלים ולרוצץ אביונים עד כי כבדה ידם והתמרמרה עליהם דעת הקהל, וכמה וכמה קהלות פרקו עולם מעליהן לגמרי (ילדי רוחי).

ושם האחר

טול איקון ירוק.

לדעתי מן הראוי היה לפתוח אשכול אחר בשאלה האם מותר לצלם מת במצב ניוול למטרה שנראית מוצדקת, ואולי אפשר לכלול זאת באשכול על התגובה לרצח באיתמר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

סתם שאלה

כיון שאני הוא שכתבתי בשם עצכח, אולי תואיל לבאר:

מיהו מיכל פינס.
מה הספר "ילדי רוחי".
מה אמר פינס על הרח"ק (אני משער שהכוונה לר' חיים קנייבסקי).

וכך אוכל להיווכח בטעותי כי אין שום פוליטיזציה ורכילותיזציה בדבריך, ואז כמובן אמהר להתנצל בפניך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

סתם שאלה, הבנתי תיכף את מטרת שאלתך, אולם מכיון שלא הרחבת, הסתפקתי קצת ולא אביתי להתייחס.

למרות הרושם שעושים דבריו של מיכל פינס בספרו ילדי רוחי כאילו מצא מקום להתקיף את החברא קדישא, ההיפך הוא הנכון. אשכול זה מהווה מעין בבואה על הויכוח שהיה באותם ימים. הנה בא נישטאיך ומעפר לעפר את כבוד החברא קדישא, עד שהגיע שבח גרונם וסייג את דבריו שלא לעולם היה כך, אלא שמקורם ובסיסם של הח"ק בקודש יסודם ומטרתם. וזה בעצם מה שעשה פינס. את מעלליהם של הח"ק בזמנו לא היה צורך בפינס כדי שיחשפם, מכתבי-העתים עשו שימוש בביקורת שהיה נגד ח"ק ושמו את כלל החברות שפעלו בקרב הקהילות כמטרה לחץ, ועל כן בא פינס לסייג שיש לבקר רק את הח"ק, ורק אלו שבתקופתו וקודם לו קצת.

תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 14/03/2011 15:22:27