ככל שידוע לי הראב"ד מיוחס להראב"ד .
הרס"ג מיוחס להרס"ג.
רב האי גאון.
החוקרים הפילוסופיים נטו תמיד לשבש את יחס הספרים כי היה נוח להם להכחיש הקבלה , ולכן תמיד נטו למצוא שכאילו היחס בין המחבר לספר הוא לא נכון.
לדוגמא:
הרמב"ן כותב שמשה כתב את כל התורה מפי השם , והנה קם חוקר היום ומנסה לייחס את התורה למשה .
ואתה כחבר בפורום גם תכתוב שהתורה היא מפי משה כי הרי כך כתב חוקר.
דוגמא שניה :
מכחישי השואה למיניהם.
ומאותה סיבה שחוקר משקיע את מאמציו להוכיח שהתורה היא שני תורות "וכאילו בשם האמת" אותו דבר נטו חוקרים רבים לעשות בספרי הקבלה.
אני יכול להניח שהסיבה שהחוקרים נטו לייחס את ספרי הקבלה למחברים אחרים , כדי להמעיט מערכם של ספרי הקבלה , כי לא הרי אם נייחס את הקבלה להראב"ד שהתקבל כפוסק כהרי מחבר אחר שלא ידוע.
אבל ככל שמקובל לנו הוא שכל הספרים שמיוחסים להראב"ד והרס"ג , הם שרירים וקיימים.
מסקנא היא שמחקרים הם לא תמיד אמינים ואמיתיים , אלא לפעמים הם מגמתיים.
וברור הדבר שרוח קדשו של האר"י והבעש"ט עדיפים על פני מחקרים.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
