|
|
| נשלח ב-20/12/2005 19:02 |
|
| |
"בארה"ב אין אחריות קולקטיבית, והאחריות לפעולות הממשלה כולה היא על הנשיא. לכן, שר יהודי יהיה אחראי רק לפעולות המשרד שהוא ממונה עליו." - עדיין לא הבנתי מה המשמעות של אחריות זו - מה בדיוק יש כאן שאין שם?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 23:10 |
|
| |
אראל,
בישראל הבחירות הן לכנסת, וזו מאשרת את הממשלה. הכנסת יכולה להביע אי אמון בממשלה, נניח בגלל תאונות הדרכים, ואז תיפול הממשלה. שר התיירות אינו יכול לטעון שאין לו שום אחריות על תאונות הדרכים וזאת כי האחריות של השרים היא קולקטיבית, כלומר על כל ענייני המדינה ולא רק על תחומי משרדיהם.
בארה"ב יש בחירות נפרדות לנשיאות. הנשיא שואב את סמכותו מהעם ולא מבית הנבחרים. הוא זה שממנה את השרים והם אחראים בפניו כל אחד על תחום משרדו. לכן אם ג'ו ליברמן יהיה התובע הכללי (שר המשפטים) לא תהיה לו אחריות על החלטה של שר החינוך בדבר מימון בתי ספר נוצריים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 13:47 |
|
| |
אז ההבדל הוא שאצלנו כל השרים מתמנים יחד (כשהכנסת מצביעה אמון), ואפשר גם לפטר אותם יחד (כשהכנסת מצביעה אי-אמון), בעוד שאצלם השרים מתמנים ומפוטרים כל אחד לחוד, ע"י הנשיא. הבנתי נכון?
אם כך, יש לי שתי הערות:
א. גם אצלנו ראש הממשלה יכול לפטר שרים בודדים ולמנות שרים בודדים במקומם, כך שההבדל הוא חלקי בלבד.
ב. עדיין לא ברור לי, האם האחריות הקולקטיבית שיש לשרים כלפי הציבור, גוררת איתה גם אחריות הלכתית? (מעבר לאחריות של "כל ישראל ערבים זה בזה")?
תוקן על ידי - אראלסגל - 22/12/2005 13:46:38
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 15:18 |
|
| |
אראל,
אם יש אחריות, יש בצידה גם סמכות. אין אחריות ללא סמכות ולהיפך. לכן יש לכל שר סמכות להשפיע בהצבעות ובדיונים בממשלה. לכן מהותית הוא אחראי, וזו לא רק 'אות מתה'. ממילא יש גם אחריות הלכתית.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 18:13 |
|
| |
בסדר, ואם הוא ישתתף בהצבעה ויהיה במיעוט - האם עדיין מוטלת עליו אחריות הלכתית למעשיהם של הרוב?
אם כך, אז לכאורה גם אסור לשבת בכנסת, כי גם הכנסת מחליטה החלטות נגד התורה, וגם מי שהצביע נגד אחראי להחלטת הרוב...
האם יש הבדל עקרוני, לעניין זה, בין הכנסת לבין הממשלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 18:16 |
|
| |
שאלה טובה מאד, ואינני בטוח שיש הבדל. התחושה שלי היא שלממשלה יש אחריות קולקטיבית, ומי שאינו מסכים שלא יישב עמהם. אולם על כנסת אין אחריות על כלום, ולו רק בגלל העובדה שאין בפני מי להיות אחראי. הכנסת היא הריבון, והממשלה אחראית בפני הכנסת. זהו ההבדל בין מחוקק למבצע, ובין ריבון לגוף כפוף (על אף שבפועל בד"כ נראה שהכנסת היא הכפופה לממשלה).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 22:06 |
|
| |
מיכי,
מדבריך יוצא שהישיבה בממשלה אסורה כי הממשלה, למרות התנגדותו של חבר בה, עלולה לפעול בניגוד לתורה. אבל הממשלה יכולה גם לעשות את הטוב, אולי יותר מכל גוף אחר, שהרי כוחה רב. האם תסמוך על החילונים (ואולי בעתיד על לא יהודים שיקחו חלק בממשלה) שהם ידעו מה טוב לעשות?
אתה חותר להסתגרות פוליטית, כמו החרדים*.
* לא אכחד שלטעמי היה עדיף לו היו "נציגַי" בכנסת בוחרים להסתגר באיזה חדר אטום או כולל ב 30 השנים האחרונות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 08:49 |
|
| |
אבהו, שוב אני אומר שאני רק מעלה צד.
ברור שהשיקול הכולל צריך לחת בחשבון גם את הטיעון שלך. הכל לפי הסיטואציה, ולפי האנשים והגישות המעורבות.
הלכות ציבור הן סבוכות.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 09:00 |
|
| |
הבדל אחד שאני יכול לחשוב עליו בין כנסת לממשלה הוא בדעת הקהל: כשהכנסת מצביעה בנושא חשוב, הציבור זוכר בדרך-כלל מי הצביע בעד ומי הצביע נגד; אבל כשהממשלה מחליטה משהו, הציבור זוכר רק ש"הממשלה החליטה", ולכן, אם אחד מחברי הממשלה הוא שומר-תורה, עלול להיות בכך חילול ה'.
אבל אני לא בטוח שההבדל הוא משמעותי, או שצריך להתחשב בו.
תוקן על ידי - אראלסגל - 23/12/2005 9:00:13
|
|
|
|
|