מהקישור מעל ^
"בעקבות עצירת גשמים גזר רבה תענית ציבור כדי להתפלל על המטר. הציבור התפלל והתפלל, אך לא נענה. הגשמים בוששו מלבא. ניגשו התלמידים לרבה והתלוננו בפניו: כיצד יתכן שרב יהודה היה גוזר תענית ונענה ואנו לא? ענה להן רבה, מה אעשה – הרי אנו לומדים הרבה יותר מהם. בזמנו של רב יהודה לא למדו אלא סדר נזיקין, ואנו לומדים את ששה סדרי משנה, ואיננו נענים.הקטנות של דורו של רבה ביחס לדורו של ר' יהודה לא היתה בכך שהם למדו פחות. אדרבא, הם למדו הרבה יותר. כשרבי יהודה היה מגיע לדיני טומאה וטהרה הוא לא היה מוצא את ידיו, ואלו בבית מדרשו של רבה חיברו ספרים על קוצו של עוקץ. אלא שרב יהודה למד רק מה שהיה לו רלוונטיות מוחשית בחייו, ואילו רבה היה לומד את כל הש"ס. בהתאמה, גם התפילה של השנים היתה דומה. התפילה של רבי יהודה היתה חוויתית ומוחשית, ולכן כיוון שניגש לחלוץ מנעליו כדי לעמוד בתפילה ובתחנונים, היה מיד נענה. לעומת זאת, בבית מדרשו של רבה היתה התפילה שכלית, רעיונית, והיו צועקים וצועקים ולא נענים."
הדבר הכי בסיסי זה שצריך לדעת למי מתפללים...
|
|
