|
|
| נשלח ב-14/12/2012 09:29 |
 |
| |
פרוגרמי
יוספוס הוא ראיה לסתור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 09:55 |
|
| |
עד שהגעת הנושא הוא התיאוריה של גינצבורג, שבישראל לא ידעו מחג החנוכה ולא שמרו אותו, ולא נס פך השמן. יוספוס יודע מ"חג האורים", על המשמעויות הדתיות וההלכתיות שעמדו עליהם בית שמאי ובית הלל מאה שנים לפניו, לא למד מספיק יוספוס. שלא היה תלמיד חכם גדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 10:29 |
|
| |
פרוגרמי
לא רק שהוא לאיודע את המשמעויות ההלכתיות של המחלוקת, אלא שהוא גם לא יודע על עצם ההדלקה.
ותמהני עליך
אתה לא מאמין בירידת הדורות? הלא קטן שבדור התנאים היה גדול מכל החכמים של היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 11:31 |
|
| |
תמיהני עליך
אני לא בטוח שהוא לא יודע על ההדלקה, הוא לא ציין במפורש שיש מצוה להדליק נר, כי החג היה בעל משמעות לאומית הרבה יותר גדולה, והוא לא סבר שכל החג יכול להיות קרוי על שם הדלקת נר. אבל מכיון שהוא ידע שהחג נקרא חג האורים, ויש להניח שבכל חג ועת שמחה היו מרבים בנרות (כמו שמוזכר כמה פעמים בספרות חז"ל), הוא לא הדגיש נקודה זו.
חוץ מזה תמיהני עליך, ברור שעל הקדמונים הכל בדקי דקות, כשאומרים שיוסיפוס היה חזיר ובוגד, הכוונה שהיתה בו בחינת חזירות ובחינת בגידה וכדו', וכן שהיה בור ולא ידע הרבה דברים, הכוונה בדקי דקעס, (את ספרי קדמוניות כתב בסוף ימיו, והסתייע בהרבה ספרים אחרים, נעשה מלומד לעת זקנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 11:45 |
|
| |
גם מסתבר שלא היה כל כך בריא פוליטית להטיף להדלקת נרות שהיא העלת משמעות לאומית למי שהיה תלוי בפטרוניו הרומאים
ואגב, פרוגר
האם לשאלה אם היה נס פך השמן יש חשיבות דתית מלבד חשיבות הסטורית (למה כל הויכוח המר הזה?)
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 14/12/2012 11:48:47
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2012 11:51 |
|
| |
פרוגרמי אני כתבתי נגדך אישית? ואתה לעומת זאת, לא מפסיק. אתה מנסה להכשיל אותי בזוטות שוליות, נוסח- שמעתי כי קבלת מכות רצח ביער! שקר וכזב- החורשה הזו אינו יער. שים לב לשיטה שלך- לא נטען כי לא הדליקו נרות בחנוכה. הטענה היתה על נס פך השמן! נח לך להביא הוכחות על הדלקת נרות בתקופת חנוכה? הנה אני לא שונא כושים, בא לעזרתך.
עבודה זרה דף ח ?
"ר: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה], כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים
הלשנה אחרת מזכיר לך משהו?.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2012 03:24 |
|
| |
<אתה באמת קונה את הבדיה הזו?> אני לא קונה את הבדיה הזו, כשם שאני לא קונה גם ההסבר שכאילו סיפור פך השמן מקורו הוא בברייתא (ת"ר), מפני שלדעתי הת"ר מתייחס לשאלה מדוע למדנו שבימי החנוכה לא מתענים או מספידים. <במשנה מוזכר בכמה מקומות שהיו מדליקים נר חנוכה> במהדורת המשנה שלפני מוזכר רק חג חנוכה בכמה מקומות במשנה, ואילו הדלקת נרות בחנוכה הוזכרה רק במשנה אחת (בבא קמא פרק ו משנה ו), התוכל לציין למשניות האחרות, שבהן הוזכרה הדלקת נרות בחנוכה? איש אינו מכחיש שבחג החנוכה הדליקו נרות, והשאלה היא מה חגגו בהדלקתן, אם תעיין בסיפור נס פך השמן שבמסכת שבת, לא תמצא שם שהיתה תקנה להדליקו נרות בחנוכה לזכר נס פך השמן, אלא רק שקבעו (את ימי החנוכה) לימים טובים בהלל והודאה, ולכן אין להספיד או להתענות בהם. מי קבע או מתי קבעו את הדלקת הנרות לזכר נס פך השמן? האם ייתכן שבתחילה הם חגגו רק את הנצחון במלחמה וטיהור המקדש, ובזמן שהוא, מסיבות שהן, הסיבת לחגיגות השתנתה? http://db.tt/aGaxmOX6
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/12/2012 03:28:18
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2018 23:08 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | נס פח השמן - היה או לא היה? ידועה השאלה מדוע אין מסכת או משנה על חנוכה - חג שיש בו מצוות כה רבות ונחוג שמונה ימים, לעומת פורים למשל, שנחוג יום אחד, ללא הלל וכדומה (ללא מהדרין מן המהדרין), שעליו יש מסכת שלמה. תשובת בעמח"ס "טעמי המנהגים" בשם החתמ"ס "כי רבי כעס בית חשמונאי שהמליכו עצמם למלכים כנגד צוואת הזקן יעקב שנאמר לא יסור שבט מיהודה (ראו גם רמב"ן פרשת ויחי על הפסוק). והיות ורבי היה מצאצאי בית דוד מצד אמו סירב לכתבם במשנה". תשובה תמוהה ביותר להעלות אפילו הוא אמינא כזו על רבי?! מה עוד, שלא נמצא כל מקור לתשובה זו בהחתמ"ס. אם כן, שאלה זו נותרת בשאלה. אבל לשם הדיון; אפילו אם נקבל את התשובה, היכן הברייתות בנושא? רק גמרא אחת במסכת שבת תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
אי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה
* * * * * * * * * * * * * מדוע נס פח השמן אינו מוזכר בשום מקור אחר? לא בירושלמי, לא במכילתא, לא בספרא, לא בספרי, לא במדרשי הלכה או אגדה, מסכתות קטנות, ילקוט שמעוני, ספר המכבים (החשמונאים), ספר יוסף בן מתתיהו וכו' וכו'. מאורע כה גדול היה אמור להיות מוזכר לפחות בעוד מספר מקורות או מספר פעמים כשם שהבבלי והמדרשים נוהגים להזכיר מספר פעמים. נהפוך הוא: ברייתות אחרות הסותרות מאורע זה מוזכרות מספר פעמים רבים.פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ב ד"ה ילמדנו רבינו נר
למדנו רבינו נר של חנוכה מאימתי היא מצותו, שנו רבותינו משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק ולהיכן הן מדליקין היה דר בעלייה ובה חלון נוטה לרשות הרבים מדליק ובשעת הסכנה מדליק בתוך ביתו [ואסור לעשות לאורו מלאכה ר' אסי אמר] אסור לראות לאורו, ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון שנאמר ועוררת בניך ציון על בניך יון (זכריה ט' י"ג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות, ולמה קורין את ההלל מפני שכתב אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כ"ז) , ולמה אין קורין בפורים כתב להשמיד להרוג ולאבד [
חמתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כד עמוד ב
של שה ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה - לא יעשה, אפילו של שאר מיני מתכות. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי . אמרו לו: משם ראייה? שפודין של ברזל היו, וחיפום בבעץ. העשירו - עשאום של כסף, חזרו העשירו - עשאום של זהב. ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי
* *קטע זה מופיעה גם בע"ז מג מנחות כח
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ו ד"ה ילמדנו רבינו נר
דנו רבינו נר של חנוכה שהותיר שמן מהו צריך לעשות לו, למדונו רבותינו נר של חנוכה שהותיר שמן כו' כדלעיל עד אסור להשתמש (בו) הימנו. את מוצא זאת החנוכה שאנו עושים זכר לחנוכת בית חשמונאי על שעשו מלחמה ונצחו לבני יוון ואנו עכשיו מדליקין, וכן בשעה שנגמרה מלאכת המשכן עשו חנוכה כמו שכתב זאת חנוכת המזבח (במדבר ז' פ"ד) , ואף בית המקדש בשעה שנבנה עשו לו חנוכה כמה שכתב ויחנכו את הבית וגו' (מלכים א' ח' ס"ג) אימתי חינכו בשעה שנגמרה כל מלאכתו מניין ממה שקראו בנביא ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'.
* * * * * * * * * * * * * שאלה שלישית: מחלוקת בית הלל ובית שמאי על דרך ומקום ההדלקה החלה כמאה שנים לאחר המאורע. ממרד החשמונאים עד הלל ושמאי חלפו כמאה שנים. כיצד נהגו במאת השנים האלו? הוסיפו, החסירו, הדליקו בחוץ או בפנים? אודה לכל בעלי התריסים והאחרים על ביאור שאלה זו.
מודה ועוזב
~~~~~~~~~~~
מודה ועוזב |
|
למה לא מוזכר זה לא שאלה, הרבה דברים מוזכרים רק במקור אחד .
ושים לב שילקוט שמעוני נכתב אחרי הגמרא .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2018 09:28 |
|
| |
כש נס כזה גדול קורה- מטבע הדברים שיכתבו עליו יושבי הארץ שבזמנם בארצם קרה הנס הזה.. הבבלים שכתבו את הנס הזה, לא עשו שיעורי בית. ומעולם גם לא ביקרו בארץ ישראל. מסיק הזיתים נגמר כבר לפני חודש וחצי לפני חנוכה. לכן לא היה כל טעם ללכת 4 ימים לצד. ובשביל כמות שמן להדלקה היה מספיק עם כמה פרחי כהונה היו יוצאים להר הזיתם עמק המצלבה מוצא וכ' קוטפים את עוללות הזיתים ובו ביום היה להם שמן כתית טהור.די והותר לעשרים יום
|
|
|
|
|
