|
|
| נשלח ב-30/1/2006 17:03 |
 |
| |
אולו, אתה מכיר את הספר "דרך הישר"?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 01:33 |
|
| |
לשון הגמרא בעבודה זרה דף כ"ה עמוד א': כתוב וידם השמש וירח עמד, עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר. כך כתוב בספר יהושע. וידם השמש וירח עמד, עד יקום גוי אויביו. הלא היא כתובה על ספר הישר. מאי ספר הישר? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ישרים. הכוונה לספר בראשית.
אלא אם כן אתה מתכוןן לספרו של רבינו תם.
פנדו. תודה.
תוקן על ידי - oolloo - 31/01/2006 1:33:13
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 01:37 |
|
| |
אה סליחה, דרך הישר,
לא.
אוכל לעזור?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 11:43 |
|
| |
יש לי מסכת בבא מציעא עם חידושים וביאורים על אגדות הש"ס בסוף המסכת.
חלק מהליקוטים הם מספר "דרך הישר".
אחד הליקוטים משם הוא על מה שדיברנו בסוגיית רבי יוחנן וריש לקיש.
ציטוט קטן מהליקוט הנ"ל : "..דהא דחייב לסמוך על קבלת רבותינו אינו אלא לענין דינא. אבל לפלפל שרי אפילו נגד קבלתם.."
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 14:23 |
|
| |
אולו,
השאלות שבנוגע למעבר לחסידות אחרת או למשפיע אחר הן פרקטיות לגביך?
אם כן, התוכל לפרט קצת יותר את המצב, בבקשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 20:03 |
|
| |
צריך לברר מה זה הספר הזה. אינני יודע. צר לי.
לשאלתך, זה נוגע במידה זו אחרת לכל אחד בכל מצב, לטעמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 09:29 |
|
| |
אז אתה רק מעלה את זה מצד יגדיל תורה ויאדיר, ומצד חיפוש אחר התובנה ככל תובנה כמונו,
או שהנושא קצת בוער בעצמותיך, יותר מהחסיד הנורמלי הקשור לרבו בכל לב ונפש?
כשזה בוער, אז הערך עולה וגם היחס של המוחות העובדים כאן אל המקרה מתעצם והכל נעשה יותר מדוייק.
רק שבשביל זה צריך לפתוח קלפים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2006 19:55 |
|
| |
למה כוונתך לפתוח קלפים? אני מעדיף משום מה קריאה בקפה, זה בסדר?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2006 09:13 |
|
| |
התכוונתי נשתרגיש כמו בבית עם חברים ששותים יחד קפה ומדברים על הבעיות האמיתיות שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2006 15:23 |
|
| |
אני נענה לאתגר.
(בהתחשב כמובן, בפומביות המקום... )
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 19:19 |
|
| |
באשכול הזה התפתח דיון על מושג הרב ומחויבות התלמיד אליו.
מן הראוי היה לציין, ואשמח לקבל תגובות בנושא, כי כל נושא הרב אינו בדווקא נושא יהודי.
אין הרבה מקורות ביהדות למרכזיות הרב ולשליטתו על אורח חיי היהודי.
רמב"ם יד החזקה - הלכות תלמוד תורה פרק ה
(א) כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו יתר מאביו שאביו מביאו
לחיי העולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא ראה אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת
לשל אביו אביו ורבו נושאים במשא מניח את של רבו ואחר כך של אביו אביו ורבו שבויים בשביה פודה
את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו תחלה וכן אם היה אביו תלמיד
חכם אע"פ שאינו שקול כנגד רבו משיב אבידתו ואחר כך משיב אבידת רבו ואין לך כבוד גדול מכבוד
הרב ולא מורא ממורא הרב אמרו חכמים מורא רבך כמורא שמים לפיכך אמרו כל החולק על רבו כחולק על
השכינה שנאמר בהצותם על ה' וכל העושה מריבה עם רבו כעושה מריבה עם השכינה שנאמר אשר רבו בני
ישראל את ה' ויקדש בם וכל המתרעם על רבו כמתרעם על ה' שנאמר לא עלינו תלונותיכם כי על ה' וכל
המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה שנאמר וידבר העם באלהים ובמשה:
(ב) איזהו חולק על רבו זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו ורבו קיים ואע"פ
שרבו במדינה אחרת ואסור לאדם להורות בפני רבו לעולם וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה:
(ג) היה בינו ובין רבו י"ב מיל ושאל לו אדם דבר הלכה מותר להשיב ולהפריש מן האיסור אפילו בפני
רבו מותר להורות כיצד כגון שראה אדם עושה דבר האסור מפני שלא ידע באיסורו או מפני רשעו יש לו
להפרישו ולומר לו דבר זה אסור ואפילו בפני רבו ואע"פ שלא נתן לו רבו רשות שכל מקום שיש חילול
השם אין חולקין כבוד לרב במה דברים אמורים בדבר שנקרה מקרה אבל לקבוע עצמו להוראה ולישב
ולהורות לכל שואל אפילו הוא בסוף העולם ורבו בסוף העולם אסור לו להורות עד שימות רבו אלא אם
כן נטל רשות מרבו ולא כל מי שמת רבו מותר לו לישב ולהורות בתורה אלא אם כן היה תלמיד שהגיע
להוראה:
גם פה, הרמב"ם מחייב כבוד לרב כאדם שהוא מחויב אליו והוא התחליף בדיעבד ל"והגדת לבנך".
אשמח לקבל תיקון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 19:34 |
|
| |
בע"ה
שלום אראלסגל
עוד לא הספקתי ממש לעין באתרך ולבדוק את הכתוב- אך ראשית כל חזק ואמץ-
זה בהחלט יפה לראות שיש עוד אנשי ישראל שהולכים בדרך בית דוד ושלמה- שם מרכז חכמת התורה ושורש תמצית התפלה. באם הדור היה מתרכז בעיקר בלימוד השורשים הבסיסים בהם מדובר בספרי דוד ושלמה ,סביר להניח שהיתה באה גאולה לעולם (ראה משיח בן דוד). אך לצערי הפכו עבד למלך ומלך לעבד- ולימוד המלכים נסוג אחורה וכיום מתרכזים בלימוד העבדים (שרשמו תורתם בגלות ומראים על ירידה מבחינת הדורות (יחסית לתקופת העליה עד בית מקדש ושלטון שלמה- 40 שנה שלום בכל העולם- מעין גאולה)).
אז חזק ואמץ- ישר כח- אשמח לבקר באתר
שאלה קטנה- האם כל הרשום באתר הוא מדברי חז"לינו (200 שנה אחורה ) או שיש גם מפרשים של ימינו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2006 09:48 |
|
| |
אולו,
לא בדיוק הבנתי מה רצונך לומר, אך על כל פנים משמע ש
הרב הוא העיקר, ורק שאם גם האב הוא רב אזי הוא קודם לרב אחר.
כעת,
כתבת ש*--StartFragment * כל נושא הרב אינו בדווקא נושא יהודי.
אין הרבה מקורות ביהדות למרכזיות הרב ולשליטתו על אורח חיי היהודי.
האם הסנהדרין שישבו בבית המקדש אינם רבנים?
האם לא היתה להם שליטה על אורח החיים של היהודים?
שולחן ערוך על כל הלכותיו מתחיל בשם "אורח חיים" ומופץ בעם על ידי רבנים, לא?
או שמא אתה מתכוון דווקא לא לקטע ההלכתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2006 10:35 |
|
| |
סנהדרין הוא מוסד אחר.
יש ציווי ללכת לסנהדרין לבירור ענינים הלכתיים שנויים במחלוקת וכן בעניני הנהגה מסוימים. לא כאוסף יחידים אלא כמוסד הנהגתי שלא זכינו ונסתלק מאתנו. כשאני עולה לסנהדרין, אני לא הולך לחפש את האדם הכי חכם שיש, לשם כך לא צריך ציווי אלוקי, כל אירני יודע שכשהוא לא יודע משהו הוא הולך לשאול את מי שחכם ממנו עד שהוא מגיע לחכם הכי גדול במדינה. מדובר פה על מוסד ולא על יחיד.
שולחן ערוך אינו החלטות רבניות אלא סיכום של ההלכות הכתובות בגמרא שניתנו בתורה שבכתב או במסורת מהר סיני.
ישנם מנהגים ותוספות אך ברור שאין להם מעמד של הלכה בכל מקרה שדברים מתנגשים וסותרים.
את הפצת השולחן ערוך עושים בהוצאת טל-מן ולא הרבנים. הספר יכול להיות מונח לכל אחד על השולחן ואם הוא למד כיצד להסתכל בו נכון (וזה לא קל) יוכל לראות את ההלכה ללא כל תיווך רבני.
לשאלתך,
הרב הוא "עיקר", כלשונך, רק מכיון שהוא מביאו לחיי העולם הבא ע"י מה שהוא מלמדו. רב שהוא סוג מסוים של גורו זה אולי טוב ויפה אך חסר כל משמעות דתית.
|
|
|
|
|
