|
|
| נשלח ב-26/12/2005 10:38 |
 |
| |
ריב,
אפשר ללמוד פיזיקה מספרים. עשיתי כך בעצמי, אבל רק לאחר שהתנסיתי בלימוד באוניברסיטה. יש דוגמאות לאנשים שלמדו מדעים בלי שום עזרה ממורה, אבל אלה יוצאות דופן. יתר על כן, ידוע מכל התרבויות שלימוד הוא פעולה חברתית. כמו שלימוד ש"ס ופוסקים נעשה בדרך כלל בישיבות כך לימודי פיזיקה נעשים באוניברסיטאות, היכן שהלומדים והחוקרים פוגשים אנשים כלבבם, מחליפים דעות ומפרים זה עבודתו את זה.
ברמות הגבוהות ספריות חשובות לכל לימוד, ובמדעי הטבע צריך גם מעבדות שיש רק באוניברסיטאות ובמכוני מחקר. לכן כדי שחרדים ילמדו פיזיקה (ומתימטיקה ורפואה וראיית חשבון) הם צריכים ללכת לאוניברסיטה. הגיעה שמועה לאזני שחרדים אמריקאים אף נוהגים כך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 10:39 |
|
| |
מייציץ
כל המצוות , גם שחיטה גם מילה , גם הכנת הקטורת וכתיבת ס"ת והגהת ספרים וכו' .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 10:42 |
|
| |
מואדיב,
אני חולקת עליך, ובכל זאת מדובר בעיקרון, ולא בחיסול חשבון אישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 10:43 |
|
| |
תלמיד
'בו שוררת סטיריליות משעממת ומנוכרת'
1. כנראה שלא היית 'שם'. אמנם לא רוקדים שם סביב אותו אליל, אבל בכל זאת יש 'חיים' לבני אדם מכל הסוגים (בין חושבים ובין חוגגים).
2. ניתן לדור במקום שיש בו שני חלונות, אחד ל'כאן' ואחד ל'שם'!
(כתובות בירושלים, בתיבה האישית)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 10:46 |
|
| |
בוגי
אני גר במקום כזה בבני ברק . יש שם חלונות גדולים , רואים הכל ולא זורקים אבנים על השמשות .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 10:46 |
|
| |
אבהו,
ולאזני הגיעה שמועה שחרדים ישראלים אף נוהגים כך.וזה לא ישנה את עובדת היותם חרדים גם אם יאמרו החרדים תושבי בני ברק מבית מדרשו של התלמיד שבכך הפסיקו להיות חרדים
תוקן על ידי - riv - 26/12/2005 10:47:59
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 18:35 |
|
| |
תלמיד
האם תוכל להביא מקור לדבריך שכל המצוות , כמו שחיטה וכתיבת ספר תורה וכו' אסור לעשותם בשכר? הרי הרמב"ם אומר שתורה שבכתב מותר ללמד בשכר. ורק תורה שבעל פה נלמד מפסוק מיוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 19:46 |
|
| |
- בפירושו למסכת אבות פ"ד הלכה ז כותב הרמב"ם:
"וקרנא היה דיין בארץ ישראל (ברכות יז, תענית כד) כלומר: הוא עצמו מתפרנס בצער ובצימצום, ולפי מקור הערבי הוצאת בנעט: דיין בכל הגולה. וכן במסכת סנהדרין יז:" דיינא גולה - קרנא" - [היה שואב מים בדליים להשקות את הזרעים])
והוא הווה דלי דוולא. וכשהיו בעלי הדין באים לפניו היה אומר "תנו לי מי שידלה במקומי, או תנו לי שכר בטלתי - ואדון לכם. ולא היו ישראל שבדורם לא אכזרים ולא בלתי גומלי חסדים: ולא מצאנו חכם מן החכמים העניים שהיה מגנה אנשי דורו על שלא היו מעשירים אותם. חלילה להם! אבל הם בעצמם היו חסידים מאמינים האמת לעצמה, והיו מאמינים בה' יתברך ובתורת משה אשר בה יזכה האדם לחיי העולם הבא, ולא היו מתירים לעצמם לבקש ממון מבני אדם. והיו רואים שלקיחתו היא חילול השם בעיניי ההמון - מפני שיחשבו שהתורה מלאכה מן המלאכות אשר יחיה בהם האדם ותתבזה בעיניהם, ויהי מי שעושה זה: "דבר השם בזה"...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 00:24 |
|
| |
מייציץ
1. תלמוד בבלי מסכת בכורות דף כט עמוד א
מתני'. הנוטל שכרו לדון - דיניו בטילים, להעיד - עדותיו בטילין, להזות ולקדש - מימיו מי מערה אפרו אפר מקלה. אם היה כהן מטמאהו מתרומתו - מאכילו ומשקו וסכו, ואם היה זקן - מרכיבו על החמור, ונותן לו שכרו כפועל.
2 . לגבי מילה בחינם . כותב הרשב"א שיש לכפות מוהל למול בחינם אם אין לאב כסף . תשובות הרשב"א ח"א תע"ב הובא להלכה ברמ"א יו"ד רס"א
3. לגבי קבורה
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן יג ד"ה האומר כי
וכן נמי כהן המטהר טמאי מתים אע"פ שהיא מצות עשה ואסור ליטול שכר על המצות שנאמר ואותי צוה ה' ללמד אתכם ודרשו חז"ל מה אני בחנם אף אתם בחנם אמרו בגמרא בכורו' בפ' עד כמה (כ"ט ע"ב) שאם בטלו ממלאכתו נותן לו שכרו כפועל
4. לגבי מצוות חליצה
שו"ת מהרי"ק סימן קב
אמנם ראיתי רבינו תם שצוה לכפות על בעל אשה לחלוץ ולא יטול שכר לעשות מצוה
5. מחלוקת רמב"ן ורש"י אם הוסכם תשלום שכר עבור המצווה אם חייב לשלם , ואם אין זה גזל
שו"ת משיב דבר חלק ב סימן נא ד"ה אבל עיקר
איסור ליטול שכר מצוה אינו אלא בשעת פסיקת שכר כדי לעשות מצוה, אלא חובה לעשות בחנם שנאמר כאשר צוני וגומר מה אני בחנם כו' אבל אחר שכבר פסק שכר שוב אין איסור לקבל שכר, מש"ה חובה גם לקיים הבטחתו במקום שאין שם הטעם של משטה אני כך /בך/, ונמצא דאחר שעבר על פסיקת שכר בשביל עשית מצוה דומה לאחר שעבר על לקיחת רבית דבשניהם מה שעבר עבר, ושוב אין מוציאין זכותו ממנו, רק ברבית דאורייתא כתיב וחי אחיך אהדר ליה, זהו דעת הרמב"ן והשו"ע ולא כהרע"ב מיהא דעת רש"י וסיעתו דלא כהרמב"ן ושו"ע, ולכאורה אינו מובן סברא זו וכי בשביל שהיה מחויב לעשות המצוה בלא פיסוק שכר והוא עבר על מ"ע זו וביקש שכרו אינו חייב לשלם לו וכי העושה מלאכה לחבירו בשבת א"צ לשלם שכרו משום שעושה עבירה, אלא ודאי ס"ל לרש"י וסיעתו דפי' הדרשה מה אני בחנם כו' היינו שאסור לקבל שכר, וכהרע"ב, אבל אנן לא קיי"ל כרש"י לענין חליצה כמבואר באה"ע (סי' קס"ה), מש"ה לא קיי"ל כרש"י והרע"ב ביו"ד (סי' של"ו) לענין רופא, ואין בלקיחת מעות עבור מצוה שמץ גזל, אלא איסור בקשת שכר, אבל אחר שכבר לא רצה לעשות מצוה בלא שכר, אין בלקיחת המעות משום גזל ולא כהרע"ב ז"ל:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 07:24 |
|
| |
בוגי, תלמיד, אכן החיים ללא אמונה נראים לי קצת סטריליס
אבל תלמיד, תחושה זאת אינה תלויה בנוף החיצוני אלא הפנימי
תוקן על ידי - kisarita - 27/12/2005 7:33:18
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 13:40 |
|
| |
יישר כוח לכולם.
אין מה לומר, קראתי ונהנתי.
דמי חנוכה לרוח.
מדהים עד כמה הנושא הזה אינו מתעייף מעצמו, הפוך בו והפוך בו דכולא בו. מידי פעם מתעורר מישהו ושואל את שאלת האלמוות הזו, ומצליח להוציא שלדים מרבצם ושדים מבקבוקם.
כמובן שללא אינשי מעלי כמר 'תלמיד' ודכוותיה, המתסיסים את הדיון, לא הינו מקבלים הצהרות אישיות ווידויים כפי שזכינו להם באשכול זה, ועל כך תודתי לו.
|
|
|
|
|
