זה רק חלק מתכונות החבר האמיתי, לדעתי.
חבר איננו מילה נרדפת לשופט.
שפיטה היא רק תכונה נורמלית של אדם נורמלי.
חבר הוא חבר שאוהב אותי כמו שאני. ושתמיד הוא לצידי.
וכשיש לו מה להעיר לי, והוא חושב שזה לטובתי אז הוא מעיר.
וכמו שלא מדברים כל הזמן, אלא לפעמים יש שתיקה, כך גם לא שופטים כל הזמן אלא במינון נורמלי כמו כל דבר אחר נורמלי.
מי שרמת השיפוטיות שלו היא לא נורמלית, אז הוא לא נורמלי, והשאלה היא אם אני אוהב את האיש הלא נורמלי הזה ורוצה להיות חבר שלו או שאין לי כח לאנשים לא נורמלים.
אבל מי שהוא נורמלי אז גם השיפוטיות שלו היא נורמלית
ורק בן אדם לא נורמלי לא ירצה כזה חבר.
ולכן אני יוצא נגד התופעה הלא נורמלית הזו, שגורמת לאנשים נורמלים [החבר השופט] להיראות שליליים בעייני החברים שלהם.
זאת אומרת שהתופעה של היציאה נגד השיפוטיות היא תופעה שגורמת לאנשים נורמלים להיות לא נורמלים ולהתחיל לראות דברים נורמלים כדברים שליליים.
|
|
