העצים. אחי יוסף. יעקב.
.
בשבוע שעבר, לסדר וישב יעקב, נלב"ע יעקב בן אלכסנדר זיסקינד זהבי. לפני 102 שנים, לסדר וישב יעקב, נולד בביאליסטוק יעקב זהבי, שקיבל את שמו בשל הפרשה.
איש כשר היה, ולו ידעתי להספיד, הייתי כותב ארוכות על כך שהיה מענטש.
יהיו דברים אלו כפרת משכבו.
===========================
הוספתי, לנוחות אלו שאינם שולטים, פיסוק ותרגום מינימלי הכרחי. אם נפלו טעויות, אך שלי הן, והסליחה עמכם.
===========================
כשברא הקב"ה את האילנות גברו וגבהו וגדלו עד למאד, ושמחו שמחה גדולה.
כיון שברא הקב"ה את הברזל נעצבו ואמרו: אוי לנו שברא הקב"ה ברזל הקוצץ אותנו, חזרו ואמרו אם לא ניתן לברזל עץ לבית יד (כלומר – ידית) לא יוכל לקצץ בנו.
וכן ישראל אלמלא שלמדו לקיסר תורה לא היו באים לידי כך:
פעם אחת היה (הקיסר) יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב "וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת" (שמות כ"א ט"ז) והלך וטח הבית כלו בנעלים ודבקם בכתלים. ושלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחביריו ואמר להם:
מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו?
אמרו לו חייב מיתה.
אמר להם: אם כן אתם חייבים מיתה, קבלו על עצמכם דין שמים.
אמרו לו: למה?
אמר להם: בשביל אחי יוסף שמכרו את יוסף דכתיב "וימכרו את יוסף" (בראשית ל"ז כ"ח), וכתיב "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" (עמוס ב' ו'). ולכן טח אותו רשע את הבית במנעלים כדי שיכירו באיזה דבר מכרו את יוסף שנאמר בעבור נעלים, בדמי נעלים.
וכי אדם יפה כיוסף היו מוכרים אותו בעשרים כסף?!
אלא בשעה שהכניסוהו לבור הפשיטוהו והשליכוהו לבור ערום (שהרי כתוב: ) ויפשיטו את יוסף וגו'. וכתיב והבור ריק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. כיון שראה יוסף את נפשו בין אותן החיות נעצב ואמר אוי לי שאיני ניצול מן החיות האלו. ומרוב יראה ופחד אבד תוארו ויפיו ממנו (וכך ירד ערכו עד ל- 20 כסף) - אך סגר הקב"ה פי החיות ולא הזיקו לו.
וכשראו אחי יוסף ארחת ישמעאלים הוציאוהו מן הבור ערום ומכרוהו כן.
אמר הקב"ה צדיק כזה יעמוד ערום לפני הבריות? אמרו קמיע אחד היה תלוי בצוארו ושלח הקב"ה את גבריאל והוציא מאותו קמיע בגד ולבשו. כיון שראו אחי יוסף אמרו לאותן הישמעאלים החזירו לנו הבגד הזה שלא מכרנוהו לכם אלא ערום.
ויאמרו הישמעאלים לא נחזיר לכם, עד שהוסיפו להם עוד ארבעה זוגות מנעלים (בדמי אותו הבגד), ובאותו בגד הביאוהו למצרים, ובו מכרוהו, ובו אסרוהו, ובו הביאוהו לפני פרעה, ובו מלך על מצרים (ומכאן – מכירתו בעבור נעלים – כדברי הפסוק מעמוס שצוטט למעלה).
ואותו קיסר הרשע היה יודע שמכרוהו בנעלים ואמר להם קבלו עליכם דין שמים.
אמרו לו: אם אחי יוסף מכרו אחיהם אנו מה פשענו ולמה תהרוג אותנו?
אמר להם: אם היו אחי יוסף היום בחיים הייתי תופשם ועושה בהם דין, עכשיו שאינם בחיים אעשה בכם דין שאתם שקולים כאחי יוסף במכירתו.
אמרו לו תן לנו זמן שלשה ימים עד שנדע; אם גזרה זו באה מן השמים נקבל עלינו דין שמים.
נתן להם זמן שלשה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות ואלה הן: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ר' עקיבא בן יוסף ור' יהודה בן בבא, ר' חנינא בן תרדיון ור' ישבב הסופר, ר' אלעזר בן דמא ור' חנינא בן חכינאי, ר' חוצפית המתורגמן ור' אלעזר בן שמוע. אלו הן עשרה הרוגי מלכות שנהרגו על שמכרו את יוסף, וקטן שבכולם היה ר' ישמעאל כהן גדול (כלומר – הקטן שבהם בחוכמה ובחשיבות).
אמר להם (ר' ישמעאל כהל גדול): אם דעתכם שתחלקו עמי בעון שאזכיר השם עכשיו אעלה לרקיע ונדע. אם נגזרה גזרה זו מן השמים- אנו מקבלין עלינו ואם אינה מן השמים אני יכול לבטלה בשם (אני יכול לבטלה בעזרת שימוש בשם – בעזרת שימוש בכוחות עליונים).
אמרו לו עונך מופלג בינינו (חטא אזכור השם כדי לעלות למעלה – אנו חולקים עמך בחטא, שכן אתה שליח כולנו).
ולמה זכה ר' ישמעאל לכך? מפני שאביו ר' אלישע כ"ג לא היו מתקיימים לו בנים, בשעה שאשתו היתה יולדת בן מיד היה מת אותו הילד. אמרה לו אשתו מפני מה הצדיקים הללו יש להם בנים צדיקים ואנו אין לנו בן אחד. אמר לה מפני שהם נוהגים בנפשם טבילה בשעה שהם עולים למטה בין בדבר (בתשמיש) בין שלא בדבר הם ונשיהם. אמרה לו אף אנו ננהוג בעצמנו כך, קבלו עליהם לעשות כך מהיום והלאה. פעם אחת הלכה לבית הטבילה טבלה ויצאתה וראתה לפניה חזיר, וחזרה וטבלה וראתה מצורע, וחזרה וטבלה וראתה לפניה גמל, וכן אירע לה כמה פעמים ובכל זאת חזרה וטבלה. לסוף אמר הקב"ה למטטרון שר הפנים (מטטרון – שם מלאך החוזר בסיפורים מיסטיים רבים במדרש) רד לפני, צדקת זו שהלילה הזה תתעבר בבן זכר וישמעאל שמו.
באותה שעה ירד מטטרון ועמד לפניה בצד אחד ביציאתה וגם גבריאל ירד ועמד בצד השני ונתעטף וקישט את עצמו בבגדים נאים ועמד על פתח בית המקוה. מכאן אתה למד שצריך אדם לקשט עצמו בבגדים נאים וילך ויעמוד לפני האשה בשעה שהיא עולה מבית הטבילה. ועמד גבריאל על פתח בית המקוה וראתה אותו ועלתה לביתה ונתעברה אותו הלילה בר' ישמעאל, והיה דמותו יפה כדמות גבריאל .
ובזמן שהיה (ר' ישמעאל) רוצה לעלות לרקיע היה מזכיר את השם ורוח נושאו ופורח באויר ועולה לרקיע, ובא גבריאל לקראתו והיה מספר לו כל דבר שהיה רוצה, ובאותה שעה שהזכיר את השם קבלתו רוח סערה והעלתה אותו לשמים, וכיון שעלה פגע בו מטטרון שר הפנים.
אמר לו מי אתה?
אמר לו: אני ישמעאל בן אלישע כהן גדול.
אמר לו: אתה ישמעאל שקונך משתבח בך כל היום ואומר יש לי עבד בארץ כמותך זיוו כזיוך ומראהו כמראך?
אמר לו: אני הוא ישמעאל.
אמר לו: מה טיבך במקום הזה (לשם מה עלית אלינו)?
אמר לו: גזרה גזרה עלינו המלכות להרוג עשרה מחכמי ישראל, ועליתי לידע אם גזרה זו מן השמים נקבלנה עלינו ואם לאו שאינה מן השמים יכולים אנו לבטלה.
אמר לו: במה אתם יכולים לבטלה?
אמר לו: בשם.
אמר לו מטטרון שר הפנים: אשריך ישראל שגלה לכם הקב"ה סוד השם שלא גלה אותו למלאכי השרת, שאתם יכולים לבטל את הגזרות בשם המפורש. אך אי ישמעאל בני כך שמעתי מאחורי הפרגוד בת קול צווחת ואומרת עשרה מחכמי ישראל מסורין למלכות.
אמר לו ר' ישמעאל למה?
אמר לו מפני שהיתה מריבה לפני הקב"ה סמאל עם מיכאל (שמות שני מלאכים) ואמר לפניו רבש"ע כלום כתבת בכל התורה אות אחת לבטלה, והלא כתיב לא נפל דבר אחד וגו', והנה כתיב וגונב איש ומכרו וגו', ובני יעקב שמכרו את יוסף עדיין לא גבית מהם דינם. מיד גזר הקב"ה על עשרה מחכמי ישראל שיהרגו.
השיב ר' ישמעאל ואמר: ולא מצא הקב"ה עשרה שיפרע מהם דינו של יוסף אלא ממנו?
אמר לו מטטרון: אי ישמעאל חייך לא מצא הקב"ה עשרה ששקולים כבני יעקב כי אם אתם.
אמר לו: ומה זה לפניך? אמר לו מזבח
אמר לו וכי קרבן ומזבח יש למעלה?
אמר לו כל מה שיש למטה יש למעלה, דהא כתיב "בנה בניתי בית זבול לך" (מלכים א' ח' י"ג).
אמר לו ומה אתם מקריבים עליו, וכי יש לכם פרים אילים וכבשים?
אמר לו אין לנו לא פרים ולא אילים וכבשים אלא נשמותיהם של צדיקים אנו מקריבים עליו לפני הקב"ה.
כיון ששמע ר' ישמעאל כך אמר: הא למדתי מה שלא שמעתי מעולם. וכיון ששמע את דברי מטטרון ירד לארץ ומצא את חביריו בתענית ובתפלה. אמרו לו מה בידך, אמר להם לכו ורחצו והטהרו ולבשו תכריכין שלכם שגזרה זו מלפני הקב"ה.
אמר ר' ישמעאל: כשבאתי והעדתי עדות זו מלפני כסא הכבוד, שמחו כל חבירי וישבו לפני ר' נחוניא בן הקנה ועשו משתה ושמחה, וישב ר' ישמעאל ורשב"ג בן זוגו והיו שמחין ומתאבלין, מתאבלין משמאל שנקנסה עליהם מיתה משונה, ושמחין ומרקדין מימין על שהבטיחם הקב"ה שהם שקולין כבני יעקב, ולא עוד אלא שאמר להם הנשיא בשמחתם: אלהי ישראל יקבל נפשותינו קרבן לעשות מהן נקם ברומי הרשעה, נגילה ונשמחה בשמחת כנור ועוגב, והיו יושבים ועוסקין בהלכות פסח ושונין אלו עוברין בפסח כותח הבבלי זה אומר מחמיץ וזה אומר אינו מחמיץ, ולא הספיקו לגמור את ההלכה עד שבא הגמון של מלך וחרבו שלופה בידו, אמר להם עדיין לבבכם פנוי בתורה והרי אתם יודעים קצכם שנקנסה עליכם דין מיתה.
(אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלט ד"ה כשברא)
===========================
אמרו בני יעקב, עוד אבינו חי.
ועל הפסוק האחרון במיכה דרשו: תתן אמת ליעקב, אמת ליעקב, שכל אותיות ותמצא כי יעקב לא מת.
א"ר יוחנן: יעקב אבינו לא מת (תענית ה:), שכן מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים וגו'.
ועדיין לבבם פנוי בתורה.
 |
|
|
