מיימוני,
כתבת - "זכור לי שטוענים כי בעולם העתיק, הפרימיטיבי, אדם שהיו לו תכונות יוצאות דופן נחשב למי ש"נגעה בו יד האלים" ולכן היה יכול לזכות למעמד במסגרת הדת."
בכתבה שהביא צ'אוט לא נזכרת התופעה הזו כלל! (ולכך כיוונתי בדברי לעיל). נמוכי הקומה לא היו "מיוחדים", ולא נחשבו כבעלי תכונות דתיות נעלות. הם פשוט נחשבו חלק אינטגרלי מן הקהילה - לא נודו, לא הודרו אל תפקידים מסויימים (ואפילו לא הדרה "לטובה", נניח למנזרים מיוחדים וכו'), ויש גם שני אלים בדמותם (כמו שיש אלים לכל מגזר בקהילה העתיקה).
אני חוזרת על שאלתי - מה ידוע לחכמי המקום על היחס במקורות יהודיים (אם יש כזה) לנמוכי קומה בפרט ולבעלי מומים גופניים אחרים בכלל?
(אגב, אתה טוען "בעולם העתיק, הפרימיטיבי" - ואילו אני שמעתי כי מייחסים לילדים עם תסמונת דאון, אוטיסטים וכו' "מלאכוּת" ו"קרבה יתירה לא-להים", בחברה החרדית בת ימינו...)
מואדיב,
תודה לך. כנראה שרמזי העדינים למעלה ("יצר", "בהמיות" וכו') היו עדינים מדי...
|
|