משטר מלוכני - מהו?

חכמי הדורות האחרונים דנו רבות בשאלה - האם למדינת ישראל יש "דין מלך"?

שאלה זו כוללת למעשה שתי שאלות שהתשובה עליהן לא חייבת להיות זהה:
א. האם לשלטון במדינה יש אותן זכויות הלכתיות כמו למלך? (חייבים לציית לו, אסור לקלל אותו, וכו'...)
ב. האם השלטון במדינה כפוף לאותן מגבלות הלכתיות כמו המלך? (אסור למנות נכרי, אסור לו להרבות כסף וזהב, וכו'...)

במאמר זה אתמקד בשאלה השניה, שאלה שכדי לענות עליה צריך לבדוק מהי הגדרת המשטר המלוכני.

מבין מפרשי המקרא, ההתייחסות הנרחבת ביותר לכך נמצאת בדברי הרב יצחק אברבנאל, בהקדמתו לספר שופטים. הוא מונה חמישה הבדלים בין מלך לבין שופט; נבדוק כל אחד מההבדלים ונראה האם ייתכן שהבדל זה הוא שעומד במוקד הויכוח.

1. ההבדל הראשון הוא שהמלך נמשח בשמן ;
* אך לא ייתכן שפעולת המשיחה, שהיא פעולה טקסית חד-פעמית, היא שמגדירה את מהות המשטר.

2. ההבדל השני הוא שהמלך מתמנה בעיקר כדי להילחם ולנהל את המדינה, והשופטים מתמנים בעיקר כדי לשפוט;
* אך הבדל זה אינו חד-משמעי, שכן גם המלכים עסקו במשפט (למשל דוד השתבח בכך שהיה "עושה משפט וצדקה לכל עמו") וגם השופטים נלחמו (בכל ספר שופטים). מכאן שגם נקודה זו אינה מגדירה את מהות המשטר.

3. ההבדל השלישי הוא שהמלך מוגבל בתחומים מסוימים, למשל אסור לו להרבות נשים וסוסים וכו';
* אך כפי שכתב אברבנאל עצמו, מגבלות אלו נובעות מכך שהמלך אינו מוגבל בתחומים אחרים (כפי שנראה בהמשך); התורה לא הטילה מגבלות כאלו על השופט כי לא היה צורך בכך. כלומר, המגבלות המוטלות על המלך אינן חלק מההגדרה היסודית של המשטר המלוכני.

5. ההבדל החמישי הוא שהמלך מעביר את שלטונו לבניו אחריו . אך בהגדרה זו יש שתי בעיות:
* על-פי ההלכה ( רמב"ם, הלכות מלכים א:ט ): " ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל - ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם... ", כלומר - העברת השלטון לבנים אינה ייחודית למלוכה. יכול להיות גם שופט שמעביר את משרתו לבניו, כמו שהציעו לגדעון (שופטים ח 22), וכמו שעשה שמואל (שמ"א ח 1). ( http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/bny_jmuel.html )
* היו אנשים שנקראו "מלכים" למרות שלא העבירו את השלטון לבניהם, כמו מלכי אדום (בראשית לו), אבימלך מלך שכם (שופטים ט) וכו'.
כלומר - העברת השלטון לבנים אינה תנאי הכרחי ואינה תנאי מספיק למלוכה.

4. לכן נראה לי שההבדל העיקרי הוא ההבדל הרביעי ברשימה של אברבנאל - הסמכויות המיוחדות למלך, המפורטות ב"משפט המלך" (שמואל א פרק ח), שבסופו נאמר "ואתם תהיו לו לעבדים". כלומר - משטר מלוכני הוא משטר שבו האזרחים הם עבדיו של השליט, ויש לו סמכות לגבות מסים, להחרים רכוש, ולגייס עובדים בכפיה; בניגוד למשטר של שופטים, שבו השופטים יכולים רק לאכוף את קיום חוקי התורה.

לפי זה, בהחלט ייתכן שהמשטר במדינת ישראל בימינו הוא משטר "מלוכני" - שהרי יש לו סמכות לגבות מיסים, להחרים רכוש, ולגייס בכפיה למלחמה וגם לעבודות אזרחיות; באופן רשמי, ע"פ החוק, האזרחים הם עבדים של השלטון.

אמנם, יש מספר הבדלים בין המשטר בימינו לבין המשטר המלוכני שהיה בזמן התנ"ך:

6. המשטר בימינו מוגדר "דמוקרטי", העומד בראשו נקרא "ראש הממשלה", ואין לו כתר;
* אך אין זה סביר שמהות המשטר נקבעת ע"פ השם הפורמאלי של המשטר או הסממנים החיצוניים שלו. לדוגמה, גם המשטר באתונה העתיקה, גם המשטר בארה"ב וגם המשטר בברה"מ לשעבר נקראו פורמלית "דמוקרטיה", ובכל-זאת יש הבדל מהותיים ביניהם, אלו משטרים שונים לגמרי. ולכן, בהחלט ייתכן שהמשטר במדינה הוא מלוכני, למרות שהוא נקרא "דמוקרטיה".

7. בימינו השלטון נתון לא בידי אדם אחד אלא בידי 120 חברי הכנסת, הם אלה שבוחרים את ראש הממשלה ויכולים גם להדיח אותו.
* אך לענ"ד גם הבדל זה אינו מהותי; כפי שיכול להיות עבד ששייך בשותפות לשני אדונים או יותר, כך יכול להיות משטר מלוכני שבו יש 120 אנשים הממלאים בשותפות את תפקיד המלך; רובם הגדול של האזרחים הם עדיין עבדים של אותם 120 חברי כנסת, ושל השרים שמתמנים מכוחם, כמו שהנתינים במשטר מלוכני הם עבדים של המלך.

8. בימינו השלטון אינו מוציא להורג את מתנגדיו, אלא רק לכל היותר כולא אותם.
* אולם, נראה לי שגם הבדל זה אינו מהותי להגדרת המשטר, שהרי ב"משפט המלך" בספר שמואל, כלל לא נזכר שהמלך יכול להוציא להורג (דיון במקורות נוספים בנושא זה: http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1291702 ); גם אדם שיש לו עבדים אינו רשאי להרוג אותם, ובכל זאת הם נחשבים לעבדיו. השלטון בימינו משתמש בכוח פיסי (מכות או כליאה) כדי לחייב את האזרחים לעשות את רצונו, וזה בהחלט מספיק כדי לראות את האזרחים כעבדים של השלטון.

9. בימינו השליטים אינם נשארים בתפקידם כל חייהם, כל 4 שנים הציבור יכול לבחור 120 שליטים חדשים.
* הבדל זה הוא אכן הבדל מהותי - בזמן התנ"ך, מעמדם של האזרחים היה כמעמדו של עבד כנעני, שגופו קנוי לאדון לעולם; ובימינו, מעמדם של אזרחי המדינה קרוב יותר למעמדו של עבד עברי, שנמכר לאדוניו רק למשך זמן מוגבל.

קרוב אך לא זהה - עבד עברי עובד 6 שנים ואז יוצא לחופשי, והאזרחים בימינו עובדים 4 שנים ואז יכולים להחליף את האדונים, אך לא להשתחרר לגמרי.

האם ההבדל הזה הוא מספיק מהותי כדי שנאמר שהמשטר בימינו הוא כבר לא משטר מלוכני?

תוקן על ידי - אראלסגל - 02/01/2006 22:46:04

מיכי,
גם בימי אבותינו העם (באמצעות הזקנים) בחר אם לקבל על עצמו את המלך או לא. ראה מה קרה לרחבעם.

תודה, באמת הייתי צריך להתייחס לנושאים האלה.

10. העובדה שכל אדם יכול להיבחר היא באמת משמעותית, היא משפיעה גם על ההתנהגות של השליטים הנבחרים, כי הם יודעים שאם ישתמשו לרעה בסמכויות שלהם, הנשלטים עלולים להפוך לשולטים ולנקום בהם.

11. אך העובדה שהשליטים נבחרים ע"י העם היא פחות משמעותית, שהרי גם בזמן התנ"ך, המלכים הראשונים בכל שושלת נבחרו ע"י העם. אמנם לא היו בחירות בין מועמדים שונים, אבל המלך נכנס לתפקידו רק אחרי שרוב העם קיבל אותו; כך היה למשל עם שאול, דוד, ירבעם ועמרי.

(אמנם, לאחר שהמלך נבחר, הוא יכל להוריש את שלטונו לבניו אחריו - ראיה נוספת לכך שמעמד הנתינים בעבר היה כשל עבדים כנעניים).

12. לגבי המגבלות של רשויות שונות, האם התכוונת לבג"ץ? באופן רשמי בג"ץ אמורים לשפוט רק ע"פ חוקי היסוד, וחוקי היסוד ניתנים לשינוי בכנסת ברוב רגיל, כך שאין כאן מגבלה משמעותית על הכנסת. ועוד: גם אילו היתה חוקה בלתי ניתנת לשינוי, שהכנסת אינה רשאית לחוקק חוקים המנוגדים לה, זה עדיין לא היה מוכיח שהמשטר אינו מלוכני, שהרי גם המלך מוגבל ע"י חוקי התורה, וכאשר הוא מצווה לעבור על חוקי התורה לא חייבים לציית לו, ועדיין הוא נחשב למלך.

13. בקשר למונותאיזם אני לא בטוח - הרי גם אצלנו יש מידת הדין ומידת הרחמים, 10 ספירות, וכו'... אבל זה קצת חורג מהנושא.

אבל לגבי מספר השליטים, באמת ככל שיש יותר שליטים, השיעבוד לכל אחד מהם הוא קטן יותר.

כדי לדעת אם ההבדלים הללו משמעותיים, כדאי לבדוק הלכה ספציפית שעבורה חשוב לדעת אם המשטר שלנו הוא מלוכני - "לא תוכל לשים עליך איש נוכרי". האם נובע מכאן שאסור לבחור בחבר-כנסת נכרי?

נראה שטעם האיסור הוא כטעם ההלכה שנזכרה בויקרא כה (וכן ברמב"ם, הלכות עבדים א ג), שישראלי אינו רשאי למכור את עצמו לנכרי, ואם בכל זאת עשה כך, מצוה על קרוביו לפדותו אותו בהקדם האפשרי, כדי שלא יהיה ישראלי המשועבד לגוי.

אם כך, השאלה אם מותר לבחור ח"כ נכרי דומה לשאלה: האם ישראלי רשאי למכור את עצמו ל-120 שותפים שביניהם יש נכריים מעטים? (והאם הוא רשאי למכור את עצמו ל-120 שותפים שכולם נכרים)?

אראל

עיין ב"תחומין" כרך יח עמודים 433-447 במאמרו של הרב יהודה זולדן "בחירת מנהיג ציבור", שראשי פרקיו הם:

א. מינוי מלך ובחירתו.
1. הצורך בהסכמת העם.
2. הצורך בנביא ובסנהדרין.

ב. ירושה, ומשיחה בשמן המשחה.

ג. בחירת ראש ממשלה ונשיא.

ד. מנהיג שהודח או שפרש מרצונו.

ה. מנהיג שחלה ואינו מתפקד.

ו. סיכום.
__________________

גם וגם

<"גם בימי אבותינו העם (באמצעות הזקנים) בחר אם לקבל על עצמו את המלך או לא. ראה מה קרה לרחבעם">

ראה פרק א במאמר זה.



עולם הפוך אני רואה

השאלה היא האם משטר מלוכני הוא ענין דתי או שזה בס"ה חיקוי של התרבויות הסובבות.

כלומר העם צריך הנהגה שמאחדת אותו ודואגת לצרכיו וכו'

אופי המשטר בימי קדם היה מלוכני וכיום יכול להיות דמוקרטי, או כל דבר אחר.

נישטאיך: תודה.

הרב זולדן מתייחס לשאלה קצת שונה: בהנחה שהמשטר הוא מלוכני, איך יודעים איזה אדם ספציפי הוא המלך?

בכל אופן, לענייננו ניתן להסיק מדבריו, שלפי רוב הפוסקים, המלך נכנס לתפקידו רק לאחר שרוב העם מקבל עליו את מלכותו; ולפי חלק מהפוסקים, המלך מאבד את תפקידו אם רוב העם מחליט להדיח אותו ולמרוד בו.
לפי זה, הגדרת המשטר המלוכני אינה תלויה בשאלת הבחירות - בהחלט ייתכן שהמשטר בישראל הוא מלוכני למרות שיש בחירות.

אשר: זו מחלוקת ידועה אם מינוי מלך הוא רשות או חובה. אך לפי כל הדעות, אם מחליטים למנות מלך, אז הוא צריך לעמוד במגבלות המפורטות בפרשת שופטים "לא תוכל לשים עליך איש נכרי", "לא ירבה לו סוסים", וכו'. צריך לדעת האם המשטר במדינת ישראל בימינו הוא מלוכני או לא, כדי לדעת האם המגבלות הללו חלות עליו.

אראל

השאלה שצריך לשאול היא: האם לכל משטר שקם כאן יש מחויבות לדיני המלכות.

או שדינים אלו מיועדים רק באם בחר העם ב"מלך".

אשר: הדינים מיועדים רק למלך. השאלה היא מה זה "מלך"? האם הדבר תלוי רק בשם? האם ייתכן שהדינים הללו שנאמרו לגבי מלך, חלים רק לגבי שלטון שקורא לעצמו "מלך"? ואם הוא קורא לעצמו "קיסר" או "חליף" או "מזכיר כללי" אז הדינים האלה לא חלים?

לטענתי, הכינוי שבו מכנים את השלטון אינו הגורם החשוב; בהודעת הפתיחה פירטתי גורמים נוספים שלדעתי אינם רלבנטיים.

הגורם הרלבנטי לדעתי הוא הסמכויות שיש לשלטון. אם לשלטון יש סמכויות של שיעבוד (כמו למשל סמכות לגייס אנשים בכפיה, לגבות מסים בכפיה, וכו') - אז אין הבדל עקרוני בינו לבין מלך, ולכן ראוי להטיל עליו את כל המגבלות הקשורות למלך.

ישנו הבדל מהותי בין משטר מלוכני לבין הדמוקרטיה של ימינו , וההבדל הזה הוא היכולת בידי העם להחליף את המשטר (שהוא בעצם המלך לפי אראל).
העובדה שיש ביד הציבור את הזכות החוקית להתארגן ולהתאגד באופנים שונים ,על מנת להפיל את השלטון, משנה לחלוטין את התמונה ,משום שהמשטר יודע שהוא תלוי באופן תמידי ברצון העם ובהסכמתו להמשך שלטונו.
בניגוד לדוגמות שצוינו לעיל ממלכים שנתמנו מתוקף הסכמת העם כמו ירבעם עמרי וכו.. שם התלות היתה רק בתחילת כהונתם , ולאחר שביססו את מעמדם כמלכים לא נזקקו עוד לאישור העם על מנת לנהוג כפי ראות עיניהם.
המלך בעידן העתיק ינק את סמכותו מכח מעמדו בלבד ולכן כאשר הוא הצליח לבסס את מעמדו כמלך ,הוא יכל לשלוט כמעט ללא מצרים.
אולם הדמוקרטיה המודרנית בנויה על פי עקרון השוק החופשי ,
ועל פיה הצרכן קרי האזרח תמיד צודק. כלומר תמיד או כמעט תמיד ניתן להציב אלטרנטיבה לשילטון הקיים ולהתחרות בו באופן חופשי.

ישנו עוד הבדל יסודי בין מלוכה לדמוקרטיה מודרנית ,והוא עקרון הפרדת הרשויות.
על פי עקרון זה סמכויות השלטון תמיד מוגבלות ומבוזרות בין בעלי אינטרסים שונים. ומשום כך לא ניתן לדבר על מעמד שליט הדומה למלך כפי שטען אראל, משום שאין כולם מטילים לאתו כיס ואינם מונעים מאינטרס משותף.

וההבדל הראשון שהזכרתי תלוי באחרון.משום שהיכולת של הציבור להתארגן על מנת להציב אלטרנטיבה לשילטון הקיים יכולה להתקיים רק במשטר בעל סמכויות מבוזרות.
מדינה שבה כל מוקדי הכח נמצאים בידי אדם אחד או בידי קבוצה בעלת מכנה משותף אחד , תמיד יוכל לטרפד כל ניסיון להפלת המשטר .


כל האמור עוסק כמובן בדמוקרטיה מתוקנת , בניגוד למצב השורר כיום במדינת ישראל שבה בהחלט ניתן לראות שכבה של מעמד שליט (שהוא כעין מלך ) החולש על הפונקציות המרכזיות ,ועל מרכזי הכוח של מערכת השלטון. וממילא גם היכולת להחליף את השילטון (ולא רק מבחינה פרסונלית) קטנה באופן משמעותי.

אני די מסכים לניתוח שלך,

אם כי, לפי חלק מהדעות, גם בזמן התנ"ך היתה אפשרות להחליף מלך.

הדין בנושא מתחיל מפרשת מרד אבשלום. ע"פ הגמרא, באותם 6 חודשים שבהם דוד ברח מפני אבשלום, הוא היה "מתכפר בשעירה כהדיוט", ואותם חודשים לא נמנו במניין 40 שנות מלכותו; חלק מהמפרשים הסיקו מכאן שדינו היה כהדיוט לכל דבר, כלומר, הוא כבר לא נחשב מלך מכיוון שרוב העם כבר לא תמך בו. מפרשים אחרים טענו שרק לעניינים אלה הוא לא נחשב כמלך, אך לשאר העניינים כן. פירוט השיטות השונות ניתן למצוא במאמר שציין נישטאיך.

עם זאת, גם אני מסכים שיש הבדל מהותי בין שלטון שנבחר מראש לתקופה קצובה, לבין שלטון שנבחר מראש לכל החיים ורק מרידה אלימה יכולה להוריד אותו. להבנתי זו אחת המטרות העיקריות של המשטר הדמוקרטי - לא דווקא לשקף את "רצון העם", אלא לאפשר לעם להחליף את השלטון במידה מינימלית של אלימות.

בקיץ האחרון הגעתי למסקנה שאיני רוצה שליט חזק.
למדנו על בשרנו באיזו קלות דיקטטור יכול להשתלט על מדינה.

וקודם לכן רצית מנהיג חזק?

אגב, האם מי שזוכה לתמיכה של מרבית הציבור מוגדר בעיניך כדיקטטור?

גו"ג
לפני כן חשבתי שאולי.
היטלר לא עלה לשלטון בצורה דמוקרטית? צורת עלית השליט אינה קובעת בהכרח את התנהגותו.

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=680647 "מלך אשר יבחר ה'" והבחירות

דרך אפשרית להקטין את השיעבוד של אזרחים לכנסת, ובכך להפוך את המשטר בישראל ממשטר מלוכני למשטר חופשי יותר, היא לאפשר לאזרחים לפטר את הכנסת בכל יום, ולא רק פעם ב-4 שנים. אפשר, למשל, לשים בכל לשכה של משרד הפנים קלפי קבועה; כל מי שרוצה להצביע נגד הכנסת, יוכל לגשת לקלפי, להחתים את תעודת הזהות שלו (כדי למנוע הצבעות כפולות באותו יום), ולשים בקלפי פתק "נגד". אם ביום מסויים יותר מ- 50% מבעלי זכות הבחירה הצביעו נגד, הכנסת מתפזרת, ותוך זמן קבוע מראש יש בחירות חלופיות. מובן שהתהליך של הפלת הכנסת הוא לא פשוט, כי צריך שכל המתנגדים יתארגנו ויילכו למשרד הפנים דווקא ביום מסויים. הם גם יצטרכו להפסיד יום עבודה, ויסתכנו בכך שיראו אותם (זה לא לגמרי חשאי). אבל אם ההתנגדות לכנסת תהיה מספיק גדולה, יהיו מספיק אנשים שיסכימו להפסיד יום עבודה ולהסתכן בחשיפה, ויצביעו נגד. ובכל מקרה, הרעיון לא בא כתחליף לבחירות כל 4 שנים, אלא רק כתוספת. אם לא ישתמשו באפשרות זו - נישאר במצב הנוכחי ולא ייגרם כל נזק. זה לא אמור להיות קל מדי להפיל את הכנסת, להיפך, התהליך צריך להיות מסובך ומסורבל כדי שהכנסת לא תיפול כל שבועיים. אבל צריך להיות תהליך כלשהו שמאפשר לעשות זאת במקרים של התנגדות קיצונית לשלטון. אני זוכר במעורפל משיעורי ההסטוריה, שברומי העתיקה היה פטנט דומה. מעצמת היי-טק כמו ישראל יכולה, כמובן, לשכלל את התהליך.