א. לא הבנתי את הטיעון המוזר שהובא כאן בשם כמה פוסקים שהבת רשאית לדרוש שכר מהאחים בעד חתימתה. (כ10%). והלא היא מחויבת בכך מדין השבת אבדה! שהרי לפי דין תורה נכסי האב כבר עברו לבעלות הבן, ובית המשפט שאינו מניח לבן ליטול הנכסים ללא חתימת הבת הוא ליסטים גמור עפ"י ד"ת (אם לא נקבל כאן טענת דינא דמלכותא) וכל הרואה ליסטים שבאים על ממון חבירו הוא מחויב להציל מדין השב"א.
ב. חפשתי באוצר החכמה בפסקי הדין הרבניים אם ישנה פסיקה של הרב אלישיב בנוגע לירושת הבת ולא מצאתי. יתכן שהוא נהג לאורך כל שנותיו ברבנות להמנע מדיון בתיקים כאלו?
נשלח ב-1/1/2019 14:10
אין בזה לא דין של השבת אבידה ולא שום דבר אחר, היא יכולה לומר לאחיה, אתם רוצים שאחתום ויתור, תנו לי משהו בעד החתימה, ובשם הרב אלישיב אומרים ש20% מכלל הנכסים יחולקו בין הבנות. וזה שאין בפסק"ד רבניים, לא אומר שלא דן בזה, כי בפס"ד הובאו מקרים לא שגרתיים שהיה צורך לכתוב פסק, אבל צו ירושה רגיל לא מובא שם .
נשלח ב-4/1/2019 03:37
"אם באים לדרוש מהם לחתום על ויתור חלקם בנכס המגיע להם לפי החק, לזכות ולטובת הבנים המגיע להם לפי דין תורה... דעת הרבה מגדולי הפוסקים היא שרשאים ויכולים לדרוש תמורת זה פיצוי כספי הגון, אחרים קובעים שיקבלו תמורת החתימה להויתור עשרה למאה מהנכס לכל מוותרת, ואחרים קובעים עוד יותר מזה... וכך נוהגים למעשה בהרבה מקרים כי הבנים מעניקים לבנות פיצוי כספי הגון תמורת חתימתם על ויתור בירושה לטובתם". ("שו"ת ציץ אליעזר", חלק ט"ו, סי' ס).
