מרובקה, אין לי זמן ועל כן רק מקופיא (הדבר פשוט לי לגמרי להלכה, ועל כן איני רואה צורך לברר).
ראשית, בגמ' סנהדרין ר"ע מספר שלמד מר"א מאות כשפים לגבי קישואים, ומשמע שהיה לימוד מעשי.
שנית, אני כלל לא בטוח שיש כאן איסור, ודלא כמיימוני. מעבר לכך, הרי אין כאן שימוש בכשפים או ע"ז, אלא בתהליך שאינו מבורר. אולם אם יתברר בניסוי מדעי שהוא אכן עובד, כי אז לא יהיה בכך איסור. ואם יתברר הוא לא עובד, אז ממילא שוב לא עשינו איסור.
ראה באשכול השדים, שם התייחסתי בקצרה לתשובת 'וישב הים' של הרב הלל על כל האיסורים הללו.
כללית, יש לחלק בין שיטת הרמב"ם ודעימיה, הסוברים שאין בזה ממש והאיסור הוא להיות טיפש, לבין שיטות שאר הראשונים שסוברים שיש בזה ממש. לפי הרמב"ם וסיעתו אם אין בזה ממש, אז האיסור הוא לאחז עיניים ולהיו טיפש, אך אנחנו עושים בדיוק את ההיפך (מבררים לכולם שזה לא עובד). ולשאר הראשונים, שהאיסור הוא שימוש בכוחות ששייכים ל'צד האחר', הרי אנו לא עושים שימוש כזה, אלא רק בודקים טענות אודות תהליך שאינו ידוע לנו כקשור בכל אופן שהוא לע"ז ולס"א. האם עלינו לחשוש שהוא כן קשור? מדוע שנחשוש? לכאורה הטוען שהוא שייך לשם חובת הראיה עליו.
מכל זה עולה לענ"ד בבירור שאין בזה כל איסור, אף שכמובן אין כאן בירור מלא.
מיכי
 |
|
|
