|
|
| נשלח ב-30/1/2006 00:37 |
 |
| |
מיימוני:
אכן שני המקרים אינם דומים. השתמשתי במשל של רופא רק בכדי לענות לך. ובחזרה לנושא, מכיוון אחר.
בימי הביניים היה מקובל שהכמרים הנוצריים היו מוכרים להמון העם "הטבות". הטבות אלו עזרו להוציא אותם ואת קרוביהם מהגהינם. הטבות אלו עלו הון תועפות, ונגד השחתה זו יצא מרטין לותר (כמדומה לי).
נקח גוי, שמאמין בלב שלם, למרות הביקורת של לותר, שכומר זה יכול להוציא אביו משאול תחתית, ועל זה הוא משלם לכומר כסף רב. וכן הכומר שהוא גם חרדי מאד וגם שונא בצע וכל הכסף שהוא מקבל הולך ישר לבישוף שלו, גם מאמין שבכסף שהוא מקבל הוא יכול להוציא את הערל מעמקי הגהינם. האם יש פה השחתה כל שהוא?
האם יש למישהו את הכוח לטעון שהדיעה שלו היא שתקבע את טיב העסקה שבין שני אנשים זרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 02:09 |
|
| |
איני מבין את הקושיה של מיימוני. נקודת הבסיס הנדרשה היא שנוכל להניח לפחות במקרה הזה שמדובר באדם שפעל לפי השקפתו ולפי ידיעותיו שנמסרו לו מפי רבותיו ונרכשו בלימודיו.
ברור שאנו מחויבים להיות דטרמיניסטים, ולהבין שכל השקפה ומרכיביה הינם ברי הגדרה כאמת ושקר, גם אם אינם ניתנים לבירור על ידי הכלים העומדים לרשותינו.
אם השקפתו של מי שמאמין ביכולתן של קמיעות לפעול פעולות היא נכונה, פשוט שאין עוול במעשיו.
אם השקפתו אינה נכונה והקמעות אינם פועלים פעולה בשום אופן, הרי שנעשתה עוולה שנובעת מעצם השקפה שאינה נכונה. הדבר משול לעולם הרפואה כשניתוח מסוים שנהוג לבצעו על חולים בחולי מסוים בסופו של דבר מתברר כלא מועיל כלל. הרופאים שבצעו את הניתוח לפני שכך התברר, לא יכלו לדעת כלל שהניתוח לא עוזר. אז במה פשעו אותם הרופאים? אם יש מסורת על אותם הקמיעות בקרב בני ישראל מימים ימימה, ובינתיים אף אחד לא הצליח להוכיח שקמע לא פועל פעולה רוחנית (ומבחן התוצאה אינו נחשב משום שהוא מבחן סטטיסטי ולא אלגוריתמי), הרי שמי שכותב קמיעות כמוהו כרופא שמבצע ניתוח ובטוח לפי המידע שמוצג לפניו שהניתוח עוזר.
ומשום שהויכוח העובדתי ישאר פתוח עד שנבקר בעצמינו בעולם הנשמות ונראה האם יש שם פעולה אמיתית לקמיעות של הרב כדורי זצ"ל, אין טעם לדיון עקר כגון זה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 03:41 |
|
| |
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/rofe-2.htm
השאלה:
מה דינו של רופא, שריפא ברשות וטעה, או החליף רפואה והזיק או המית?
המחבר מביא כמה שיטות ביחס לבעיה זו:
א. שיטת הרמב"ן, הטור והשולחן ערוך - אם טעה והזיק ונודע לו, חייב בכל מקרה לצאת ידי שמים, ואם המית ונודע לו ששגג - גולה; והיינו באופן שהחולה מת מיד אחר הטפול;
ב. שיטת התשב"ץ - מבדיל בין "רופא חבורות במלאכת-יד" (כירורג), שחייב אם שגג, לבין "רופא חולים במשקים ומשלשלים" (פנימאי), שנתכווין לרפאות ולא להזיק - פטור אף מדיני שמים. אך אם עשה יותר מן הראוי לו, הרי הוא מזיק ורוצח ומשלם ונהרג עליו.
ג. שיטת הר"ן - לפטור הרופא בכל מקרה, אם טעה, שאין הוא כשוגג אלא כאנוס.
ד. שיטת מסגרת השולחן - אם מוכח על ידי רופאים אחרים, שטעה בדבר משנה, כלומר בדבר ברור וידוע, חייב כל רופא;
ה. שיטת החיד"א - אם מודה הרופא, שלא עיין היטב במחלה וטעה בתרופה שנתן לחולה וגרם למותו - חייב בכל מקרה;
ו. לדעת המחבר, אם טעה הרופא והחליף זריקה או סם מרפא וזה גרם למות החולה - חייב בכל מקרה.
ז. לפי בעל הצידה לדרך - אם הרופא בקי וקבל רשות לעסוק ברפואה - מודים כולם, שהוא פטור בכל מקרה.
לכן "יצא לנו דבזמננו, ששום רופא אינו מורשה להתעסק במלאכת הרפואה אם אינו בקי וקיבל דיפלומה, על כך יודו למעשה בכל השיטות לשיטת הר"ן הנ"ל לפטור הרופא בכל גוונא".
ספר אסיא ב', 68-67; -299 301; שנה בשנה, תשכ"ו, עמ' 140; שו"ת מנחת יצחק, ח"ג, סי' ק"ד-ק"ה; אור שמח, הל' רוצח, פ"ה, ה"ו; תורה שלמה, שמות, פרק כ"א, אות רס"ג; שו"ת בני ציון, סי' קי"א; הרפואה והיהדות, עמ' 266; מור וקציעה, חיו"ד, סי' קנ"ה; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' פ"ד - פ"ה; תורה שבעלפה, י"ח, עמ' ע-פ"א; עולת החודש, אב, תשל"ו, כב-כד; הדרום, י, תשי"ט, עמ' 114; הלכה ורפואה, ב, עמ' רפ"ז. \
תוקן על ידי - נישטאיך - 30/01/2006 3:44:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 10:05 |
|
| |
מיימוני,
האם הרמב"ן היה שרלטן?
מישהו חזר לדווח לך על דין וחשבון שנתן בעולם הבא? מה היית מגיב אילו מישהו היה מספר לך שקיבל מסר מעולם האמת על דין וחשבון שנמסר שם?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 12:23 |
|
| |
מטטרון
לטעון שדיון כזה עקר כי...., נותן לגיטימציה להנחה שיש אפשרות לקיום דבר שהוא בדעתנו בדיחה לפי כללי ההיגיון. לצורך הענין איני כופר בעולם הבא אבל בהחלט מאמין שהדימויים הציוריים אודותיו אינם אלא המחשת כיוון. כל מי שלוקח טרמפ על דימויים אגדיים זקוק בדחיפות או לניידת לכיוון בית הסוהר (אם הוא פוגע בראש או בכיס של אחרים בגין שרלטנותו) או לכיוון בית משוגעים אם הוא סתם מאמין. (בלבם, גם זה שיחזור וידווח יזדקק לזה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 13:35 |
|
| |
בוגי, האם תחיית המתים וחזון העצמות היבשות כפשוטו אינו נוגד את "ההגיון"?
אנחנו לא מדברים על כללי ההגיון שמבוססים על תפיסת עולם קוגניביטית, הם בטלים ומבוטלים וכעפרא דארעא חשיבים.
ההגיון שלי אומר שמה שמתואר בחז"ל אודות "העולם הבא" וכד' אינו אלא בחזקת דימוי למציאות אחרת שאין אנו יכולים לתפוס בחושינו, אבל אני גם מקבל את העובדה שההגיון שלי גם הוא מתבסס על החושים שלי בעולם הזה, ואין דין עולם הזה כדין עולמות אחרים - ולכן ההגיון שלי שוב מתערב ואומר: סטופ! אל תכנס לדמיונות! אם חז"ל אמרו דבר, סימן שהיה להם בסיס, ואם ישנה מסורת של אלפי שנים בקרב גדולי עולם, סימן שיש בסיס למסורת. הסיבה היחידה לסתור דבר זה או אחר הוא לסתור את הבסיס - ומשום שאנחנו לא מגיעים לבסיס ואין לנו דרך לבדוק ולסתור את הטענות בבסיס בצורה מוחלטת וגמורה, אי אפשר לראות את הדבר כבטל וכאחיזת עיניים, אפילו שזה הדבר הנוח ביותר לעשות כשהחושים שלנו מסרבים לקבל. אין שוני בין זה לבין אמונה בתחיית המתים.
לא כל דבר צריך להתאים בכוח לתפיסתך החושית. האדם צריך להתאים עצמו לחליפה, או שצריך להתאים את החליפה לאדם?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 14:03 |
|
| |
מטטרון
אין תפיסה אחרת. גם האימון שלך ואפילו אמונה עיוורת במסורת ו'גדולי עולם' כולהו ההיגיון שלך וגם תחית המתים אין האמונה בה אלא שהיא 'מן התורה'. מענין כמה אתה ושכמוך מוכנים להשקיע כספית על אמונותיהם המוצהרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 19:22 |
|
| |
בעוד אנו דנים ונתינת הכשר חוקי והגיוני לקמעותיו ולגדולתו של הרב כדורי, יש לדון בדבר מטריד פי כמה וכמה:
מה גרם לכך שרבבות (מאתים או שלש מאות אלף!?) יהודים חרדים ומסורתיים, שנקודת המוצא הטבעית שלהם להיות זהירים שבעתיים בצוננים מאחר שכבר ניכוו ברותחים, יתעלמו מכל סימני השאלה האופפים את אישיותו וינהרו כעכברים אחר חלילו (המגאפון) של הנכד יוסי, וביניהם רבנים גאונים אנשי שם ותלמידי חכמים מוכחים?
(ובמאמר המוסגר. איך זה שהרב עובדיה יוסף שינה את עורו והפך לחסיד של מי שבעבר היה משליכו מכל המדרגות ודוחהו באמת המים שבידו?)
ואם יחפוץ רבינו להשיב כדרכו שאלץ איז סאציאלאגיע, לא נקבל.
ושמא נקבל?
עד כדי כך?!
ואם כבר סאציולאגיע, תופעת טבע חדשה ראינו שם, ספרדים נעשו אשכנזים בהערצתם העיוורת ואשכנזים נעשו ספרדים בכמיהה וגעגועים לבאבא.
וכי על דבר זה אמרו כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים?
עצוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 20:00 |
|
| |
אני הייתי בהלוויה. אין לי מושג מי זה יוסי כדורי. הלכתי ללוויה משום שאני התרשמתי שנפטר יהודי ת"ח שלא טעם טעם חטא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 20:06 |
|
| |
נו באמת צאוט, מישהו היה איתו 24 -7 כדי לראות שלא טעם חטא?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 15:54 |
|
| |
לא צריך 7/24, מספיק שצ'וט ניסה להטעימו וראה שאינו בר טעימה בכלל. אבל מה שנראה לי יותר שלצ'וט יש חולשה להכחיש את מה ש'כולם יודעים'. כבר קרה שהוא סיווג איזה רב פושע כאחד ה'גדוילים' כי הוא ידוע כמי שיודע המון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2006 12:42 |
|
| |
מציץ_ונפגע:
וכשאתה הספדת את סבא של סבא שלך ואמרת שהוא לעולם לא שיקר, אתה היית אתו 24/7?
|
|
|
|
|
