אומנות הבריאה

שלום
נראה לי שאומן הוא אדם שנותן את כולו למקצוע שלו ופועל ישירות מהבפנוכו שלו (בנוגע לעיסוק שלו)
ואז האומנות יכולה להתייחס לכולם גם לאבנר מהמכולת וגם לפנינה הפקידה
ערב טוב

יש הבדל בין אמנות לאומנות.

אומנות- זה מקצוע (תורתו אומנותו).

ב"אמנות"- יש מימד יצירתי.

תוצר נהפך לאומנותי רק ברקע שהיוצר מעניק לתוצר ערך מוסף.

כלומר- לעשות משהו שבסופו של דבר כולם יגיעו בו לאותה התוצאה (למשל- חישוב דוחות חשבוניים של סוף החודש), זו אולי אומנות, אבל זו לא אמנות.

לעומת זאת, בכתיבת סיפור, הלחנת שיר, הרצת יוזמה, פרסומאות, משחק, ריקוד, בימוי, מתן הרצאה, הפקת אירוע, עיצוב תפאורה, צילום תמונה- אנו נותנים משהו מעצמנו, אנו מכניסים גם את הטעם האישי שלנו ואת הטאצ' המיוחד שלנו.

אפילו בהכנת שיעור לכיתה- אפשר תמיד להכניס אלמנט אומנותי, כלומר שהמורה תוסיף מרוחה ע"י דוגמאות יצירתיות, דרכי הסברה מעניינים וכו'. לכל מקצוע אפשר לתת טאצ' אומנותי, ואפשר להישאר בתוך השבלונה הבנאלית ועל השטאנץ הקבוע והצפוי. עם קצת אומנות אפשר להפוך דוכן למימכר פלאפל למקום הלוהט ביותר בעיר ע"י חיפוש אחר גימיקים וניסיון ליצור "תדמית" מסוימת ויציאה מהשבלונה.

שורה תחתונה:
קיים באובייקט אלמנט אומנותי ברגע שהכנסנו בו משהו "מעצמנו", משהו שאינו "כתוב בספר"- משהו שנבע מתוך מי שאנחנו, משהו שאם אדם היה מבצע את אותה הפעולה- הוא לא היה מכניס אותו אלא משהו "אחר". אותו "משהו" הוא הוא האמנות.

פנדורית .

עם קצת אומנות אפשר להפוך דוכן למימכר פלאפל למקום הלוהט ביותר בעיר ע"י חיפוש אחר גימיקים וניסיון ליצור "תדמית" מסוימת ויציאה מהשבלונה.

לכאורה כאן זה אומנות עיצוב רגילה שאיננה קשורה למלאכת הפאלאפל.

לא הצלחתי להבין איך אפשר להכניס אמנות לפאלאפל כמו שאפשר להכניס אותה בהוראה בכיתה.

אולי אומנות הבישול היא אומנות ככל האומנויות שאין להם שייכות לאמנות?

גם בצילום תמונה [שלא כמו בציור] אני עדיין מתקשה למצוא את האמנות שבדבר.

אינני מצליח לראות כיצד האומן נכנס אל הפלאפל או אל המצלמה כמו שאני מצליח לראות אותו בתוך דמות אותה הוא משחק בסרט.

אין הבדל.

מה ההבדל בין סבלנות לסובלנות?

אין הבדל.

מכיך, ברוך הבא אל הפורום!!

וברוך הבא להיידפארק בכלל!!

מכיך, בכדי להבין מה היא סבלנות מספיק להבין מי הוא האדם המיידי:

האדם המיידי הוא תוצר של טכנולוגיית הטלוויזיה, הכופה על צרכניה סיפוקים מידיים. זהו אדם קצר רוח, עצבני, חסר סבלנות, וולגארי וילדותי. הטלוויזיה מזריקה לראשנו רצף אינסופי של ריגושים חזותיים קופצניים והאדם המיידי הוא תוצר של המדיום הזה.

בכדי להבין מה היא סובלנות, עיין בהודעתי האחרונה באשכול הראשון של הפורום,אשכול העוגן - זה עם הנקודה האדומה.

אתה צודק, כשדיברתי על האמנות להפוך דוכן פלאפל למצליח דיברתי על אמנות שיווקית, לא על האומנות במהלך הכנת הפלאפל עצמו באותו מתכון ישן עם אותם כמויות סטנדרטיות, פעולה חסרת יצירתיות לחלוטין.

אבל, אם כבר הזכרת את אומנות הבישול,
גם שם ניתן למצוא אמנות, גם כשמבשלים אפשר להיות יצירתים בתכלית. אולי כשמבשלים עפ"י מתכון קבוע זה קצת קשה, אבל כשאנו מרשים לעצמו לחרוג ולהתחיל להפעיל את האינטואיציה והחושים היצירתיים שלנו- יש המון מקום למקוריות. כל השפים הגדולים הם אנשים מאד יצירתיים מפני שעיקר תפקידם הוא לא סתם "להכין" מאכלים (עפ"י רצפט) אלא, ובעיקר, להמציא\לפתח\לשדרג אותם. את ההכנה עצמה עפ"י הרצפט לא מבצע השף הראשי אלא המבשלות ועובדי המטבח.



תוקן על ידי - פנדורית - 19/01/2006 14:03:26

שלום

אומנות מלשון אומן

אומנות - היכולת שלך לאמן עצמך בכל תחום ובכל מצב רוח (למשל: כשטוב לך או רע לך שבא לך וכשלא בא לך)
אומן מייחס חשיבות מקסימלית לכל מרכיב בתחום שבו הוא עוסק, אין לזלזל בדבר ויש להתמיד תמיד.

אומנות הבישול מתגלית אצל אומן גם במאכלים הפשוטים,גם בכדי להכין חביתה שזה בישול פשוט ביותר צריך לדעת את כמות השמן הנדרשת רמת החום הנכונה טריות המרכיבים וכן הלאה...
ככל שעוסקים לאורך זמן בבישול מגלים אין סוף אפשרויות שמשבחות את התוצר הסופי.

ב ר ם ה-אומנות, שמשותפת לכולנו היא האומנות בלהיות יהודי - מודה על האמת. :)

כל טוב





תוקן על ידי - שלמה1000 - 19/01/2006 14:03:04

אז סובלנות היא סך הכל תופעה שמיצגת את הסבלנות, בקיצר, אותו דבר. והאיש הסובלני הוא בעצם סבלן, וגם האיש שמתעסק באומנות ומיצג את האמנות הוא בעצם אמן או אומן, ועדיף אמן שמצינו כזה בשיר השירים וממילא אין הבדל.

פנדורית,

כשאדם עושה פעולה מסויימת, לפעמים הוא יכול להזדהות איתה ולפעמים לא.

אני נוטה לומר שבדברים רוחניים ההזדהות אפשרית

ובדברים גשמיים לא.

האישיות של האדם או המוזה שלו וההארה שבו יכולות לחול על מימדים מסויימים כגון מחשבה ודיבור ואפילו פנטומימה

אבל על עשיה חיצונית לא.

ציור ונגינה הם אולי פעולות גשמיות שיכולות להעיד על מומחיותו [היינו אומנות] אבל האומנות הזו היא רק כלי להביע את האמן שיצר את התוכן הרוחני שבתוכם.

לאדם קשה להתפשט עם אישיותו עד לכך שהוא ימצא את עצמו בתוך דבר גשמי [למעט מצוות פו"ר]

אבל לה' כשברא את עולמו אין את המוגבלות הזו ולכן הוא מצוי גם בדברים הגשמיים אותם הוא ברא ולכן כמו שאנו אומרים עליו שהוא אומן במלאכתו אנו יכולים לומר שהוא גם אמן.

מכיך,

האם סיבה ותוצאה הם אותו הדבר רק בגלל שהאחד נמשך מהשני?!?..

נכון שהסובלנות נובעת גם (ולא רק) מסבלנות. ההבדל עדין קיים.