מימוני היקר
כתבת
< האלוהים האריסטוטלי משולל כל תנועה וענין. המטפיזיקה האריסטוטלית שוללת כל התערבות בעולם, וממילא אין האלוהים שלו מחלק הטבות לעולם הבא. >
אכן צדקת זוהי דעת ארסטו, אבל הרמב"ם חולק עליו בזאת, ראה מו"נ ח"ב פי"ט, שם מביא הרמב"ם את שיטת אריסטו הסובר שהעולם נאצל מהבורא על דרך החיוב, ואילו הרמב"ם מוכיח מיוחדיות מבנה עולם הגלגלים (כל גלגל מיוחד ושונה מחבירו), על מנהיג מייחד שעשה זאת, הוכחה שהעולם לא נאצל מהבורא על דרך החיוב, כי אם בכוונת מכוון.
לפי הרמב"ם יש רצון לבורא, ורצונו מעצמו ולא מהנבראים, ורצונו אינו גורם לו שינוי, ואין רצונו כרצוננו.
עד כאן כתבתי נגד דבריך, נראה לי שאתה יודע זאת, אבל הערתי.
בנוגע לשאר דבריך, שהתפיסה הרמבמיסטית במהות הנפש, כגודל ההשכלה כך מעלת הנפש, ומי שאין לו השכלה אין לו נפש, אמנם ניתן ליישב זאת בדעת הרמב"ם עם התחברות לשכל הפועל, אבל צדקת בדבריך, התפיסה הרמבמית היא תפיסה אריסטוטלית, היא חדשה וזרה ליהדות, בתלמוד נזכר ש"הנשמה" הרוחנית עורבבה בגוף ה"גשמי".
במסגרת גילוי הלב, למרות שבעת העתיקה, לא היה אדם מישראל שחשב שיש כוח בתחתונים להשפיע על העליונים, כך נמצא בתרגום שציטט רוח דרומית, וכך נמצא ברס"ג והרמב"ם שכתבתי, ודעה זו חדשה ביהדות.
אבל למרות זאת, המתים שהועלו בסיאנס אמרו שיש כוח בתחתונים להשפיע על העליונים, כדעת הקבלה, וכך אני סובר.
 |
|
|