לאן זה מוביל ?

לא נראה לי שתהיה לך בושה כשיריצו את הקטע של הדלקת נרות השבת האחרונה שלך.

ואז תשמעי את ה' צועק בהתלהבות למלאך הממונה על השַלַט - "תלחץ פאוז!!!! איזה יופי!!!" ואז הוא חוטף לו את השלט ומעביר אחורה לראות את הקטע שוב מהתחלה.

מה הבעיה לחיות עם זה, אני לא מבין?

תשוקה היא לא רק שהאדם חפץ בדבר מסויים, אלא גם ההרגשה בחסרונו, תחושה המציקה ובוערת בהרגשת הלב.

זה קטע מאוד יפה ונכון מה שכתבת על התשוקה , אבל לא הבנתי איך זה קשור לנושא...? ומה שאני התכוונתי בשאלה זה האם זה באמת נכון לחשב כל מחשבה, דיבור ומעשה לפני עשייתו, או פשוט לחיות ולנסות לעשות חשבון נפש על המעשים שלנו ?

ניינוי. "ומה שאני התכוונתי בשאלה זה האם זה באמת נכון לחשב כל מחשבה, דיבור ומעשה לפני עשייתו, או פשוט לחיות ולנסות לעשות חשבון נפש על המעשים שלנו ?" התשובה בגוף השאלה. פשוט לחיות ולעשות חשבון נפש על המעשים שלנו זה בדיוק לחשב כל מחשבה דיבור ומעשה לפני עשייתו.

התכוונתי שצריך לעשות חשבון נפש על המעשים המחשבות, והדיבור שלנו, ומזה ללמוד ולנסות לפעם הבאה לא לחזור על מה שעשינו...( שלא מצא חן בעינינו...) ויש הרבה הבדל בין לתכנן את המהלכים שלך באותו הרגע במקום לפעול אינסטנקטיבית גם כשהאינסטינקטים שלנו לא תמיד נכונים...( שזה השפיטה העצמית התמידית...) לא ?

כשיש למישהו יומולדת, ישנן שתי גישות על מה להתמקד. 1)סיכום סופי - מה עשיתי [ומה פיספסתי] עד עכשיו? 2)נקודת התחלה - מה אני מתחיל מעכשיו. וככה יש עוד נקודות של עצירה [חוץ מיום ההולדת] בחיים. והבושה [כמו של אדם וחוה שהתביישו שפיספסו מצוה] והתשוקה [שחיפשו מהר ללבוש עוד מצוות] משלימים זה את זה בעיצובו של האדם את עתידו. הדגש האמיתי הוא על התשוקה החיובית. ----------------------------------------- כעת, האדם מורכב מהרבה גורמים שפועלים בו ועליו. לפעמים הם יכולים להיות מנוגדים זה לזה. זה נורמלי ובריא. בגדול החלוקה היא בדרך כלל לשניים. וזה טוב שהוא שומע את שני הצדדים, ומחליט. בדרך כלל אחד הצדדים הוא זה שבא מהבטן והשני מהראש. משל למה הדבר דומה? לאשה שנוסעת עם בעלה [הנהג] באוטו. יכול להיות שהוא נוסע דרך הטובה ובאופן המתאים. ויכול להיות שהוא טועה. אשתו יודעת את הדרך וגם את כללי הנהיגה. והם נוסעים יחד וזו גם הנסיעה שלה. יש לה את זכות הדיבור. וכשהיא מתערבת בנהיגה זה נורמלי. יחד כל הדרך. יד ביד.

למה אתה התכוונת במשל...? למחשבות מהבטן ומהראש...?

כי אני ראיתי בו, אולי את החיים עם ה'   - יד ביד -   ?