|
|
| נשלח ב-3/4/2010 21:53 |
 |
| |
מה לגביי זכויות אדם חולה,אשר רובו המכריע קובע כי הנ"ל חולה,האם אין כאן פגיעה בצינעת הפרט?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2010 22:35 |
|
| |
אולי אוכל לעזור לכם בעצה הבאה
משל למה הדבר דומה:
בתכנות מונחה עצמים,ישנה פונקציה בונה,וישנה פונציה הורסת,כאשר היישום בתהליך,הפונקציה הבונה אוגרת בזכרון
את העצמים,כאשר הפונקציה מסיימת את דרכה,היא מפנה מקום בזכרון שלא יתפוס ליישומים חדשים שירוצו,לכן היא נקראת פונקציה הורסת,הפונקציה ההורסת מנקה את המחשב "מלכלוך" ובכך המחשב יעיל יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2010 03:08 |
|
| |
לשירה בלטר,
לגבי הרקע שכתבת, זה לא היה הנצי"ב זצ"ל (שהתיר את הדפסת השו"ת של הנפטר) אלא הגאון רבי יצחק במברגר מוירצבורג זצ"ל, ונימוקיו היו "שאין לסמוך כ"כ על התשובה כמו על מש"כ בדרך לימוד אותו ענין, והקיף הסוגיא על בוריה יותר ממה שמקיף הענין בעת שבא לשואלו דבר וסמך דבריו על מה שהסכימו הפוסקים לסמוך על פסקי הרא"ש יותר מעל תשובותיו, וסיים עוד מה שאמרו חז"ל אין למדין הלכה מפי מעשה זה תורף דברי מע"כ נ"י בשם אביו זצ"ל" (לשון הנצי"ב בתשובה הנ"ל).
לאחר פטירתו בקשו בניו רשות להדפיס את השו"ת מהגאון הנצי"ב והגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה זצ"ל ושניהם התירו, ואז היורשים הדפיסו את השו"ת ויקרא שמו בישראל: זכר שמחה.
תשובת הנצי"ב מובאת בשו"ת משיב דבר ח"א סוף סי' כד, ותשובת רבי יצחק אלחנן מובאת בשו"ת זכר שמחה (בהקדמה עמ' VIII הערה 4).
|
|
|
|
|
