|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:09 |
 |
| |
מיימוני,
כאן בדיוק יהיה נכון ליישם את דברי כמתעסק. הגרי"ד התכוין ללמד לקח אחד, ולא לעסוק בכל הלקחים כולם. הוא רוצה ללמד משהו כמו שקבלת עול מלכות שמים יכולה לשנות הכל, והכל תלוי במעשי האדם, והכל צפוי והרשות גם כן, וכדו'. אין כוונתו לטעון שא"י אינה חשובה.
ואם תמצי לומר, תעשה אוקימתא שמצרים היתה א"י (=בכפות וישן).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:23 |
|
| |
הרב מיכי,
אתה לא מפסיק להפתיע! אם בנוסח ואם ברעיון
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 08:28 |
|
| |
הרב מיכי
שוב דומני לא עמדת על שורש דעתי, ושוב riv הבינה (אולי אשלם אחוזים),
נק' המוצא של הרב מיכי שדברי משה כפשוטם הם הם התוכן המזדהה איתו =האיש האומר, ואילו אני רק הצעתי מבנה פרשני שתכליתו לעקר את הזיהוי הזה, כדי להראות מדוע לא רלוונטי לשאול את שאלת האמת והשקר כי התורה בסיפור כאן, לשיטתי, איננה מזהה בין המדבר לדברו (ולכן אמרתי שהשאלה לא רלוונטית), ובאותה מידה יכולתי לטעון שהמטרה התכליתית מכל סיבה שהיא לא רצתה התורה לחושפה, הואיל ולשיטתי רצו רק לבחון את נכונותו של פרעה לשחרר עם ולו רק כדי לחוג את חגו (לגיטימיות לתרבות אחרת?) שזהו ציר הסיפור. אבל לפחות יש ביננו עמק שווה.
riv אכן שאלת על אברהם נכונה גם היא ולענ"ד ה' לא התכוון כלל שישחוט את בנו ('אשר לא עלתה על ליבי וכו'), אך בטח הנושא כבר נידון, ולעצם שאלתי הרי יכלת לענות לי תשובה טובה לפי שיטתי, אם פרעה היה מסכים פירושו שהוא מסכים לעצם השיחרור משיעבוד וא"כ שוב ניתן לבקש שעתה יצאו ישראל מארצו לצורך הפיכת לאומה.
זאת ועוד, לגבי הלינקים שלך בשיטת הרמב"ם על הפיכתו המדורגת של ישראל לעם, כדאי להוסיף רמב"ם פחות מוכר (למעונינים צרפו ציטוט) מאיגרת תחיית המתים שם הוא מסביר מדוע לא נזכרה תחית המתים בתורה (ולגופו של ענים יש תירוצים טובים יותר) ולשיטתו במו"נ (הכוונה הראשונה והשניה, וביאור לא נחם...דרך ארץ וכו') מסביר, שהואיל ולא נתאמתה לעמ"י הנבואה (משום שהיו דבוקים בתפישת הקדמות והאלילות), לכן לא העמיסו עליהם מסר נוסף (הנשען על אותו יסודו - אמונת החידוש), ודוק, התורה ניתנה בסיני ובנבואה ולאחר כל הניסים הגדולים ועדיין לא נתבססה אצל עמ"י האמונה בנבואה זו ובחידוש העולם, והדברים מופלאים!!!! והמעיין שם יראה שהרמב"ם כותב שרק בתקופת הנביאים חלחלו יסודות אלו (אף שכידוע גם אז לא פסקה ע"ז מ"שונאיהם של ישראל" בלשון המעטה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 08:57 |
|
| |
התייאשתי.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 10:53 |
|
| |
כמתעסק,
...אי אפשר לצאת מן ההיפך אל ההיפך פתאום..זה היה באותם ימים דבר שאין להעלות על הדעת לקבלו בהתאם לטבע האנושי אשר לו לעולם נוח במה שהסכין אליו...מו"נ חלק ג פל"ב
תשליך את הדברים לגבי הייאוש של מיכי, ותתנחם -
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 14:07 |
|
| |
מיכי 
ר"נ מברסלב היה אומר אין יאוש בעולם כלל, לא נורא ניפגש מן הסתם באשכול אחר, מקריאת ספרך ומאמריך השונים נתברר לי שאנו חלוקים בענינים רבים.
ול riv 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2007 15:58 |
|
| |
האור החיים בפרק ג פסוק יח האריך בנידון.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2007 00:01 |
|
| |
השבת ראיתי באבן עזרא על הפסוק 'ראו כי רעה נגד פניכם' שכתב:
ועתה חשב פרעה שהם רוצים לברוח, ודע כי משה אדונינו לא אמר לפרעה שישובו עוד שיכזב, רק אמר שירחיקו דרך שלשת ימים. ודעת המצריים היתה שישובו על כן השאילום, ובעבור דבר אחר שאילו נתן להם פרעה רשות ללכת ולא ישובו, לא היה רודף אחריהם, והשם צווה לעשות כן עד שירדוף אחריהם ויטבע, והנה זה מפורש וישובו ויחנו לפני פי החירות, ואין להרהר אחרי מעשי השם שהכל עשה בחכמה אף על פי שהיא נעלמה מעיני החכמים.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
