בית פורומים עצור כאן חושבים

כתב סירוב נגד מנהל התזמורת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/3/2016 01:48 לינק ישיר 

בית הדין הגדול השתמש בהרחקה דרבנו תם. זה לא שמנדים או מחרימים את הבעל (זה אסור, ועלול לפסול את הגט), אלא בתקנת קהל שבה הקהילה מקבלת על עצמה מרצונה, להימנע מקשר עימו.

גם מבחינה הלכתית, אין סמכות להרכב של בית דין לתקן תקנות קהל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/3/2016 04:09 לינק ישיר 

<גם מבחינה הלכתית, אין סמכות להרכב של בית דין לתקן תקנות קהל>

מבחינה הלכתית אין לדייני הרבנות הראשית כל סמכות, וכל סמכותם היא מהחוק החילוני, וכוונתי בשאלתי היתה: החוק הישראלי הסמיך את דייני הרבנות הראשית להורות על הרחקות דר"ת?! 

בציטוט שהעליתי מפסק הדין נאמר, שבית דין רבני של הרבנות, אינו מוסמך מבחינת החוק, להטיל עיצומים על אזרח, לרבות חרם או נידוי, הנראה לך שמבחינה  משפטית הרחקות דר"ת אינן  עיצומים?


תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/03/2016 04:20:10




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2016 06:48 לינק ישיר 

נישט
תנוח דעתך, ביה"ד הימר הימור טוב. בגלל הרקע (טובת האישה)  אף אחד לא יתקוף אותו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2016 10:07 לינק ישיר 

דעתי במנוחה, לא רציתי לעסוק במקרה המסויים, ולכן לא העליתי קישור לידיעה. שאילתי היתה שאלה עקרונית.

האם בית הדין יחרים את מי שלא מתייחס לפסקיהם ברצינות?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/03/2016 10:10:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2018 05:55 לינק ישיר 

הגר"מ שטרנבוך: הרשעים נגד 'כתב סירוב? אנו מוכנים לשבת בכלא

ראב"ד 'העדה' על כתב האישום שהגישה הפרקליטות נגד דיינים שהוציאו 'כתב סירוב': "רודפים ומשפילים את התורה הקדושה בשם ה'חוק'. זו פגיעה והתערבות נוספת כדי לפגוע בדת" • "בכל העולם הממשלה לא מתערבת בענייני דת, ומניחים לכל אחד להיות חופשי למנהגו - אבל כאן מתערבים"

ט' שבט התשע"ח / 25.01.2018 21:34

מרן פוסק הדור הרבנים שמעון גוטמן, ישעיהו פלדמן, ואליהו גולדברג שליט"א בתגובה להתערבות המשטרה ופרקליטות המדינה בסמכויות בתי הדין: "אנו מוכנים לשבת בבית הכלא ונמשיך לשפוט את ישראל כדת וכדין בלא מורא ופחד!

בשיחתו השבועית, אותה הוא מוסר מידי יום רביעי בהיכל הישיבה בבית שמש, התייחס הגאון רבי משה שטרנבוך, המשמש כראב"ד  'העדה החרדית', להחלטת פרקליטות המדינה להעמיד לדין את חברי בית הדין באלעד שפרסמו 'כתב סירוב' נגד נתבעת שסירבה לדון בדין תורה – ופנתה לערכאות.

בדבריו הגדיר הראב"ד את התערבות הפרקליטות כ"פגיעה והתערבות נוספת של השלטונות כדי לפגוע בדת תורתנו הקדושה", ותקף בחריפות את ראשי מערכת המשפט: "הרשעים הללו רודפים ומשפילים את התורה הקדושה בשם ה'חוק', והדבר ברור שאינם עושים כן אלא כדי להצר לחרדים ולהפריע לנו להעמיד את דיני תורתנו הקדושה".

מדובר בפרשה שהחלה בעקבות סכסוך שכנים בעיר אלעד בשנת תשע"ג בגין עבודות בניה, כאשר העותרת פנתה לבית המשפט השלום בפתח תקוה, במטרה להוציא צו להפסקת העבודות שהתבצעו בבניין.

במקביל פנו השכנים לבית הדין הרבני 'הישר והצדק' באלעד, ובית הדין הוציא לעותרת 'צו מניעה' הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולבוא להתדיין בפניו.

לאחר שהעותרת סירבה לציית לפסק בית הדין, הוציא בית הדין בערב יום הכיפורים תשע"ג 'כתב סירוב' נגדה, החתום על ידי שלושת הדיינים – הרבנים שמעון גוטמן, ישעיהו פלדמן, ואליהו גולדברג, ובו הודיעו לקהילה, כי המתלוננת "פנתה לערכאות והרימה יד בתורת משה ואף לאחר התראה מבית הדין המשיכה להרים יד בתורת משה ואף עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה. ולאחר התראות בית הדין הודיעה כי לא תדון בשום בית דין שהוא אלא רק בערכאות רח"ל. וע"כ יש להתייחס אליה כמרימה יד בתורת משה רח"ל".

בתגובה פנתה העותרת לעמותת חדו"ש, ועמותת חדו"ש מצידה פנתה למי שכיהן בימים ההם כיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ווינשטיין, אשר נענה לבקשת העמותה והוציא הנחייה לממשלה, לפיה הוצאת 'כתב סירוב' במטרה לבטל תביעה אזרחית, עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט.

עמותת חדו"ש אף פנתה לבג"ץ שיורה לבית הדין לבטל את ה'כתב סירוב', אך לאחר דיונים שנמשכו מספר שנים, לא נעתר בג"ץ לבקשה ולא הוציא את הצו המבוקש.

השבוע הגישה פרקליטות מחוז מרכז-פלילי כתב אישום לבית השלום בפתח תקווה כנגד שלושת הדיינים בבית הדין, וכנגד אליעזר דוידזון, מזכיר בית הדין, בגין איומים ושיבוש הליכי משפט.

כתב האישום עורר סערה גדולה בקרב הציבור החרדי בכלל, ובקרב הדיינים וראשי אבות בתי הדין בפרט.

בשיחתו השבועית התבטא הגר"מ שטרנבוך בחריפות רבה כנגד פרקליטות המדינה.

"השבוע הוסיפו השלטונות פעולה נוספת ברדיפת הדת, ותבעו להעמיד למשפט חברי בית דין שהוציאו כתב סירוב, והאשימו אותם ב'עוון' שהערימו קושי על הנתבע ללכת לערכאות, ורוצים הם להוציא פסק מבית המשפט שאין לבית דין סמכות להגיש כתב סירוב נגד מי שרוצה לדון בערכאות ולא בבית דין, ואף להעניש את הדיינים שיעשו כן רח"ל, וזהו פגיעה והתערבות נוספת של השלטונות כדי לפגוע בדת תורתנו הקדושה", אמר הראב"ד.

הגר"מ  הוסיף: "כמעט בכל מדינות העולם אין הממשלה מתערבים בענייני דת, ומניחים לכל אחד להיות חופשי למנהגו. אבל כאן הם מתערבים, והדבר ברור שאינם עושים כן אלא כדי להצר לחרדים ולהפריע לנו להעמיד את דיני תורתנו הקדושה".

הראב"ד המשיך: "כבר כשהתחילה הפרשה לפני כמה שנים, והחלו לאיים להגביל את סמכויות בתי הדין שלא יוכלו לשפוט ולדון כדין תורתנו הקדושה, הודענו נאמנה שאנו מוכנים לשבת בבית הכלא ונמשיך לשפוט את ישראל כדת וכדין בלא מורא ופחד!

"ואין לנו אלא להתפלל ולצפות לישועת ה' שיחוס עלינו למען כבוד שמו המתחלל בחוצות על ידי הרשעים הללו הרודפים ומשפילים את התורה הקדושה בשם ה'חוק' במדינת ישראל, ונקווה לתשועת ה' ולגאולה העתידה תבוא במהרה בימינו".

 



תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/01/2018 05:56:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2018 08:05 לינק ישיר 

נישטאיך

זה מעניין מאד. לא הנסיון להגן על מערכת בתי דינים עצמאית, שאינה כפופה למדינה, אלא הסיפור מתחילתו.

כאשר יש בניה לא חוקית, מה מותר ומה אסור לעשות כדי להתגונן? באלו אמצעים סביר לנקוט כדי להפסיק בניה לא חוקית שמזיקה למתלונן?

לפעמים יש רושם שרק פניה לרשויות הרשמיות עשויה לעצור בניה לא חוקית. ויש לזכור ש"עביד איניש דינא לנפשיה", רשאי אדם לעשות דין לעצמו אם יוכל להוכיח אחר כך את צדקתו.

אם זה היה המקרה באותו מקום ובאותו זמן, אפשר שאותו בית דין שתבע מן המתלוננים לבטל את תלונתם לא נהג לפי הראוי. האם היה בידו להפסיק את הבניה הלא חוקית? האם העותרים לבטל את התלונה נגדם הפסיקו את הבניה כדי לדון במחלוקת ביניהם לבין המתלוננים נגדם? האם ניתן היה לסמוך על הפסקה כזו?

ועוד, מה סמכותו של בית דין מסויים כלפי אדם שאינו רשום בתור מי שקיבל על עצמו את מרותו?

ראוי לנו להגן ככל האפשר על כיבוד ההלכה ועל מייצגיה. האם זה שייך במקרה הזה?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2018 05:02 לינק ישיר 

מיימוני

<לפעמים יש רושם שרק פניה לרשויות הרשמיות עשויה לעצור בניה לא חוקית>

לא לפעמים אלא תמיד. עוד לא נולד דיין בית דין שהורה על הפסקת בניה לא חוקית, או הריסת מבנה מפני שנבנה ללא רשיון.

מנסיוני, כשאנשים "חרדים" דורשים לשמוע את הסיכסוך אצל דיינים בבית דין ולא בבית משפט, הדבר אינו בגלל איסור ההליכה לערכאות, אלא מפני ש "מסיבות שונות" שאינן תמיד כשרות למהדרין, יש להם שם יותר סיכויים "לזכות" בדין. וגם כאשר הדיינים יפסקו לטובת התובע, הם יתחשבו בעובדה שהנתבע הוא בן תיירע המקבל תמיכה מהכוילל, והוא זקוק לכסף רב כדי לגדל  את ילדיו הרבים בהווה, או שיוולדו לו בעתיד, עובדות שבית משפט לא יתחשב בהן.

כנראה שהאיום בהוצאת "כתב סירוב" הוא נשק מקובל בבתי דין כדי להכריח תובעים בבית משפט שיבטלו את התביעה בבית המשפט ויופיעו לפניהם.

כסיפור שהיה באלעד, היה גם בעיר סידני שבאוסטרליה לפני חודשיים.

מעשה שהיה כך היה:

כאשר היה סכסוך בין שני שותפים חרדים, ואחד מהם פנה לבית המשפט, הגיש השני תביעה לבית דין מקומי שהוא ידון בדבר, ובית הדין הזמין את זה שפנה לבית המשפט ל"דין תורה" לפניהם, והורה לו שעליו לבטל את התביעה בבית המשפט, וכאשר הוא סירב להופיע לפניהם, הם איימו עליו שיוציאו נגדו כתב סירוב וינדו אותו. וכשהתובע פנה לבית המשפט והתלונן שמאיימים עליו בחרם אם לא יבטל את התביעה בבית המשפט, התברר ללא ספק, שבית הדין היטה את הדין לצד הנתבע, והתנהג בצורה הנוגדת את הצדק הטבעי.

בפסק דינו קבע השופט שבית הדין התנהג בצורה הנוגדת את הצדק הטבעי, היטה את הדין, ושיבש את הליכי בית המשפט.

ראה את פסה"ד המלא באנגלית כאן:

Live Group Pty Ltd and Anor v Rabbi Ulman and Ors [2017] NSWSC ...

פרט מעניין בפסק דין זה הוא, שאחד הדיינים במקרה דלעיל,  היה בורר בבי"ד של בוררים (זבל"א) בשנת 2013 שהוציא כתב סירוב, נגד הצד שלא רצה למלא את פסק דינם, אך כשאותו הצד ערער בבית המשפט על פסיקתם, פסקה השופטת שה"דיינים" עיוותו והיטו את הדין.

הדיווח בעתון היהודי המקומי:

https://www.jewishnews.net.au/beth-din-bias-slammed-in-court/30964

המקרה פורסם בזמנו גם ב-: BHOL

אוסטרליה: בית המשפט בסידני נגד בית הדין הרבני - חדשות חוץ - חדשות - בחדרי ...

את פסק הדין המלא של השופטת ניתן לראות כאן:

http://classic.austlii.edu.au/au/cases/nsw/NSWSC/2013/632.html

על כתב הסירוב- בסעיפים 10-13.

מתברר, שבמקרים רבים, שטר הבוררות מגן על הצדדים מהטיית ועיוות הדין ע"י הדיינים, יותר מאשר הוא מועיל לדיינים לעקוף את פסק דינם בבית המשפט.

האם ייתכן שישנה חובה הלכתית על יהודי, להגיש את תביעתו לפני דייני בתי דין, שמתנהגים כדייני בית הדין של סדום?



תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/01/2018 05:14:20




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2019 08:30 לינק ישיר 

ערעור בית הדין של סידני על  בזיון בית המשפט נדחה

https://www.jewishnews.net.au/sydney-beth-din-loses-appeal/84925

הקישור הנכון לסיפור כתב הסירוב נגד מנהל התמורת בו פתחתי את אשכולי:

https://www.haaretz.co.il/misc/1.922245



תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/01/2019 06:41:00




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/1/2019 11:32 לינק ישיר 

איפה ראית שהיה הטלת חרם ? ובמקרה של עיגון יש כלים יותר חזקים בידי הבי"ד, אפילו כלא. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/1/2019 21:11 לינק ישיר 

ראוי לציין על מה מוסבת השאלה.
בכל מקרה, כתב סירוב יש בו מעין חרם.
והדיון הוא כמובן על הסמכות מצד חוקי המדינה, ולא מצד דין תורה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2019 05:39 לינק ישיר 

<איפה ראית שהיה הטלת חרם ?>

באיזה מקרה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כתב סירוב נגד מנהל התזמורת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. בקטגוריית דת ואמונה אתם מוזמים להיכנס ולדון על כל נושא שעולה לכם בקשר לדת היהודית. שו''ת בנושאי הלכה, פרשנות לתורה ולמקרא, גאולה, אחרית הימים ועוד.