הוא אינו שש, אבל אחרים משיש

קודם כל חידה: מי הם ה"אחרים" שאליהם התכוונו חז"ל במשפט זה?

































בזמן האחרון קראתי לפחות 5 מאמרים של רבנים בדורנו שטוענים שהכוונה לקרבנותיו של הרשע, שסבלו
מרשעתו שלהם מותר (או מצוה) לשמוח במפלתו של הרשע (ע' למשל כאן:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1771578 ).

אולם, הפסוק שעליו נסמך מאמר זה נמצא בפרשת הקללות (דברים כח63): "והיה כאשר שש ה'
עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם, כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם
מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה".

על פסוק זה שאלו בתלמוד בבלי (מגילה י: וגם סנהדרין לט:): איך ייתכן שה' שמח במפלתם של
רשעים?! ותירץ רבי אלעזר: " הוא אינו שש אבל אחרים משיש. ודיקא נמי דכתיב כן ישיש [בבניין
הפעיל] ולא כתיב ישוש [בבניין קל]"; כלומר, ה' אינו רוצה במפלתם של הרשעים, אבל הוא מצווה על
אנשים אחרים לשמוח.

הרשעים בפסוק זה הם... בני ישראל, כל בני ישראל, היוצאים לגלות; מכאן שהפסוק
"כן ישיש" לא יכול להתייחס לשמחתם של בני ישראל; הוא חייב להתייחס לשמחתם של הגויים, הרואים
במפלתם ובעונשם. אם כך, ה"אחרים" שהקב"ה גורם להם לשוש ולשמוח הם הגויים; זוהי אחת הקללות
שתבוא על בני-ישראל אם יחטאו - קללת השמחה לאיד.

ואכן, כך פירש רש"י בתלמוד, למשל במגילה "וכשנתחייבו כליה בימי המן - היו אויביהם שמחים
להם".

הבעיה בפירוש זה היא, שבמכילתא על מכת בכורות נאמר, שבכורות השבויים המצריים מתו, כי הם שמחו
בסבלם של ישראל המשועבדים במצרים. כלומר, גם כאשר ה' מביא פורענות על ישראל, הוא אינו מרשה
לגויים לשמוח לאידם של ישראל!

לכן נראה לי, שהכוונה בפסוק "כן ישיש" אינה לשמחה חומרית אלא לשמחה רוחנית. אחת המטרות של
הקללות בספר דברים היא, שהגויים יראו שה' מקיים את דבריו ומעניש את הרשעים, כמו שכתוב ( דברים
כט23-24 ): "ואמרו כל הגוים: על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, מה חרי האף הגדול הזה?
ואמרו: על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים". ייתכן
שה' מתיר, ואולי אף מצווה, שהגויים ישמחו, לא שמחה חומרית על כך שבני-ישראל סובלים והגויים
יכולים להתעלל בהם ח"ו (כמו הבכורות במצרים), אלא שמחה רוחנית על כך שה' התגלה בעולם, קיים את
בריתו והעניש את הרשעים. שמחה זו, כמובן, לא שייכת אצל ה'; ה' היה מעדיף להתגלות בעולם בצורה
נעימה יותר; אבל עבור בני-אדם, כל התגלות של ה' היא סיבה לשמחה, גם אם היא כואבת. וזוהי שמחתם
העיקרית של הצדיקים: http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/smxcdq.html

ולכן "הוא אינו שש, אבל אחרים משיש".

מאחר ש"כן ישיש" אינו מצוה אלא קללה, ומכיוון שחז"ל קישרו בין "כן ישיש" לבין "באבוד רשעים רינה", ייתכן שגם "באבוד רשעים רינה" הוא קללה - שאחרים ישמחו לאידם של הרשעים, ואין בזה מצוה כלל, שהרי "מגלגלין חובה על-ידי חייב", ו"אין הקב"ה נפרע מהרע אלא ברע ממנו".