| נשלח ב-6/3/2006 22:52 |
 |
| |
שיכרות בפוריא
תמהני כיצד הותרה השתיה כדת אין אונס ביומא דפוריא, כאשר בכך פוטר עצמו מחיוב במצוות כגון לימוד תורה , צדקה כו. והאם בכל יום ניתן לנהוג כך .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2006 22:58 |
|
| |
ותמהני כיצד הותר ת"ת בפורים והרי בכך דוחה את מצות השתיה שהיא מצוה עוברת?
ותמהני כיצד לא ידחה ת"ת מפני חובת השתיה שהיא מחובות פרסומי ניסא?
ותמהני על מי שתמה 
ואף אתה הכהה את שיניו ואמור לו אילו היית שם לא הייתה נגאל שלא נגאלו אלא בשתיה ולא בת"ת!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2006 23:09 |
|
| |
מי אומר שאסור לגרום לפטור ממצוות. אטו אסור ללכת לישון?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2006 23:24 |
|
| |
כבר אמרו שמבטלין ת"ת לקריאת מגילה.
וידוע הקושי שגם מגילה הוא ת"ת, ומאי ביטול איכא? ותי' בשם החזו"א שזהו ביטול תורה באיכות.
וגם לגבי שתייה י"ל שהיא אינה מבטלת מצוות ת"ת, שהרי רק הוראה אסורה לשתויי יין, ולא לימוד. ולהיפך, הלימוד מתוך היין יש בו איכויות שלא ניתן להגיע אליהן בשאר ימי השנה. על כן ללמוד בפורים בלי לשתות הוי ביטול תורה באיכות.
ועוד יש להוסיף שגם עבודה אסורה לשתויי יין. אך האידנא אין עבודה, ואולי דווקא השתייה הויא עבודה דההוא יומא. אם כן, מי שאינו שותה הוי ביטול עבודה בכמות ובאיכות. וכידוע, על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמ"ח.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2006 23:32 |
|
| |
מיכי
לימוד תורה מתוך יין אינו לימוד תורה אלא הוא בבחינת עלהו לא יבול שאף הוא צריך לימוד.
ואוי לנו מחידושי תורה שיצמחו מתוך שיכרות.
ולולי דמיסתפינא הו"א שגם התירוץ של החזו"א על קריאת מגילה לא נאמר אלא בסעודת פורים לחדודי לתלמידים.
וכמעט שאמרתי שתירוציך אף הם בבחינת תורה איכותית.
הניחו להם לליטאים יקשו ויפרקו ואנו החסידים נשתה בנחת.
לחיים!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2006 23:36 |
|
| |
כתב הרמב"ם שישתכר עד שיישן. והביאו אותו כדי לצמצם את חובת השתיה, דהיינו שישתה מעט וילך לישון. אבל שמעתי שההפך מזה- בפשטות כוונתו שישתה כ"כ הרבה עד שירדם כתוצאה מכך וזה ודאי דורש שתיה כדת.
וי"ל שהרמז בזה "והשתיה כדת אין אונס כי כן יסד המלך", ואין מלך העופות אלא נשר, ואין נשר אלא הרמב"ם, ודוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2006 23:54 |
|
| |
הרב מיכי
מהרה ייבנה המקדש, ויאמרו, אשתקד מי לא שתינו בהאיר מזרח?
ועבודה מה תהא עליה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 11:18 |
|
| |
נישטאיך.
תודה על הלינק ועל מה שכתבת בו 
זוכרני כי המשגיח בישיבה שבו למדתי. אמר -עד. ולא עד בכלל-
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 14:58 |
|
| |
יום אחד בשנה חייבו את הליטאים להיות יותר עליזים
ותראו איך יש להם בעיה אם זה
למה מותר, ומה יהיה, ואיך אפשר...
חבר'ה תשתו קצת, והטעם של המשקה כבר יטעים לכם את כל התמיהות
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 15:10 |
|
| |
חשבתם על זה פעם שיש התאמה מדהימה בין מידת המרובעות התמימות והחרדיות של האנשים לבין כמות המלל שהם מוציאים על "איזה מגניב זה להשתכר בפורים"?
על הפורים החרדי ניתן לומר שהוא "מלא ריקנות".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 18:50 |
|
| |
ירוחם
עד שאתה מציין למשגיח לבאור זה,
הרי הוא מובא ביד אפרים על אתר בשו"ע שכך נתבאר לו בחלום הלילה, וכן כתב ללא חלום בקרבן נתנאל על הרא"ש על המימרא על אתר, עיי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2006 01:58 |
|
| |
צודק מי העיר שלא בטוח כלל שאסור להביא עצמו לידי פטור ממצוות אבל השאלה איך חז"ל תיקנו תקנה שתגרום לכך. ובאמת מקור התקנה להרבות בשתיה זה מזמן הסעודה שאותה עושים אחר קיום שאר מצוות היום והתפילות. כך שאין כאן תמיהה גדולה.
וצריך עיון על לימוד מתוך שיכרות אם מקיים בזה מצוות תלמוד תורה, הניחא שאר מצוות שאין דורשות הבנה , גם בדעת ברמת השיכרות ניתן לקיימם. אבל תלמוד תורה דורש הבנה שזה אומר דעת ברורה וכשיכור אני יכול להעיד שזה משימה קשה .....
הוראה מתוך שיכרות דורשת רק ידיעה של הנתונים , והתתחדש שאסורה ואין להקיש מזה לתלמוד תורה.
לחיייייייים
|
|
|
|
|
