תרבות הפשע אידיאולוגית הפשע תמיכה בפושע

 

הכותרת אולי מידי רועשת אבל אולי נצרכת לנושא ספציפי זה הגם שהשאלה היא רחבה יותר
היא בהחלט מובנת ומובאת בגלל הלינק האחרון המצויין בסיפא.


אין הכונה לדון על טורים של בוקי נאה בעיתונות הכתובה
למעשה הודעת הפתיחה נשמעת כוללנית מידי
אבל דא עקא שבהחלט שזורות הנקודות הללו שבפתיחה זו בזו השאלות הם לאו דוקא על 'פשע' אלא על כל עובר עבירה שעובר על "חוקים מקובלים"  מאיזה סיבה שהיא ,
ברור שאין כונה אלא לדון בעצם התופעה ולא בחלק הפרקטי(דברים שקורים)+ מעשי(תוצאות עזרה )+ רכילותי(פרטים ופרטי פרטים על אירועים) 

ברור שמקרים כמו פשע זה שנעשה , ודנו בו רבות לא באו ממניעים פליליים או תאוותניים וכו' לדעת כולם הפשע היחיד שנעשה הוא כתוצאה מחוסר סובלנות של אדם שקינא לדתו ,לא תאוות נקם לא תאוות רצח , השאלה אם לפשע שנעשה מחוסר סובלנות מגיע יחס שונה , הלא אין מדובר בתרבות פשע ( מה זה תרבות פשע , נניח מה שמקובל , פשעים שנעשים בשכונות מצוקה רקע משפחתי וכו',  פשע שאין לו פרשנות 'אידיאולוגית' קרובה )

האם רצוי לתמוך באחד כזה ? האם יש אפשרות לדונו לכף זכות ?


האם כמו שציין המעיר לקמן 'חטאו היחיד של הפושע במקרה זה הדוקר , הוא בכך שעשה מעשה חריג ולא מעשה עדר , כמו כולם (אולי עשה דין לעצמו ?http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1700665 ---   http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1809337     )' ?





ההודעה הבאה הוא של המעיר והובאה מפורום אחר שאצלו לא מזכירים את של כאן אבל ליהפך כן
לינק:  http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1830433



לומד, תודה רבה.

אני חייב להודות שעד לרגע זה לא ריחמתי על ישי שליסל, היה ברור לי שהוא ניסה לדקור ולהרוג את הצועדים ופסק הדין היה נראה לי הוגן. חטאתי בכך שדנתי אותו לכף חובה, בניגוד לציווי "בצדק תשפוט עמיתך". הכתבה בהחלט האירה את עיני בנוגע לכך שהעובדות רחוקות מלהיות ברורות.

בניגוד להרגלי, אני מבין טוב מאוד את העיתונות החרדית. אילו נרתמה העיתונות החרדית להגן על ישי שליסל, היא הייתה מצטיירת באופן מיידי כמי שמנסה להגן על רוצחים ועל אלו המבקשים לפגוע פיזית בעוברי עבירה. הסיכויים של העיתונות החרדית להשפיע לטובה על התהליך המשפטי, נראים לי שואפים לאפס. נדמה לי שגם על שמואל קורנבליט [שפגע בדירת המסיונריות במאה שערים] נמנעו העיתונים החרדיים מלהגן. המקרה החריג היה למעשה ההגנה על אריה דרעי, שהצטיירה גם היא כהצדקת שחיתות שלטונית. ייתכן שהסיבה הייתה מעמדו הגבוה, או העובדה שבאמת אין לשחיתות ציבורית יחס כה שלילי אצלינו, בנוסף הורגשה אז האפליה בין התנהגותו להתנהגות אחרים במישור הציבורי [עזר ויצמן]. מעניין באמת להשוות בין העונש שנגזר על ישי שליסל לבין העונש המוטל על אחרים שנאשמו בניסיון רצח. 

התיאור הנוקב בהודעת הפתיחה על היחס של הציבור הליטאי כלפי מי שחורג בדרך כזו או אחרת מהנורמות הרווחות בציבור, ראוי להתייחסות נפרדת לאו דווקא בדיון זה.