נדה דף כ עמוד ב אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא , הוה יתיב רב עובדיה קמיה, ארחיה אמר לה: האי דם חימוד הוא. אמרה ליה לבריה: תא חזי כמה חכימי יהודאי!
תרגום חופשי- אמו של שבור המלך, נתנה את בגדה עם כתם דמוי דם, -לרבא- בשאלה האם זה דם נידה?
ישב לפני רבא תלמידו ר' עובדיה, לקח את הבגד והריח, פסק ואמר זה לא דם נידה. כי אם הפרשה של תאוה.
שבחה האמא את חוכמתם של היהודים
מצינו בש"ס עוד מקרים מאין אלו על רבא..
שואלים המפרשים- הרי ההלכה אומרת כי אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו- אז איך הרשה לעצמו ואחרים מתלמידיו של רבא לנהוג כך?? ופסקו הלכות לפניו.
יישר כוחה של הרבא דובדבני- בפרשנותה היפה שהסבירה את דרכו של רבא בהוראה, כך נהג , וכך לימד.
ודברי פי חכם חן.
|
|