מעשר כספים הנהוג היום הוא מדין ליכא עניים, כלומר לא משום שנזדמן עני ואסור להשיב את פניו נותנים את המעשר מדין צדקה (ומסתמכים על כך שאינו מוטל עליו) אלא מצד הירושלמי שלעולם יפריש אדם חומש ממונו למצוה, ומכל מקום נהגו במעשר ולא בחומש ויש שכן נותנים חומש.
לכן אין זמן אולטימטיבי המחייב לתת את המעשר, הכלל הוא שראוי להפריש מכל רווח עשר אחוז לטובת מצוה (צדקה, החזקת תורה, הלואה, קניית ספרים לתועלת הרבים....)
בלשון הירושלמי 'שנה ראשונה מפריש מן הקרן מכאן ואילך מן החומש' יש שהבינו שצריך להפריש פעם בשנה אלא שאינו מוכרח שכן פשטות דברי הירושלמי שמדובר בעסק שיש לו מאזן שנתי ועל זה נאמר שצריך להפריש מכל רווח אך לא נאמר מתי היום האחרון להפרשה.
בגמרא בבבא בתרא מסופר על קרוביו של רשב"י שהוציא מהם צדקה כדי שלא ינזקו בהוצאות אחרות משום שחסרונותיו=הפסדיו של אדם קצובים לו מראש השנה לראש השנה, ולפי זה ראוי לסיים את החשבון לפני ראש השנה.
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 19/03/2006 12:21:38
|
|
