| נשלח ב-29/3/2006 00:23 |
 |
| |
חלמיש
אין לי בבית אגרות חזו"א אך דומני שבאותה אגרת או באחרת הוא מתייחס גם לתקופת השופטים שלא נטעה לומר שהיו גדולים במעשיהם אלא הוא נוטה אחר הביאור הפשוט של הפסוקים שאותם הדורות עבדו עבודה זרה.
המסר הכללי הוא שהעיקר כפשוטם של מקראות ואין לנו לשנות התייחסות משום מדרש או מדרשים שאינם מהוים משנה סדורה בחז"ל, (לאפוקי מקרים בהם חז"ל מבארים להדיא שאין הדברים כפשוטם, דוד, ראובן וכו')
לגבי עריות צריך לחפש את ההנחה של הנמען שעליה בא החזו"א להשיב, יתכן -וכך נראה מהדברים- שהוא טען שפרצו עצמן למצרים אף הנשואות.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 09:03 |
|
| |
האם גם זו תגובה לבעלי המוסר?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 12:32 |
|
| |
מאיר
ולי יש, ואין שם דבר על השופטים.
<"לאפוקי מקרים בהם חז"ל מבארים להדיא שאין הדברים כפשוטם, דוד, ראובן וכו')">
היכן ראית שחז"ל אמרו שהדברים לא היו כפשוטם?
המעשה היה כפשוטו, אלא שהם חיפשו הסברים מדוע לא היתה "עבירה".
דוגמה:
"ור"ת ז"ל פירש שכך היה מתנה הרי זה גיטך אם לא אשוב מן המלחמה,
וא"ת והרי שב אוריה?
י"ל דאם לא אשוב בסוף המלחמה היה אומר!
וא"ת והא אמרינן התם שהיו אומרים לדוד הבא על אשת איש מיתתו במה?
וי"ל דעל ספק אשת איש אמרו דכל זמן שלא נתקיים הגט בספק אשת איש היתה!
וא"ת ומה מועיל גט זה דהא אמרינן התם בנותן גט מעכשיו אם מתי מה היא באותן הימים ואמרינן שהיא כאשת איש לכל דבריה ואע"ג דמיית?
וי"ל דאתיא הא כר"י דאמר במי שאחזו מגורשת גמורה למפרע, ולרבנן מתרצינן כפירוקא קמא דאונס הוה!
ומ"מ עדיין קשה דהא אמרינן במס' שבת (נ"ו א'), כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דאמר ר' שמואל בר נחמני וכו', ואם איתא הא ודאי חטא שבא עליה קודם שנתקיים התנאי שהיתה בספק אשת איש,
ור"ת פירש עוד בלשון אחר דלר' שמואל בר נחמני גט כריתות גמור בלא שום תנאי היה כותב לאשתו ואם ישוב מן המלחמה חוזר וכונס והלכך לא חטא דוד כלל,
והא דאמרו לו הבא על אשת איש, מלבינים היו פניו שלא כדין, וזהו שהיה מתרעם דוד כדכתיב ובצלעי שמחו ונאספו,
כי לפי שהיה הדבר נעשה בצינעא לא היה ידוע לבריות והיו מרננים לומר שהיתה אשת איש. (חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף ט עמוד ב).
כן היה.
לא היה.
לא היה, אך מכיוון שכמעט היה, מעלה עליו הכתוב כאילו היה.
תוקן על ידי - נישטאייך - 29/03/2006 12:40:47
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 22:04 |
|
| |
נישט
אין שם פירושו לא באיגרת זו ולא באחרת ?
חז"ל טענו שדוד ראובן בני עלי יאשיהו ועוד לא עברו את העבירה המיוחסת להם, דוד לא היה חייב חנק וראובן לא שכב את בלהה וכן האחרים, אמנם לא בהכרח באין דיעה חולקת בגמרא, לגבי דוד כתבו תוספות שלמ"ד מפני מה לא אסרוה מפני קינוי וסתירה הרי שכן היה איסור אשת איש כפשוטו,
ואין כוונתי להיכנס לנושא האם חז"ל מפרשים את ההיסטוריה, לא באתי אלא להגביל את דברי החזו"א באיגרתו שלא באו לשלול הוצאת מקראות מפשוטם על ידי חז"ל כיון שבאיגרת הוא מתייחס למקאות שלא התבטאו בהם חז"ל להדיא.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 05:33 |
|
| |
מאיר
המהר"ץ חיות טוען במבוא התלמוד פי"ז, שנדפס כ"מבוא האגדות" בראש העין יעקב, שאפילו באותן המקומות שבהם הוציאו חז"ל את הדברים מפשוטם, הם לא רצו שנאמין שהדבר היה כך.
<"דוד לא היה חייב חנק">
עיין בדברי הריטב"א אותם הבאתי, והסבר לי מדוע לא היה חייב.
למה רק "אינו אלא טועה", ולא "לא היה".
תוקן על ידי - נישטאייך - 30/03/2006 5:33:36
|
|
|
|
|
