בית פורומים עצור כאן חושבים

כיצד מסיבין בשעת ההגדה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/4/2006 10:04 לינק ישיר 

הבא בתור
מודה אני כי חשבתי כי אני בקי בירושלמי, אבל לא זכור לי מאמר מעין זה בירושלמי. אשמח מאד באם תאיר את עיני במאמר זה. לגופו של עניין תמיה גדולה תהיה לי באם מאמר כזה אכן קיים כי לפי הבבלי במסכ ברכות כח.
הגמרא מספרת שרבי אלעזר היה צעיר מאד בלי סימן של שערות שיבה לפי מה שכתוב בגמרא המפרשים אומרים שהוא היה בן 18  רבי עקיבא רבי יהושוע ורבי
אליעזר היו כבר  אנשים מבוגרים אולי אפילו זקנים כאמור הדבר היה ביבנה
שנים רבות לאחר חורבן הבית שלשת התנאים הנזכרים כבר בתקופת הבית הם
כבר היו בוגרים ותלמידי חכמים מוכרים מה עוד שגם רבי אליעזר החל את לימודיו בגיל 28  אם כך המפגש בינהם המתרחש  כש בן עזריא בן 70 .נראה כצת לא הגיוני. ואם תתעקש שכולם היו זקנים מופלגים. הרי רבי אליעזר לא יכול היה להשתתף במפגש מפאת היותו מנודה ומת בנידויו .ראה סנהדרין סט.
הפועל היוצא  הוא כי באמת כל הסיפור לא היה, אלא  משל היה? וכל מה שכתבתי בנדון בטלים ומבוטלים. וכן דעת החוקרים. וכשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה.
 לאחר שקראתי את דבריך עיינתי בהגדה
וראית בו עוד הרבה אי דיוקים בלשו המעטה לדוגמא הכורך בעל ההגדה עשה
שימוש מהירושלמי אבל הוסיף מדעתו כרגיל  על מצות ומרורים ..על בעל ההגדה אני לא יודע אבל הלל ודאי לא היה משתמש בפסוק לא רלונטי שנלקח
משום מה מפסח שני??? מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2006 13:00 לינק ישיר 

מיימוני,
לגודל יקרתך בעיניי אוסיף אך את זה. הויכוח אינו על הרמ"א, שכן זוהי נקודה שולית. דברי הרמ"א הם קצרים מאד, והוא אומר שנשים נהגו לסמוך על הראבי"ה ולא להסב.

שולחן ערוך אורח חיים סימן תעב סעיף ד

אשה (יב) ה אינה צריכה [ד] הסיבה אלא א"כ היא חשובה. הגה: וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פ' ע"פ ורבינו ירוחם), אך לא נהגו להסב כי סמכו על דברי ראבי"ה דכתב (יג) <ג> דבזמן הזה אין להסב (ד"ע).


בריסקער טוען שזהו מנהג נשים ולא קביעה הלכתית, בדומה לדוגמאות בהלכות נידה. ואני טוען שהוא לא יודע לקרוא רמ"א, שכן הרמ"א אינו מספר לנו סיפורי צוונציק היסטוריים, אלא מביא מנהג של נשים שנהגו לא להסב, ורואה בו מנהג לגיטימי (אנ לא מכיר דוגמא שהרמ"א מביא מנהג נשים לדבר לשון הרע, או לרוץ לשם תחרות בדרך למקווה). הסיבה לכך שנשים לא הסבו היא כמובן בגלל שנשים אף פעם לא הסבו, והמצב הזה רק המשיך. הן כנראה לא אימצו את הקביעה בדבר חשיבותן. אך הקביעה של השו"ע שנשים בשמננו חשובות היא קביעה שיש להתחשב בה. לכן הרמ"א, כדרכם של פוסקים מאז ומעולם, מביא את המנהג הזה כדי לתת לו גושפנקה הלכתית, ואומר שכדי לבסס אותו בדיעבד (ולא כתיאור היסטורי של היווסדותו אצל ציבור הנשים) ניתן להסמיך אותו על הראבי"ה. הוא כמובן לא מתכוין לומר שהיתה ישיבת נשים שהחליטו שהן פוסקות כראבי"ה, ובודאי שלא נכון לומר שהוא לא מביע עמדה ביחס לזה אלא רק מתאר כפי שכתב בריסקער. זוהי קריאה של ילדים קטנים שמחייבת שיפור דחוף (עיין הערותיי לעיל בהודעות הקודמות).
אני בדבריי הצעתי הסבר שבדיעבד לאותו עוגן הלכתי שמוצא הרמ"א למנהג הנשים, כאשר הדגשתי שהמנהג הזה הוא לקולא ולא לחומרא (כמו המנהג להחמיר על כתמים בהל' נידה), ולכן סביר שצריך למצוא לו עוגן הלכתי הגיוני, שהרי מנהג אינו עוקר הלכה פשוטה. אם כן, כיצד נשים נוהגות לסמוך על הראבי"ה כאשר בעליהן אינם סומכים עליו? האם הן עם בפני עצמן? המנגנון שהצעתי (וכתבתי כבר בהתחלה, עוד לפני שהטמבל הזה התפרץ לכאן, שזוהי הצעה שאינה מבוססת על מקורות, ואף אני איני בטוח בה) הוא מנגנון של שני דינים (שאמור להיות חביב על בריסקרים), שמסביר את ההבדל בין נשים לגברים מבחינה הלכתית. מי שראה בדבריי טענה אודות התוכן של אותה ישיבה של פורום הנשים (כנראה מ'קולך'), ולא הסבר שמנסה לבסס מנהג בדיעבד, נשלח על ידי לאותו קורס וכנ"ל.

כפי שכתבתי, אני לא מוצא טעם בהמשך הדיון. מפני כבודך הבאתי את התייחסותי לגבי ההיבט של הרמ"א. הכל כבר נכתב בהודעותיי לעיל, דבר דבור על אופניו, ולא התחדשה כאן אפילו מילה אחת. צריך רק לקרוא (יכולת שכנראה קצת חלשה אצל ידידנו איש בריסק, שכוחו בפיו המשתלח ולאו דווקא בעיניו).

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2006 19:20 לינק ישיר 



ירוחם

בירושלמי על אתר נאמר:

"אע"פ שנכנס לגדולה האריך ימים הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים" (ירושלמי ברכות פ"א ה"ו) ועיין במפרשים.

כמדומני שגם במכילתא רבי יהושע משתמש בלשון דומה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2006 23:06 לינק ישיר 


כואב שרב בישראל שמתבקש לענות לעניין, ממשיך לקלל ולגבב עוד ועוד העיקר לא להודות על האמת.  היה שני ענינים:

א. ביקשתי שיביא הוכחה מלשון אחד המפרשים שאומר שמעניין אותנו איך הסבו בזמן יציאת מצריים. עד לרגע הזה לא הביא. 

*:namespace prefix = o />ב. הרמ"א כותב:


"וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות אך לא נהגו להסב כי סמכו על דברי ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין להסב".


 


מיכי מסביר שהעקרון הוא כלה"ק: "ההיתר של הרמ"א שמיישם את הראבי"ה רק על נשים ולא על גברים."


זאת אומרת שמיכי מסביר שהרמ"א פסק שצריך להתיר לנשים ולא לגברים. ולכן הוא שואל קושיה גדולה איך אפשר לעשות הלכה נפרדת לנשים והלכה אחרת לגברים? עכשיו בקטע האחרון מיכי קצת שינה את דבריו ובעצם אומר שזה רק שהרמ"א מסכים למנהג הזה אבל הקושיה אותה קושיה.
 


 ואני אומר ככה: הרמ"א כותב שזה המנהג שנשים החליטו מדעתם לסמוך על הראבי"ה. והרמ"א מציין שמנהג זה לא צורך לשנות אותו, ואם זה מה שהם רוצים אז בסדר גמור.


 


למה לא צורך לשנות את המנהג?. זה כמו שהרמ"א יגיד שמי שרוצה לסמוך על הראבי"ה ולא להסב אז זה בסדר גמור, האם יהיה לך קושיה? כאן הוא אומר יותר מזה, שבגלל הראבי"ה מותר לנשים לייצר מנהג משלהן, ומה לעשות והגברים נהגו לא לסמוך על הראבי"ה ולכן אי אפשר לשנות את המנהג של הגברים אבל הנשים כן נהגו ולכן לא לשנות המנהג שלהן.


 



עכשיו שברור החילוק ביני למיכי הנה נסתכל בדרכי משה על הטור,ושם  הוא כותב:


"אמנם לא ראיתי בזמן הזה נשים מסיבות ואפשר שנהגו להקל על פי דברי ראבי"ה דכתב דבזמן הזה לא בעיא היסב".


 



עכשיו מיימוני מה דעתך האם מהדרכי משה זה כמוני הוא כמו מיכי???



 


 


 

תוקן על ידי - בריסקער - 24/04/2006 23:54:05



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2006 11:14 לינק ישיר 

הבא בתור.
ידידי ראה מה גרמת לי כתבת כי <מהירושלמי משמע (וכן יש לדבר סמך במכילתא) שדברי ראב"ע "הרי אני כבן שבעים שנה" הם פשוטו כמשמעו שהיה כמעט בן שבעים שנה ואין צורך באלגוריה שלך.>

אני נכנס ללחץ איך לא זכרתי מאמר חשוב זה מהירושלמי.מתחיל ללמוד שוב
את הירושלמי אולי יאירו עיני במאמר זה שכתבת בלית ברירה אני מבקש את
עזרתך במציאת המאמר ואז אתה עונה לי ומביא את המקור המיוחל
בירושלמי על אתר נאמר"אע"פ שנכנס לגדולה האריך ימים הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים" (ירושלמי ברכות פ"א ה"ו)

נו באמת זה המקור שהוא היה בן שבעים באותו לילה?? מי יחזיר לי את כל שעות העיון שהקדשתי  למצא  את אי המקור
אגב  בחיפושים מצאתי מקור לדברי  שהרי אני כבן שבעים שנה זו אליגוריה
לגאולה ולימות המשיח.תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א תניא, רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר +תהלים צ"ה+ ארבעים שנה אקוט בדור. רבי אלעזר בן עזריה אומר: שבעים שנה, שנאמר +ישעיהו כ"ג+ והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד. איזהו מלך מיוחד - הוי אומר זה משיח מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2006 19:12 לינק ישיר 



ירוחם

אני מתנצל על הטרוח ועגמת הנפש שגרמתי לכבודו...

אני התכוונתי לדברי ראב"ע במשנה ואילו אתה מדבר על ההגדה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כיצד מסיבין בשעת ההגדה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 סך הכל 6 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. בקטגוריית דת ואמונה אתם מוזמים להיכנס ולדון על כל נושא שעולה לכם בקשר לדת היהודית. שו''ת בנושאי הלכה, פרשנות לתורה ולמקרא, גאולה, אחרית הימים ועוד.