*:namespace prefix = o />דין_ודיין
הדברים הם ודאי מפורשים וגם פשוטים מצד הסברה: כל דבר נברא, כולל בני אדם, יכול להיות נעבד באופן האסור. השאלה והבעי'ה היא בהגדת היחס האסור: הרי כשמשהו מתייחס לפסל/רוח/כח כלבעל בחירה – האם הופכו בזה לאלוקה או רק מדמהו לבן-אדם? ואם הוא חושב שלאדם מסוים ישנן כחות על - כלשימשון – זה אסור או שזה רק טעות? ולכוכב או למזל? אז איפה הגבול, ומה הגריעותא בהשקפת האנוש ובני דורו "ששמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך", - הרי את שרים ומשמשים של מלך בשר ודם מותר לכבדם..? [ואם תומר שאנוש ובני דורו לא ייחסו לככבים כח בחירה ועשו זאת רק כי ראו בזה רצונו של ה' ברוך הוא,- כ"ש שאין בזה שום שמץ של פסול, והוי ממש ע"ד מצות "ממקדשי תיראו" וק"ל]
ונראה לי שחקירה הזאת היא ממש יסוד בדת, ולכן אבקש מכל משתתפי הפורום לבארני לאשורה.
אראלסגל
אם זו שאלה קשה, אז מה ביררת בכל המאמר שלך?? 
[ארבעה פעמים ניסיתי, ואינני יודע עוד איך להוריד את ה"namespace prefix = o />????]
תוקן על ידי - barenbaum - 23/04/2006 21:00:33
תוקן על ידי - barenbaum - 23/04/2006 21:01:12
תוקן על ידי - barenbaum - 23/04/2006 21:02:31
תוקן על ידי - barenbaum - 23/04/2006 21:44:09
תוקן על ידי - barenbaum - 23/04/2006 21:47:28
 |
|
|
