| נשלח ב-30/4/2006 05:55 |
 |
| |
איכה,
שאלה טובה. כמובן יש הבדל ברמת הקירבה. גם נושאי העיסוק הם שונים, שכן אופי ונסיבות המפגש הם שונים. לעומת זאת, אצל ילדיי למיטב שיפוטי הדילמה היא פחות קשה, שכן ישנו איזון שבא ממוסדות החינוך שבהם לא אומרים להם את מה שאני אומר (אמנם גם לתלמידים יש את האיזון של הבית, אבל הוא בד"כ שונה), ולכן אני עדיין יכול לומר את מה שאני חושב כאופוזיציה (משא"כ אם אני עצמי הוא 'מוסדות החינוך').
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2006 08:31 |
|
| |
ר' מיכי
ולמה לא נשיב בפשיטות -
חינוך הילדים כפוי עלינו (לאו דווקא הלכתית אל אמפירית / מוסרי ופסיכולוגית מעת שבחרנו שיהיו לנו ילדים) ומידת הפריוולגיה בו נמוכה -
חינוך התלמידים הוא בחירה ולמי שרוצה יש את הבחירה להיעשות תלמידי.
מדברי ברור שאין חובה על על האדם ליצור לו תלמידים - אמנם מי שיש לו כאלו הרי הם כבנים - ויש לשקול את הזכות והחירות להשתחרר מאחריות זו (ונא לא להשיביני מדיני מי שאול למלאכתו של מי, לענ"ד אין זה קשור) - וזה ענין לאשכול אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2006 12:59 |
|
| |
מיכי
"ישנו איזון שבא ממוסדות החינוך שבהם לא אומרים להם את מה שאני אומר ולכן אני עדיין יכול לומר את מה שאני חושב כאופוזיציה (משא"כ אם אני עצמי הוא 'מוסדות החינוך')."
איזון? הרי לא תהיה "ממשלת אחדות", וכנראה תמיד תשאר מעוט באופוזציה.
והאמת מה תהא עליה?
שחור+לבן =אפור
קר+חם= פושר
שקר+אמת= שקר (גדול)
כמתעסק.
"חינוך הילדים כפוי עלינו ומידת הפריוולגיה בו נמוכה "- כך שחייבים אנו לשקר?
בעוד
"חינוך התלמידים הוא בחירה ולמי שרוצה יש את הבחירה להיעשות תלמידי"-כך שיש לי בחירה לומר אמת?
"מדברי ברור שאין חובה על האדם ליצור לו תלמידים"-,וחובה לומר אמת יש?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2006 13:01 |
|
| |
איכה, השאלה היא מהי האמת כאן? האמת החינוכית או האמת העובדתית-נורמטיבית? ראה באשכול על הסתרת האמת (=שקרים קדושים). מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע (או שעלול להזיק).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2006 15:27 |
|
| |
מיכי
כתבת- "האמת החינוכית או האמת העובדתית-נורמטיבית"
האמת החינוכית היא, ורק היא האמת העובדתית(המותאמת לשומע וליכולתו להכילה)
שכן
האמת היא זו המותאמת לאדם ששומע אותה, ולא רק לאדם האומר אותה.
כך שלא משנה מה אמרת, משנה איך הובנתה.
אדם יוכל לומר לחברו "אמת עובדתית" ביודע שחברו אינו מבין אמת זו אלא מבין ממנה דברים אחרים.
אין אדם זה דובר אמת, אלא שקרן.
והאמת תחשב לכזאת. רק כאשר השומע את האמת יבין אותה כפי שדובר האמת התכוון.
יוצא -ששקר ואמת נמדדים על פי השומע ולא על פי אומרם.
והאמת שנמדדת על פי היא זו שלא עלתה על פי 
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2006 21:08 |
|
| |
אייכה
האמת היא תיווך בין האומר לשומע.
ואולי : בין א' = הראש - בחינה משמיע לת' = הקצה - בחינת שומע - מתווך המ' - שבנס היתה עומדת בלוחות (עיי"ש רש"י) ובוורט אין מדקדקים בין מ פתוחה למ' סתומה.
אל נא תקשי אל דברי, הרי הם היו לטעמיה דר' מיכי.
אמנם אפשר שאם נלך בעקבותיו נאמר: את מתעלמת מהמציאות שהיא במחיצת הילדים אדם חי ואין לו ברירה אלא להתפשר על אמיתותיו (בחינת התיווך דלעיל), אך הואיל ותלמידים הוא אינו חייב לעשות לעצמו. משתדל כנראה לנהוג במינמלציה ולכן מוותר על ה"עונג" / "עונש" / "כורח" / "חובה" - לעשות לו תלמידים ולכן אינו מרבה בתיווכים של אמיתותיו - זו שאלה של מידה.
|
|
|
|
|
